המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) תצטרך לחשוף את הפרוטוקלים של דיוני המליאה שלה, בפני "עמותת שחר - אגודה לקידום החינוך בישראל", העוסקים בבקשותיה להקים שלוחה של אוניברסיטת גדנסק מפולין באשקלון. כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בפסק דינו שמתפרסם היום (א', 19.9.04).
רקע: המועצה מסרבת לתת אישור לעמותה
לקיים באשקלון לימודים פרה-קליניים
לקראת סוף שנת 2001, הגישה עמותת שחר בקשה להעניק לה רישיון לקיים באשקלון לימודים לתואר ד"ר לרפואה (M.D.) של אוניברסיטת גדנסק שבפולין. בחודשים אוקטובר ונובמבר 2002 דנה המועצה בבקשה, ובמהלך הדיונים הסתבר שבכירים במועצה ובמשרד הבריאות התנגדו לקיים לימודי רפואה בישראל, במסגרת שלוחה מחו"ל.
בינואר 2003 חזרה בה העמותה מבקשתה המקורית והגישה במקומה בקשה לקיים באשקלון לימודים פרה-קליניים, המקנים נקודות זכות לתואר M.D. של אוניברסיטת גדנסק. לאחר שיחידת רישוי השלוחות בדקה את הבקשה החדשה, החליטה ועדת השלוחות בחודש יוני 2003 להמליץ על הענקת רישיון זמני לעותרת בכפוף לתנאים שנקבעו בו.
בדיון שהתקיים במועצה הוחלט להחזיר את הנושא לדיון חוזר בוועדת השלוחות, ולבקש חוות דעת של היועץ המשפטי של המועצה בשאלות שונות הקשורות לסמכותה. בישיבתה בחודש אוגוסט, חזרה ועדת השלוחות ואימצה את החלטתה להמליץ למל"ג לתת לעמותת שחר רישיון זמני ומותנה לקיים לימודים פרה-קליניים בשלוחה שבאשקלון. בישיבת המועצה מחודש נובמבר 2003 ניתן לדיקאנים של בתי הספר לרפואה ולנציגי העמותה להשמיע את עמדתם. בסיום הישיבה החליטה המועצה (בעקבות שיוויון בהצבעה) לשוב ולדון בבקשה בישיבתה הבאה.
כשלושה שבועות לאחר מכן, שבה המועצה ודנה בנושא והחליטה ברוב דעות לדחות את המלצתה של ועדת השלוחות, וזאת בין היתר עקב התנגדותם של משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל למהלך ועקב היעדר חשיפת התלמידים ל"סביבה מחקרית".
בעקבות דחיית בקשתה, עתרה עמותת 'שחר' לבית המשפט לביטולה של ההחלטה, בטענה שזו התקבלה בקולותיהם של חברי המועצה שהינם נציגי אוניברסיטאות שיש בהן פקולטאות לרפואה, הנגועים לטענתה בניגוד עניינים, וביקשה להורות למל"ג לתת לה רישיון בהתאם להחלטת ועדת השלוחות.
כסעד ביניים, ביקשה העמותה להורות למל"ג לחשוף את כל הפרוטוקולים של הדיונים בעניינה ואת דוח יחידת הרישוי שהוגש לוועדת השלוחות, כדי שיסייעו לה בהוכחת טענתה. המועצה להשכלה גבוהה טענה מנגד, כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה וביקשה למחקה על הסף. בית המשפט לעניינים מינהליים החליט לפצל את הדיון ןלדון אך ורק בשאלת חשיפת הפרוטוקולים, בעוד שהשאלה לגבי עצם ביטולה של החלטת המל"ג תידון בבג"צ.
העמותה: זכות העיון הציבורית וזכות העיון
הפרטית מעניקות זכות לקבל את הפרוטוקולים
עמותת שחר טענה בבית המשפט, באמצעות עו"ד ד"ר רענן הר-זהב, כי יש לה זכות לקבל את הפרוטוקולים הן מכוחה של זכות העיון הציבורית והן מכוחה של זכות העיון הפרטית, הנובעת לא רק מחופש המידע אלא גם מזכות הטיעון ומחובת ההנמקה של הרשות. לטענתה, זכותה לקבל את המידע במקרה הנדון מתחזקת לנוכח משמעותה הקשה של החלטת המועצה לגביה, באשר ההחלטה מסיימת את פעילותה ופוגעת בחופש העיסוק שלה.
לדבריה, הנימוק לדחיית בקשתה לפיו לא מתקיימת אצלה "אווירה מחקרית", מעלה תהיות קשות, ויש לה סיבות טובות להאמין כי הסיבה האמיתית שהביאה לדחיית בקשתה נעוצה בחששם של חברי המועצה מפתיחת שלוחות נוספות ללימודי רפואה בישראל. לטענתה, הדבר יתברר רק אם יימסרו הפרוטוקולים לידיה.
בין היתר, הסתמכה שחר על פסק דינו של השופט בעז אוקון בעתירת עיתון 'הארץ' (עת"מ 294/02), שם חוייבה המל"ג לחשוף פרוטוקולים של דיוניה הפנימיים, ועל פסק דין דומה של השופט עדיאל (עת"מ 1069/03) שחייב את המל"ג בגילוי פרוטוקולים של ועדת השלוחות.
