עו"ד עופר הר-צבי נתבע ב-1.3 מיליון ש"ח בגין רשלנות ברישום משכון

עורך דין ונוטריון שנתבקש לרשום משכון על דירת יוקרה להבטחת קו אשראי, הסתמך על מסמכים מזויפים ועל שיחה עם גורם מטעם הלווה ורשם משכון על דירה שאינה קיימת כלל. כך טוענת חברת מ.מ. נש"פ בתביעת רשלנות מקצועית על סך 1.3 מיליון שקלים שהגישה (יום א', 08.11.26) לבית משפט השלום בתל אביב נגד עורך דין ונוטריון עופר הר-צבי מבת ים.

התובעת, בעלת רישיון למתן אשראי ולמתן שירות בנכס פיננסי, העמידה בעבר אשראי ללווה רון נפתלי ולחברת ריברפאס שבבעלותו. בשלב מסוים ביקש נפתלי להרחיב את קו האשראי. להבטחת הרחבת האשראי הציע נפתלי לשעבד את זכויותיו בדירה בפרויקט "מגדלי גינדי תל אביב". מדובר בזכויות חוזיות מול היזם שאינן רשומות בטאבו, כאשר קיומן והשעבודים עליהן ניתנים לאימות מול היזם ועורך דינו ממשרד ש. בירן ושות', וכן במאגר רשם המשכונות (ת"א 25031-11-26).

‏אישור מזורז ללא בדיקה במאגר המשכונות

התובעת טוענת בתביעה, שהוגשה באמצעות עורך הדין קובי קול, כי היא שכרה את הר-צבי כדי לרשום משכון על הדירה לטובתה ולאמת את זכויותיו של נפתלי מול עורך דינה של חברת גינדי. לתובעת היה חשוב להבהיר להר-צבי כי הכספים ישוחררו ללווה רק לאחר שהבטוחה תירשם ותאומת, והוגדר לו מפורשות כי השעבוד חייב להיות "נעילה כמו בנק".

הר-צבי לא פנה למשרד ש. בירן ושות' המייצג את היזם ומנהל את הרישום. תחת זאת, טוענת התובעת, הר-צבי "שוחח" עם אדם שמספרו נמסר לו על-ידי נפתלי, וקיבל מהלווה "אישור זכויות" ו"כתב התחייבות" על הדירה. על בסיס מסמכים אלו רשם הר-צבי משכון, והודיע לתובעת כי "יש מישכון", "הכול בסדר" ו"ניתן לתת את ההלוואה". בחלוף כשעה מהודעתו שחררה התובעת את הכספים הראשונים לעסקה, ובהמשך העמידה אשראי נוסף לנפתלי.

התובעת מוסיפה וטוענת כי הר-צבי אף לא עיין במאגר רשם המשכונות שבו רשם את המשכון. עיון של דקות ספורות במאגר היה מגלה כי על זכויות הלווה בדירה כבר רובצים 10 משכונות פעילים.

‏הדירה המשועבדת אינה קיימת והלווה בחדלות פירעון

בדיעבד התברר כי על זכויותיו של נפתלי בדירה שבה הוא מתגורר רובצים שעבודים לטובת בנק לאומי, וכי תמורת הדירה לא שולמה במלואה ליזם. משרד ש. בירן ושות' הוציא לאחר מכן אישור זכויות אמיתי, שממנו עלה כי אין מדובר בדירה השייכת ללווה. למיטב ידיעתה של התובעת, הדירה ששועבדה לטובתה אינה קיימת כלל.

‏ממצאי הבדיקה מול משרד עורכי הדין של היזם העלו שורה של פערים מהותיים:

‏
• נכס שונה בתכלית: דירתו האמיתית של נפתלי בפרויקט היא דירה אחרת לגמרי, הרשומה על שמו ועל שם רעייתו.

‏
• חוב ליזם ושעבוד בנקאי: התמורה בגין הדירה האמיתית לא שולמה במלואה ליזם, והיא משועבדת לבנק לאומי בסך של כ-3.3 מיליון שקלים.

‏
• מסמכים מזויפים ובטוחה ריקה: המסמכים שעליהם הסתמך הר-צבי היו מזויפים, והמשכון שרשם חל על דירה שאינה קיימת.

עם גילוי המרמה, שלטענת התובעת התאפשרה כתוצאה מהתרשלותו של הר-צבי, חדלה החברה מהעמדת האשראי. נפתלי מצוי בהליכי חדלות פירעון עם חובות של למעלה מ-35 מיליון שקלים ואינו בר-פירעון, כך שקרן האשראי שאבדה בסך 1.3 מיליון שקלים מהווה את הנזק הישיר שנגרם לתובעת.

התובעת מציינת כי הגישה תלונה במשטרה בגין מרמה וזיוף, נקטה בהליכי הוצאה לפועל, הטילה עיקולים והגישה תביעת חוב. משניתן צו לפתיחת הליכים נגד נפתלי חל עיכוב הליכים, והתובעת אינה רשאית לתבוע אותו בהליך אזרחי. במענה למכתב התראה ששלחה אליו התובעת, הכחיש הר-צבי את כל הטענות שהועלו נגדו. טרם הוגש כתב הגנה.

‏פרטי ההליך המשפטי

‏ערכאה: בית משפט השלום בתל אביב
‏הליך: ת"א 25031-11-26
‏צדדים: התובעת: מ.מ. נש"פ (באמצעות עו"ד קובי קול); הנתבע: עו"ד ונוטריון עופר הר-צבי מבת ים