כמה דמוקרטית יכולה להיות קובה? האי הקובני עושה לאחרונה כותרות, אולי בעיקר בשל התבטאויותיו של המנהיג העריץ, פידל קסטרו, לצדו של הכדורגלן לשעבר, דייאגו ארמנדו מרדונה, נגד הממשל האמריקני בכלל ונגד שלטונו של ג'ורג' וו. בוש בפרט.
לאחרונה, ובעקבות הרצח שאירע בקובה, פרסם משרד החוץ הישראלי אזהרת מסע. כך, עלתה קובה לכותרות גם בישראל, בעיתונים היומיים ואף באינטרנט. אבל לא בטוח, כי הקובנים בעצמם יכלו לקרוא את אותן ידיעות - ולא ברור עד כמה גם להם יש גישה למקור המידע הגדול ביותר, ואפשר אף לומר הפרוץ ביותר - רשת האינטרנט העולמית.
מדיקטטורה לקומוניזם, כעת מצהירים בקובה על דגש שהחליטו לשים על שילוב טכנולוגיית האינטרנט במערכת החברתית, בחינוך ובמערכת הבריאות.
בוועידה שהתקיימה בשבוע שעבר בתוניס, אמר שר התקשורת הקובני דברים, אשר נשמעו כאילו קובה מודיעה ללא כחל ושרק, כי היא מצטרפת לעולם הנאור והדמקורטי. אפשר לומר שבמידה מסוימת החדירה של הטכנולוגיות המפותחות לבתי הספר ולאוניברסיטאות במדינה כה ענייה - בהחלט מרשימה, אך האם באמת בדמוקרטיה עסקינן?
שר התקשורת הקובני, אגנוסיו גונזלס פלנאס, אמר בנאום שנשא בשבוע שעבר כי למול הנגישות הזמינה והגבוהה של האמריקנים לרשת האינטרנט ולתקשורת בכלל, כי ישנן מדינות רבות אשר למעשה אינן משתתפות במהפיכת המידע אשר הופכת את החברה ל'חברת המידע'. לפי נתונים שמסר השר, למעלה מ-50% ממשתמשי האינטרנט רשומים בארה"ב, בקנדה ובאירופה ורק 2.5% באפריקה, למשל. זאת ועוד הדגיש השר, כי ללמעלה ממחצית מאוכלוסיית העולם אין גישה לטלפון - אשר הומצא כבר לפני למעלה מעשור וכי למעשה הטכנולוגיה הגיעה אך ורק למדינות העשירות.
קובה, ללא מקורות פיננסיים כשל מדינות מערביות, מתכוונת לקדם, לדברי השר, את השימוש החברתי והכללי במידע ובטכנולוגיות המתקדמות.
את הדברים אמר השר הקובני בוועידה שהתקיימה בתוניס, בה התקבלה לבסוף החלטה כי ארה"ב תהיה אחראית לפיקוח על המחשבים המרכזיים שמנהלים את המידע ברשת האינטרנט וכך יישארו האיגודים לשמות אתרי אינטרנט (ICANN) בפיקוח האמריקני. השר הקובני קורא להקים גוף מולטיליטרלי ודמוקרטי אשר יפקח על הרשת העולמית וקורא להפסיק לאלתר את ההתערבות האמריקנית ברשת המידע ואת כפיית התכנים המערביים על מדינות אחרות. קובה התנגדה לפיקוח האמריקני כמו גם אירן, סין, סוריה וסעודיה.
כך, קורא השר לקדם את השיוויון והדמוקרטיה, בעוד שבצדי הדרכים מהוואנה ועד סנטיאגו, שלטי החוצות הכמעט יחידים שניתן לראות בצד הדרך - הם שלטים בסגנון "האח הגדול", אשר מהללים את שלטונו של פידל קסטרו, ולא שלטים אותם אפשר למצוא במדינות הדמוקרטיות במערב. מנגד לכל הקריאות לשוויון, לכאורה, התבטאה קובה באותה ועידה נגד החופש הכמעט בלתי מוגבל של פלטפורמת האינטרנט.
מי שביקר בקובה וערך טיול 'אותנטי' למדי יודע, כי תושבי האי אינם חופשיים לעשות גם בשלהם - כרצונם. כדי לארח - גם בני משפחה - עליהם לקבל אישור מיוחד להלין בביתם, אישור מיוחד להגיש אוכל וכד'. לכן לא יפתיע כי כדי לגלוש באינטרנט, עליהם גם כן לקבל את אישור הממשלה, אשר כאילו משקיפה עליהם בכל רגע נתון. בנוסף, גם כדי לרכוש ציוד מחשבים - עליהם לקבל אישור מיוחד.
זאת ועוד - מנתונים שפרסם ארגון 'עיתונאים ללא גבולות' עולה, כי כתבים אשר פרסמו תכנים מסוימים באתרי אינטרנט שונים אף נשלחו בעבר למאסר. כיום יש בקובה חמישה ספקי אינטרנט וכ-800,000 קובנים שולחים ומקבלים דוא"ל. אם כי חלק גדול מהבעלויות על התקשורת בקובה הן בחלקן אמריקניות ובשל האמברגו הכלכלי של ארה"ב בקובה, מקשה הדבר על הגישה החופשית לרשת. בנוסף, הגישה של קובה לאינטרנט היא דרך לווין בלבד, מה שעולה יותר - ויעיל פחות.
