לשלוח לכלא את המנכ"ל לשעבר של השקעות דיסקונט - זו הבקשה שהפנתה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), לבית המשפט השלום בתל אביב, בטיעונים לעונש שהושמעו בפרשת דסק"ש-ישקר.
התובעת, עו"ד אילנה מודעי, טענה בבית המשפט בפני השופט דוד רוזן, כי יש להחמיר עם הנאשמים שהורשעו - דב תדמור, שלמה כהן (המזכיר לשעבר של החברה), יוסף בוק (מנהל הכספים) ויעקב אשל (שימש מנהל ודירקטור). מודעי טענה, כי מדובר בחברה מן הגדולים במשק ובמנהלים בכירים הנמנים עם שמנה וסלתה של קהילית העסקים, ודווקא משום כך יש להחמיר עימם.
התובעת מבקשת מבית המשפט לגזור על ארבעת המורשעים הנ"ל עונשי מאסר בפועל (מלבד שלמה כהן, בגלל מצב בריאות לקוי), וכן עונשי מאסר על-תנאי וקנסות כספיים גדולים.
בא-כוחו של תדמור, עו"ד יגאל ארנון, ביקש דווקא להקל בעונשו של תדמור, ואף לבטל את הכרעת הדין. הוא טען, כי מדובר באיש רב פעלים, בן 73, שתרם רבות למשק, הקים חברות בישראל והביאן להישגים גדולים - מהם נהנה המשק והציבור בישראל.
בהכרעת הדין פסק השופט דוד רוזן, כי הנאשמים הגישו לבורסה דחות כספיים של חברת השקעות דיסקונט (דסק"ש) מבלי שצירפו את הדוחות הכספיים של שתי חברות בנות: ישקר וטכנולוגיית להבים. נקבע, כי כדי להטעות הם שיגרו לרשות ניירות ערך את הדוחות המלאים, כולל של שתי החברות הנ"ל, אך לבורסה - ממנה מופצים הדוחות לציבור הרחב, הם השמיטו, במכוון, את הדוחות של חברות-הבת.
בסיום הטיעונים לעונש הודיע השופט רוזן, כי ייתן גזר דין במועד אחר.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
