ביטול חוק התקשורת והחזרת האסדרה הקודמת
הצעת החוק הרביעית לביטול חקיקה הוגשה בידי ח"כ
איתן גינזבורג וקבוצת חברי כנסת. ההצעה מבקשת לבטל את חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026, שנועד לשנות את מבנה האסדרה של שידורי הטלוויזיה והשמע בישראל.
החוק הקיים מעגן, בין השאר, את הקמת הרשות לתקשורת משודרת, שנועדה לפקח על ספקי התכנים הפועלים בשוק. הוא מחליף את משטר הרישיונות לשידורי טלוויזיה במשטר של רישום ספקי תכנים, וקובע הוראות בתחומי ההשקעה בהפקות מקומיות, התחרות, השידורים האסורים וההגנה על קטינים.
הצעתו של גינזבורג מבקשת לבטל את החוק כולו, לרבות התיקונים העקיפים שנכללו בו, ולהשיב את האסדרה שהייתה קיימת ערב חקיקתו. משמעות המהלך, אם יושלם, תהיה ביטול השינוי המבני שקידמה הממשלה הקודמת בשוק השידורים.
על-פי ההסכמות שפורסמו, בראש הוועדה המיוחדת שתטפל בביטול חוק התקשורת אמורה לעמוד ח"כ
מירב בן ארי מסיעת ביחד. מדובר במסלול חקיקה נפרד מזה של החוקים המשפטיים, בין היתר בשל ההיקף הרחב של ההסדרים הקבועים בחוק התקשורת.
ארבע ועדות מיוחדות לקידום החקיקה
הקמת הוועדות המיוחדות היא מרכיב מרכזי במהלך החקיקה. על-פי ההסכמות בין סיעות גוש השינוי, הוחלט לקדם הקמת ארבע ועדות: ועדה לביטול חוקי השינויים במערכת המשפט בראשות
גלעד קריב; ועדה לביטול השינויים הנוגעים למחלקה לחקירות שוטרים בראשות
אפרת רייטן; ועדה לענייני נבצרות והגבלת כהונה בראשות נעמה לזימי; וועדה לביטול חוק התקשורת בראשות מירב בן ארי.
ההבחנה חשובה: סדר היום של המליאה אינו קובע עדיין לאיזו ועדה תועבר כל אחת מהצעות החוק. בכל שש ההצעות נכתב כי הן יועברו לוועדה המסדרת לצורך קביעת הוועדה שתדון בהן. לפיכך, הרכב הוועדות ותחומי עיסוקן כפי שסוכמו במישור הפוליטי אינם תחליף להחלטה הרשמית על הקמתן ועל העברת הצעות החוק לטיפולן.
לפי סדר היום, המליאה צפויה לדון גם בהצעת הוועדה המסדרת להקמת ועדות מיוחדות, כפוף להחלטת הוועדה המסדרת. מדובר בשלב הנדרש כדי להעמיד לרשות הכנסת מסגרות שיאפשרו לה להתקדם בהליכי חקיקה גם לפני השלמת הקמתן של הוועדות הקבועות.
ההצעות של אופיר כץ: חמאס והנחת תפילין
לצד הצעות החוק של גוש השינוי יידונו שתי הצעות שהגיש ח"כ
אופיר כץ מהליכוד. הראשונה היא הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - שלילת זכויות בגין אי-הכרה בארגון טרור). על-פי נוסח ההצעה המובא בסדר היום, חבר כנסת המסרב להכיר בחמאס כארגון טרור, או מתבטא באופן המכחיש זאת, לא יוכל ליהנות מזכויותיו כחבר הכנסת.
ההצעה מעלה שאלות משפטיות וחוקתיות הנוגעות לזכויותיהם של חברי הכנסת, ל
חופש הביטוי שלהם ולהיקף האפשרות להגביל את מעמדם בשל התבטאויותיהם. סדר היום כולל את עיקרי ההצעה בלבד, ואינו מפרט את מנגנון שלילת הזכויות או את דרך ההכרעה בשאלה אם חבר כנסת הפר את ההוראות המוצעות.
הצעת החוק השנייה של כץ עוסקת באיסור הפרעה להנחת תפילין במרחב הציבורי ובמוסדות חינוך. גם שתי הצעות אלה אמורות לעבור, אם יאושרו בדיון המוקדם, לוועדה שתיקבע בידי הוועדה המסדרת. לא נקבעה בסדר היום ועדה מסוימת לטיפול בהן.
ועדת החקירה הממלכתית נשארה מחוץ לסדר היום
דווקא אחת מהצעות החוק הבולטות שהגיש גוש השינוי עם פתיחת הכנסת ה-26 אינה מופיעה בסדר היום: הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. ההצעה, שהגיש ח"כ איתן גינזבורג, הונחה על שולחן הכנסת, אך אינה נמנית עם שש ההצעות שנקבעו לדיון מוקדם היום.
להיעדרותה יש משמעות נוכח החשיבות שמייחסים ראשי גוש השינוי להקמת ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, אין להסיק מכך שההצעה נזנחה. ככל שלא ניתן לה פטור מתקופת ההנחה, אין אפשרות לקיים בה דיון מוקדם לפני תום 45 הימים הקבועים בתקנון הכנסת.
בעוד שארבע הצעות הביטול נכללו במסלול המתוכנן לקידום מהיר, הצעת החוק להקמת ועדת החקירה לא נכללה בסדר היום הנוכחי. מהמסמך עצמו לא ניתן ללמוד אם הוגשה לגביה בקשה לפטור מחובת הנחה, אם בקשה כזאת נדחתה או אם הוחלט לדחות את הדיון בה מטעמי סדר עדיפות. לפיכך, הסיבה המדויקת להיעדרותה טעונה בירור נוסף.
גם הארכת מצב החירום על הפרק
נושא נוסף שיובא היום למליאה הוא המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון להאריך את תוקף ההכרזה על מצב חירום. את המלצת הוועדה יציג יושב הראש שלה, ח"כ
אביגדור ליברמן, ולאחר מכן יתקיימו דיון אישי והצבעה.
הדיון בהארכת מצב החירום מתקיים לצד המהלכים לשינוי החקיקה, וממחיש את הצורך של הכנסת החדשה לעסוק במקביל בסוגיות מדיניות ומשפטיות ובהחלטות הנדרשות להמשך פעילותן של מערכות המדינה.
המבחן המרכזי של גוש השינוי יהיה מעבר מהצהרות ומהצעות חוק למהלכי חקיקה ממשיים. אישור ההצעות בדיון מוקדם יהיה רק השלב הראשון. לאחריו יידרשו דיונים בוועדות, הכנה לקריאה הראשונה והשלמת יתר שלבי החקיקה. השאלה הפוליטית היא אם הרוב הפרלמנטרי הקיים יישמר לאורך ההליך ויאפשר להשלים את ביטול החוקים עוד לפני הקמת הממשלה החדשה.