המדינה מציעה סבסוד ל-25 שנה למתקנים להפקת אנרגיה מפסולת

משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה מקדמים תוכנית לתמיכה ממשלתית ארוכת טווח בהקמת מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת, במטרה לצמצם את היקפי ההטמנה בישראל ולעודד השקעות פרטיות בתשתיות לטיפול בפסולת. לפי מסמך עקרונות שפרסמו המשרדים להתייחסות הציבור, המדינה בוחנת שני מסלולים לחלוקת התמיכה, שאחד מהם כולל סבסוד של 32-66 שקל בשנה לכל טון קיבולת של מתקן, לתקופה של 25 שנה.

התוכנית נועדה להתמודד עם אחד הכשלים המרכזיים במשק הפסולת הישראלי: כ-80% מהפסולת העירונית עדיין מועברים להטמנה, אף שזו נחשבת לשיטת הטיפול הנחותה ביותר מבחינה סביבתית. הממשלה מבקשת לשנות את המצב באמצעות הקמת מתקנים שישרפו שאריות פסולת שאינן מתאימות למיחזור, וינצלו את החום הנוצר בתהליך להפקת חשמל או אנרגיה שימושית אחרת.

המהלך הוא חלק מאסטרטגיית "היפוך הפירמידה" של המשרד להגנת הסביבה, שנועדה להקטין את שיעור ההטמנה ל-20% בלבד. לצורך כך נדרשת הקמת תשתיות מיון וטיפול מתקדמות, ובהן מתקני השבה, הפועלים כבר עשרות שנים במדינות מפותחות.

שתי שיטות סבסוד - תחרות במחיר או כל הקודם זוכה

במסמך הבקשה לקבלת מידע מציעים המשרדים שתי חלופות לתמיכה במתקני השבה שיקימו יזמים פרטיים, רשויות מקומיות, חברות עירוניות ושותפויות רשומות. התמיכה מיועדת למתקנים חדשים או להגדלת קיבולתם של מתקנים קיימים, ותחושב לפי כושר הטיפול השנתי המאושר שלהם.

במסלול הראשון תיערך תחרות בין היזמים על גובה הסבסוד המבוקש לכל טון קיבולת. הזוכים יהיו אלה שיציעו את התמיכה הנמוכה ביותר, כפוף לעמידה בתנאי הסף. המטרה היא לעודד תחרות ולצמצם את העלות התקציבית למדינה. במסלול זה יידרשו הזוכים להשלים את הליכי התכנון, הרישוי והסגירה הכספית בתוך 12 חודשים, ולאחר מכן להקים את המתקן בתוך 36 חודשים נוספים.

במסלול השני תקבע המדינה מראש סכום תמיכה אחיד, בטווח מוצע של 8-16.5 שקל לרבעון לכל טון קיבולת, שהם 32-66 שקל בשנה. התמיכה תוענק ליזמים הראשונים שישלימו את כל האישורים, ההיתרים והסדרי המימון, עד למיצוי המכסה התקציבית שתיקבע. יתרונו של מסלול זה הוא האפשרות לתגמל יוזמות שכבר התקדמו בהליכי התכנון, מבלי להמתין להשלמת תחרות מחירים.

בשתי החלופות התמיכה תשולם מדי רבעון במשך 25 שנות הפעלה, לאחר שהמתקן יוקם, יעמוד בדרישות הרישוי ויחל לפעול. המשרדים מבקשים התייחסות גם למנגנוני הצמדה ולשינויים אפשריים בתמיכה בהתאם למחירי ההטמנה.

כמה כסף יוכלו היזמים לקבל

המסמך קובע קיבולת מזערית של 50 אלף טון פסולת בשנה למתקן המבקש תמיכה. המדינה תחשב את הסיוע עד לקיבולת של 600 אלף טון בשנה, גם אם המתקן יוכל לטפל בכמות גדולה יותר.

לפי המסלול השני, מתקן בעל קיבולת של 300 אלף טון בשנה עשוי להיות זכאי לתמיכה שנתית של 9.6-19.8 מיליון שקל. במשך 25 שנות הפעלה מדובר בסכום מצטבר של 240-495 מיליון שקל, לפני הצמדות ושינויים אפשריים בתמיכה.

מתקן בקיבולת המרבית המוכרת לצורך התמיכה, 600 אלף טון בשנה, עשוי לקבל במסלול זה 19.2-39.6 מיליון שקל בשנה. לאורך 25 שנים עשוי הסיוע המצטבר להגיע ל-480-990 מיליון שקל. מדובר בחישובים המבוססים על טווח הסבסוד המוצע במסמך, ולא על התחייבות תקציבית שכבר אושרה.


