היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, עומד להודיע רשמית (יום ה') על החלטתו להגיש כתב אישום נגד ח"כ עמרי שרון, בגין חלקו בפרשת אננקס מחקרים. החלטת מזוז מייחסת ממצאים פליליים לכאורה גם למנכ"ל אננקס מחקרים, גבריאל מנור.
החלטת היועמ"ש - הידועה במערכת המשפטית והפוליטית כבר חודשים רבים - הינה שלב נוסף בחקירות ובהחלטות הנוגעות למשפחת שרון. המשטרה טרם סיימה את החקירה בפרשת סיריל קרן, שעניינה: גיוס כספים מאיש העסקים סיריל קרן, בהיקף של כ-1.5 מיליון דולר, כדי להשיב תרומות שניתנו קודם לכן לשרון, באמצעות אננקס מחקרים. חקירת פרשה זו צפויה להימשך עוד חודשים רבים.
החלטת מזוז המתמקדת בעבירות לכאורה של כמה אישים במסגרת חברת אננקס מחקרים, התקבלה לאחר שורה של מהלכים. הגשת כתב האישום בפועל כפופה לשימוע המוצע לחשודים. עיקר המהלכים שבוצעו: בדיקת מבקר המדינה, חקירה המשטרה, החלטת פרקליטות מחוז תל אביב, החלטת פרקליט המדינה, ועתה, כאמור, החלטת היועמ"ש. כל הגורמים הנ"ל הפנו אצבע מאשימה כלפי עמרי שרון, וייחסו לו עבירות על חוק המפלגות.
על-פי חומר החקירה, חלק ניכר מהכסף שגוייס עבור ההתמודדות של אריאל שרון בפריימריז של הליכוד, שימש מאוחר יותר לצורך קמפיין הבחירות לראשות הממשלה. שרון ומנור נקטו ב-1999 בתחבולות כדי להסוות את פעילותם האסורה, שהגיעה להיקף של 4.7 מיליון שקל (מתוך הכספים שגוייסו קודם לכן לפעולות פוליטיות של שרון), ובכך עברו לכאורה על חוק מימון מפלגות.
במהלך החקירה ביצעה המשטרה פעולות רבות, ובמסגרת זו נחקרו אישים נוספים, בהם: ראש הממשלה עצמו, עו"ד דב ויסגלס, והפרסומאי ראובן אדלר.
נזכיר, כי מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, הוא שבדק את הפרשה מראשיתה, והוא שהתווה את הדרך גם לחוקרי המשטרה. המבקר כתב, בין היתר: "מסקנתי ממכלול הראיות היא, על כן, כי הקו המבחין בין הכנה לפריימריז לבין פעולותיו של יו"ר מפלגה בתוקף תפקידו נחצה במקרה זה". ואולם, על-אף זאת, וגם לאחר עדותו של אריאל שרון במשטרה, לא נמצא שהוא היה מודע להבדל בין שתי המערכות וכי פעל ביודעין שלא כדין.
חוקרי המשטרה המשיכו, כאמור, את המסלול שהיתווה גולדברג, אשר כתב בנוסף: "עמרי שרון סירב להשיב למבקר המדינה על שאלות הנוגעות לחברת אננקס ולתאגידים שהעבירו לה כספים. לדבריו, סירובו בא בשל רצונו שלא להפליל את עצמו, ומנימוק נוסף (שאיננו רלבנטי), 'כדי לא להזיק לאחרים'.
"מאותו נימוק סירב עמרי שרון להשיב לשאלות הנוגעות למקור הכסף לתשלום שכרו של היועץ הפוליטי הזר, ומה היה השכר. הוא הדין ביחס למנכ"ל אננקס, מר מנור, אשר סירב להשיב על כל שאלה הקשורה בחברה, בנימוק של חיסיון מפני הפללה עצמית".
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
