מנכ"ל 'מרכז תרבות העמים לנוער בירושלים', אברהם פירו, והסמנכ"ל, ברטי ביבס, הורשעו (יום א', 3.3.02) על-ידי שופט בית המשפט המחוזי, בועז אוקון, בשורה של מעשים, שעיקרם הוא קבלת דבר במרמה, אגב הפעלת סמכויותיהם כמנהלי העמותה.
פירו הורשע בכל סעיפי האישום, למעט פרטי האישום הרביעי, השישי והעשירי, השתייחסו כולם לקבלת דבר במרמה; כן נמצא זכאי בפרט האישום התשיעי, שעניינו סחיטה באיומים.
ביבס נמצא זכאי בפרטי האישום השני והרביעי, שעניינם קבלת דבר במרמה.
להלן עיקרי הכרעת הדין:
אישום 1:
במהלך שנת 1999 אורגנה על-ידי העמותה משלחת בני נוער להונגריה. הנאשמים העבירו דרישה למימון נסיעתם של 40 בני נוער, במסגרת המשלחת, זאת למרות שבפועל נסעו 20 תלמידים בלבד. מעבר לכך, נדרשו התלמידים לשלם עבור כרטיס הטיסה בעצמם. הנאשמים הורשעו בקבלת דבר במרמה.
אישום 3:
במספר מקרים נהגו הנאשמים לפנות למחלקת התרבות של עיריית ירושלים, אשר נוהגת להשתתף במימון חלק מפעילויות העמותה, בבקשה לממן פעילויות שלא היו כלל. הנאשמים זייפו פליירים על-מנת ליצור פרסום פיקטיבי, כאינדיקציה לאותן פעילויות, אשר לא התקיימו. בפרט אישום זה הרשיע השופט את הנאשמים בקהלת דבר במרמה,בזיוף ובשימוש במסמך מזויף.
אישום 7 (אברהם פירו בלבד):
ב-1999 פנה הנאשם, לפי כתב האישום, למשרד הקליטה בבקשה לתמיכה במימון פעילויות העמותה עם ציבור עולים חדשים, במסגרת פרוייקט 'צוהר למורשת יהודית'. משרד הקליטה אישר תקציב של 30,000 ש"ח.
בסוף השנה הוגש, על-ידי העמותה, דוח למשרד הקליטה, ובו מפורטות 108 פעילויות שעלותן 52,648 ש"ח. פעילויות אלה לא בוצעו על-ידי העמותה, אלא על-ידי גופים אחרים, חלקן בוצעו בתוך מתקני העמותה, דבר שהוסיף הכנסות (דמי שכירות) לקופת העמותה.
בפרט אישום זה הורשע הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה, אך נמצא זכאי מעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד.
אישום 8 (אברהם פירו בלבד):
בחקירתו של הנאשם, גילה זה כי הוא חשוד בשימוש בכספי העמותה, למטרת נסיעה פרטית למרוקו. על-פי כתב האישום, הנחה הנאשם את מזכירתו להפיק מסמכים הנוגעים לחקירה, והגיש אותם לחוקרי המשטרה, בטענה כי הם אמיתיים ומוכיחים, כי הוא החזיר את הסכומים הנדרשים לעמותה.
בפרט אישום זה הורשע הנאשם בשיבוש הליכי משפט בעצם בידויים של מסמכים והתכחשותו למעשה בידוי זה.
לסיכום הכרעת הדין (57 עמודים) כתב השופט אוקון: "... עולה מהם [פרטי האישום, ה.פ.] תמונה של גיוס כספים שלא כדין, ושימוש בהם לצרכים פרטיים. נאשם 1, וגם נאשם 2, בפרטי האישום הנוגעים לו, נמנעו ממתן הסברים המתקרבים לכלל ספק סביר."