עדיפות אפשרית לצפון ולמרכז

אחד הסעיפים הבולטים במסמך עוסק במיקום המתקנים. המדינה שוקלת להגביל את הזכאות לתמיכה למחוזות הצפון והמרכז בלבד, לנוכח הפערים בתשתיות הטיפול וההטמנה בין מחוזות אלה למחוז הדרום. מדובר באפשרות שטרם התקבלה לגביה החלטה סופית.

לצד זאת, המדינה מבקשת למנוע ריכוזיות בענף הפסולת. אחת האפשרויות הנבחנות היא הגבלת התמיכה בגופים המחזיקים ביותר מ-20% מנתחי השוק שיוגדרו, תוך בחינת פעילותם בתחומי ההטמנה, מיון הפסולת, הובלתה והשבת האנרגיה. המדינה עשויה גם להגביל את מספר המתקנים שיזכה בהם יזם יחיד.

לפי המסמך, היזמים יידרשו לפרסם מחירון שקוף עבור קליטת פסולת מהרשויות המקומיות. המחירון יוכל להבחין בין סוגי הפסולת, איכותה, תקופות ההתקשרות ומאפייני ההובלה למתקן. הוראה זו נועדה להסדיר את היחסים המסחריים בין מפעילי המתקנים לרשויות שישלחו אליהם את הפסולת.

פיקוח על הפליטות ופתיחת המתקנים לציבור

התוכנית כוללת גם דרישות סביבתיות ותפעוליות. המתקנים יידרשו לפעול בהיתר פליטה וברישיון עסק תקפים, ויוכלו לשרוף רק פסולת שאושרה לכך בידי המשרד להגנת הסביבה. המדינה שומרת לעצמה אפשרות לקבוע דרישות סביבתיות וטכנולוגיות מחמירות יותר מאלו הקבועות בדין.

עוד מוצע לחייב את המפעילים להקים אתר מידע לציבור, שבו יוצגו בזמן אמת נתוני הפליטות ומדדים מרכזיים על פעילות המתקן. לרשויות המדינה תינתן גישה לנתונים מפורטים נוספים, ובהם כמויות הפסולת הנכנסת והיוצאת, כמויות האנרגיה המופקת, תקלות ומדדי פליטה.

המתקנים יידרשו לעמוד ביעד זמינות שנתי של 92% משעות השנה. אי-עמידה ביעד עלולה להביא להפחתת התמיכה, כפוף לחריגים המוצעים לצורך עבודות תחזוקה כבדות.

במסמך נכלל גם רכיב חריג יחסית: מענק נוסף של עד 15 מיליון שקל למתקנים שיציגו עיצוב אדריכלי משופר. ועדה בת חמישה נציגים מתחומי התכנון, האדריכלות והשלטון המקומי תבחן את ההצעות ותדרג אותן. מטרת המענק היא לשפר את חזות המתקנים ולצמצם את ההתנגדות הציבורית להקמתם.

כל מתקן שיזכה בתמיכה יידרש גם להפעיל מרכז מבקרים או מערך סיורים מאורגנים, בעלות שלא תעלה על 40 שקל למבקר.

נאות חובב כבר בדרך - התקציב למתקנים הנוספים טרם אושר

המהלך מצטרף לקידום מתקן השבת האנרגיה הראשון בנאות חובב, שלגביו נבחרה קבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל כזכיינית. המתקן מתוכנן לטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה, והפעלתו צפויה לפי התוכניות בשנת 2030.

במקביל, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה מובילים צוות בין-משרדי לבחינת שינויים מבניים במשק הפסולת, בהתאם להחלטות הממשלה 2284 ו-3588. בין מטרותיו: יצירת תנאים כלכליים שיאפשרו השקעות ארוכות טווח והרחבת תשתיות הטיפול בפסולת.

עם זאת, במסמך הבקשה לקבלת מידע מבהירים המשרדים כי בשלב זה אין התחייבות לפרסום קול קורא סופי, לבחירה באחד ממסלולי התמיכה או להקצאת תקציב. כל החלטה על מתן תמיכה בפועל תהיה כפופה לקבלת הרשאות תקציביות מתאימות.

הציבור, היזמים, הרשויות המקומיות והגופים המממנים מוזמנים להגיש התייחסויות למסמך עד 30.11.26 בשעה 14:00. לאחר בחינתן יוכלו המשרדים לשנות את המסלולים המוצעים, לשלב ביניהם או לגבש מתווה אחר.