תערוכה חדשה: שמורים בלב: <br>ציורי הדיוקן של חיים גליקסברג

במשך 44 שנה יצר חיים גליקסברג (1904 - 1970), קורפוס ייחודי בשדה הדיוקן בציור הארצישראלי. מאמצע שנות העשרים העלה גליקסברג על הבד את דיוקנאותיהם של אנשי תרבות ורוח שפעלו באותה תקופה בירושלים ותל-אביב, רבים מהם היו עולים מרוסיה - ובפרט בני אודסה, מכורתו של הצייר.

הוא צייר את המשוררים אלכסנדר פן, לאה גולדברג, ח.נ. ביאליק ושאול טשרניחובסקי, החוקר יוסף קלויזנר, הסופר והעורך אליעזר שטיינמן, האידאולוג והעורך ברל כצנלסון, העורך והמורה יעקב יכנאי, המלחין סולומון רוזובסקי, הרקדן והכוריאוגרף ברוך אגדתי, המורה והמוסיקאי פרופ' דוד שור, השחקן מנחם גנסין, השחקנית חנה רובינא, הפסלת בתיה לישנסקי ורבים אחרים. שם התערוכה, כשם ספרו האוטוביוגרפי של הצייר, בו מוקדשים למצויירים קטעי זיכרונות והווי.

גלריית דיוקנאות זו מעידה על משיכתו של גליקסברג לחקר דמות האדם על מורכבותה האנושית, ומלמדת על זיקתו למסורת ציור הדיוקן הרוסי, המתמקד באנשי תרבות ורוח.

בציור הדיוקנאות גליקסברג מתווה קבוצת התייחסות חברתית, שאליה ראה עצמו שייך ובאמצעותה ביטא את עמדתו בדבר השאיפה לדיאלוג בין האמנויות. גליקסברג שמר אמונים לזהותו היהודית ולערכיו השמרניים של הציור הפיגורטיבי (בזמן שבו נדחו לקרן זווית) והוא מנכיח את מקומם דרך דיוקנאות הוריו (אביו היה הרב הראשי באודסה) ומכריהם - החזן, השוחט ושַמש בית הכנסת.

תערוכה חדשה של חיים גליקסברג עולה בתמיכתם הנדיבה של משפחת האמן; יוסף חכמי; קרן יהושע רבינוביץ; קרן מרים סולן למחקר אמנות ישראלית.