במאמר שהתפרסם (ב', 2.5.05) בעיתון ה'אינטרנשיונל הראלד טריביון', ואשר עוסק בפתיחת הדיונים לבחינה מחודשת של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, טוען הנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר, כי פרויקט הגרעין הישראלי דחף את אירן, מצרים וסוריה לנסות ולפתח נשק גרעיני.
הנשיא לשעבר תקף את הנשיא הנוכחי, ג'ורג' בוש, על כך שנסוג מכל החלטותיה של הועידה הקודמת שהתכנסה לפני חמש שנים.
בניו-יורק יפתחו היום (ב') ארבעה שבועות של דיונים בהשתתפות נציגיהן של כ-190 מדינות. ישראל, הודו ופקיסטן אינן משתתפות בדיונים משום שסירבו לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. קוריאה-הצפונית אינה משתתפת לאחר שמשכה את חתימתה על האמנה בשנת 2002 וגירשה את פקחי האו"ם שביקשו לעקוב אחר מתקני הגרעין שלה. גם הפעם, צפויים להסתיים הדיונים בקריאה לישראל לחתום על האמנה.
האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני נחתמה בשנת 1970. הכירה בחמש מעצמות גרעיניות: ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין וקבעה כללים מחמירים שנועדו למנוע ממדינות נוספות לפתח נשק גרעיני. עם חתימת האמנה נקבע כי המדינות החתומות ייפגשו כל חמש שנים כדי לבחון מחדש את האמנה ולהציע דרכים לשיפורה. זאת הפעם השביעית בה נערכים הדיונים, אשר יסתיימו ב-27 במאי.
במחצית הראשונה של השנה שעברה עוד השתעשע הנשיא האמריקני ברעיון להפוך את הדיונים הנוכחיים למקום בו יאושר מעמדם של ישראל, הודו ופקיסטן כמעצמות גרעיניות.
על-פי דיווחים זרים, בחודש אפריל בשנה שעברה דן בוש בנושא עם ראש הממשלה אריאל שרון במהלך פגישתם בבית הלבן. אולם עם חלוף הזמן הסתבר לאמריקנים כי פתיחתה של האמנה עלול לשחק לידי מתנגדיה של ארה"ב הדורשים לשנות את המעמד המועדף שניתן לחמשת המעצמות הגרעיניות המוכרות כיום.
דיוני הועידה נמצאים במבוי סתום עוד לפני שבכלל החלו. ארה"ב קיוותה כי הדיונים ישמשו לסגירת 'החורים' הרבים באמנה המתירים למדינות החתומות להפריד פלוטוניום ולהעשיר אורניום.
ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-ברדעי, התייחס בתחילת השנה לבעיות באמנה הנוכחית: "איננו יכולים לשבת בשקט בשעה שכל מדינה יכולה לבנות מתקנים להפרדת פלוטוניום או להעשרת אורניום. המצב הנוכחי הביא לכך ש-30,40 מדינות שמחזיקות ביכולת לייצר נשק גרעיני ויושבות כעת על הגדר, יוכלו לפתח נשק גרעיני בפרק זמן של מספר חודשים".
אל-ברדעי הציע כי בועידה תתקבל החלטה האוסרת כליל על העשרת אורניום והפרדת פלוטוניום לתקופה של חמש שנים עד למועד הועידה הבאה. אולם ארה"ב, יפן וצרפת התנגדו משום שהדבר לא יאפשר להם להמשיך בפרויקט הגרעין שלהם המיועד להפקת חשמל. באופן מביך מצאה עצמה ארה"ב לצדה של אירן בהתנגדותה להצעה.
גרמניה וצרפת מגלגלות רעיון נוסף: מדינות שבנו מתקני גרעין תחת חסות האמנה, יידרשו בידי הקהילה הבינ"ל לפרקם, במיד הויחליטו מאוחר יותר להסיר את חתימתם.
ממשל בוש הבין בשנה שעברה כי לא יצליח לקדם בועידה את סדר היום שלו, זאת משום שהנשיא הנוכחי אחראי לנסיגתה של ארה"ב מהתחייבויותיה בועידה הקודמת בשנת 2000.
לפני חמש שנים הסתיימה הועידה בהחלטה על תוכנית בת 13 שלבים להפחתת מלאי הנשק הגרעיני של המעצמות הגרעיניות. התוכנית לא יצאה לפועל, בעיקר בשל סירובה של וושינגטון. ממשל בוש אף משך את חתימתה של ארה"ב על האמנה להפסקת הניסויים הגרעיניים ובתקציב האמריקני הנוכחי קיים סעיף המיוחד למטרה זאת. בנוסף, בימים אלו מנסה הממשל האמריקני לזכות באישור הסנאט לתקציב לפיתוחה של פצצת גרעין חדשה המרסקת בונקרים תת-קרקעיים.
וושינגטון מנסה להעמיד על סדר יומה של הועידה את תוכניות הגרעין של אירן וקוריאה-הצפונית. בימים האחרונים רבו הדיווחים בתקשורת העולמית על ניסוי גרעיני אותו מתכננת לעשות קוריאה הצפונית בחודש יוני. אמש (א') ביצעה קוריאה-הצפונית ניסוי נוסף של שיגור טיל לטווח קצר.
'החורים' באמנה מנוצלים היטב בידי אירן שהודיעה אומנם על הקפאת העשרת האורניום אך מדגישה ובצדק כי האמנה מתירה לה לעשות זאת. בשבת שוב איימו האירנים לחדש בקרוב את העשרת האורניום.
שר החוץ האירני, כמאל חרזי, הגיע לניו-יורק כדי להשתתף בפתיחת הדיונים. בדרכו לארה"ב אמר לכתבים כי אירן מחויבת לקיים את האמנה "בהתאם לאמונתה הדתית ולמחויבותה לאמנות בינ"ל". חרזי מתח ביקורת על ארה"ב ושאר מעצמות הגרעין שאינן עומדות בהתחייבותן להתפרק מנשק גרעיני. "אירן חשה מאוימת בשל כך", אמר.