המל"ג: חשיפת המידע תביא ללחצים ולשיבוש הדיונים
המל"ג טענה בתשובה לעתירה, כי אין לחשוף את הפרוטוקולים המבוקשים, בהיותם מוגנים מפני חשיפה מכוח סעיפים 9(ב)(1), (2) ו-(4) לחוק חופש המידע.
לטענתה, סעיף 9(ב)(4) מגן על הרשות מפני התערבות חיצונית ומאפשר בכך התבטאות כנה ואמיתית בהליכי גיבוש מדיניות וקבלת החלטה. זאת, לאור ההנחה כי חשיפת תרשומות של דיונים פנימיים תביא לדילולם, לאמירת דברים "מחוץ לפרוטוקול", לחשש מהבעת דעה חופשית ותגרום לכך שמידע חיוני לפעולת הרשות ייחסר בתיקיה.
כן טענה המל"ג, כי חשיפת המידע עלולה להביא ללחצים על חבריה ועובדיה באופן העלול לשבש את תפקודה. לטענתה די לה להוכיח כי מדובר בפרוטוקול של דיון פנימי, דהיינו, פרוטוקול שנערך לקראת קבלת החלטה או גיבוש מדיניות, כדי למנוע את חשיפתו, ואין נדרש ממנה להביא "דבר מה נוסף" המצביע על היפגעה בפועל מן הגילוי, דרישה שנקבעה בפסק דינו של השופט אוקון. בהקשר זה, טענה עמותת שחר בתגובה, כי לסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע ניתנה פרשנות מצמצמת ביותר, המעדיפה גילוי על פני חיסוי, גם כאשר מוענקת לרשות סמכות לחיסוי, וזאת לאור עקרונות חופש המידע.
ביהמ"ש: גילוי המסמכים עדיף על פני חיסויים
השופט דוד חשין קיבל את עתירת העמותה, וחייב את המל"ג לחשוף את הפרוטוקולים. בהתייחסו לעצם קביעת המל"ג כי מדובר במסמכים פנימיים, קובע חשין כי גם אם הרשות אינה חייבת במסירת המידע, אין פירושו של דבר שהיא יכולה לסרב למסרו שלא על-פי הכללים הנקוטים במשפט המינהלי לעניין אופן קבלתה של החלטה מינהלית.
"כאשר מדובר בפרוטוקולים של דיונים פנימיים, אין אמנם חובה למסרם, כפי שהיה מתחייב מההוראה הכללית שבסעיף 1 לחוק, אך לא ניתן להחליט שלא למסרם רק משום שהם פרוטוקולים של דיונים פנימיים, אלא, על הרשות הציבורית לשקול כל מקרה לגופו ולהחליט בו על-פי מיטב המסורת המינהלית", כתב חשין.
בנתחו את המקרה שלפניו, כתב חשין כי לצורך החלטתה אם לחשוף את הפרוטוקולים אם לאו, היה על המל"ג לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, וליתן להם את המשקל הראוי.
"הרשות הציבורית צריכה להביא במסגרת שיקוליה את הפגיעה והנזק שייגרמו בפועל עקב הגילוי המבוקש, את עניינו של המבקש, קרי, את הנסיבות הקשורות במבקש הספציפי, ושאר שיקולים רלוונטיים על-פי כללי המשפט המינהלי לצורך קבלת ההחלטה", כותב חשין ומוסיף כי "במקרה הנוכחי לא הוכיחה המועצה פגיעה בפועל, שעלולה להיגרם לה עקב גילוי המסמכים המבוקשים".
בית המשפט הדגיש, כי החלטת המל"ג לדחות את בקשת עמותת שחר לקיים לימודים פרה-קליניים, "מביאה לתוצאה הקשה של סגירתה".
"היה על המשיבה להביא במסגרת השיקולים גם את זהותה שלה, כמי שמנהלת למעשה את ענייני ההשכלה הגבוהה בישראל, ובהקשר זה היה עליה לשקול גם שיקול נוסף, הוא השיקול של אמון הציבור בה, כאשר שקיפותם של דיוניה הפנימיים חשובה לקיומו", כתב חשין.
השופט חשין החליט גם לדחות בקשה חלופית שהעלתה המל"ג, לגלות את המסמכים תוך כדי השמטת שמות הדוברים. "אי גילוי שמותיהם של הדוברים עלול לחבל במטרה שלשמה נתבקש גילויים של הפרוטוקולים", נכתב בפסק הדין.
גם האינטרס הציבורי, כותב חשין, "זה של אימון הציבור בה ובטוהר מניעיהם של מקבלי ההחלטות במסגרתה מחייב את חשיפת שמות הדוברים". חשין מוסיף ומבקר את התנהלות המל"ג ומציין כי "בהקשר זה ראיתי להביע תמיהתי על מחיקת שמות דוברים שנעשתה בחלק מן הפרוטוקולים שהועמדו לעיוני".
לאור האמור, פסק בית המשפט כי על-פי הסמכות שניתנה לו בסעיף 17(ד)לחוק חופש המידע, ולאחר שהשתכנע כי במקרה זה עדיף הגילוי על פני החיסוי, הוא מורה למל"ג להעביר לעיונה של עמותת שחר את המסמכים המבוקשים, לאחר שיימחקו מהם, כבקשת המל"ג, קטעים שעניינם התייעצות משפטית. כמו כן חייב ביהמ"ש את המל"ג בתשלום הוצאות משפט לעמותת שחר ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.
עת"מ 489/04 עמותת שחר - אגודה לקיום החינוך בישראל נ' המועצה להשכלה גבוהה ואח'
