חלה התקדמות טובה בפיתוח חיסון רחב טווח לאיידס

ד"ר רוברט גאלו, מגלה נגיף האיידס, אמר כי הוא הצליח להתקדם בפיתוח חיסון לאיידס שייתן לגוף הגנה בפני טווח רחב של זני הווירוס, הידוע גם בהשתנותו המהירה.

דברים אלו שנתנו תקווה לחולי איידס רבים נאמרו במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר (ג', 29.11.05) באוניברסיטת בר-אילן.

לדבריו, היעדר ההצלחה בפיתוח חיסון נגד נגיף האיידס נבע מכך שהחיסון היה יעיל רק כנגד זן הוירוסים שמהמעטפת שלו נלקח החלבון לייצורו.

"הבעיה היא שישנם זנים רבים של הווירוס, והוא עצמו גם משתנה בתוך הגוף", אמר גאלו והוסיף כי לאחרונה, בניסוי שנערך בקופים נמצא כי החיסון החדש הצליח למנוע הדבקה בקרב קופים שקיבלו אותו, גם כשניסיון ההדבקה היה בווירוס מזן מרוחק גנטית.

נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה אמר, כי האוניברסיטה קיבלה החלטה להקציב עשרות מיליוני דולרים בשנים הקרובות למחקרים שייערכו בפקולטה למדעי החיים בראשותו של פרופ' חיים ברייטברט, אשר ישמשו לקידום מחקרים התורמים להצלת חיי אדם.

"כמו כל אזרחי העולם, ובמיוחד לפי המסורת היהודית, כולנו צריכים להירתם לעזרתם של מיליוני האנשים המתים ממחלת האיידס. אני קורא לכל החוקרים הצעירים ולסטודנטים לפנות למחקרים שיצילו חיי אדם", אמר קוה.

ד"ר גאלו מסר, כי האסטרטגיה בה הוא נוקט נועדה "לחסום את השער" שדרכו נכנסות המולקולות הללו לתאי ה-T של מערכת החיסון והופכים לחלק מהמטען שלהם. שער זה מכונה CCR5 והוא מהווה קולטן בתאי ה-T, שבדרך כלל הם אלו המחפשים את הוירוסים כדי להשמידם, וה"התחבאות" של הווירוס בתוכם מונעת פעולה זו. שער זה משותף לזנים רבים של איידס.

ד"ר גאלו נותן מעט תקווה אולם מדגיש כי "טרם הגענו לחיסון. כדי להגיע למטרה יש צורך להרחיב את הניסויים בהרבה, לרבות הרחבת הניסוי בקופים. אך אם הכל ילך כשורה בחודשים הקרובים, ניתן יהיה להתחיל בעוד כשנה בניסויים קליניים בבני אדם. אחת הבעיות שנותרו היא שרמת הנוגדנים דועכת לאחר 4-3 חודשים ושבמקביל יש צורך למצוא דרך להאריך את משך הנוכחות של החיסון בגוף".

פרופ' בנימין שרדני, ראש מכון צפדיה לחקר האיידס והאימונולוגיה בבר-אילן מסר, כי גאלו משתף פעולה עם מכון צפדיה בבר-אילן, שפיתח בין היתר מולקולה בשם AS101, המשתייכת לסוג המכונה אג'ובאנטים המסייעת לשמור על נוכחות הנוגדנים בגוף ובכך משפרת את יעילות החיסון. שיתוף פעולה נוסף בין פרופ' גאלו לבין מכון צפדיה הוא בשימוש בתרופה שפותחה בבר-אילן כנגד וירוס בשם פפילומה שגם בו עשויים חולי איידס להידבק והגורם לפצעי ענק בכל חלקי הגוף שאין להם מרפא, בשל העדר מערכת החיסון אצל החולה. החומר שנתגלה ופותח במכון צפדיה בבר-אילן גורם להם להיעלם.

לדברי ד"ר גאלו, האיידס שונה משאר הווירוסים בכך שאין לו חיסון אך יש לו טיפולים המצילים את החולים ממוות ומאפשרים להם לשרוד שנים רבות כחולים כרוניים. לעומת זאת, לווירוסים רבים אחרים, יש חיסון אך אין תרופות.

"כדי להתמודד עם מגיפת האיידס ולנסות לעצור אותה צריך לטפל בחולים באפריקה ולהוריד את מחיר התרופות על-מנת שתהיינה נגישות לכולם", אמר גאלו ומתח ביקורת על חברות התרופות הנוהגות באופן בלתי אתי, בכך שאינן מאפשרות תרופות נגישות לחולים במדינות העולם השלישי. מלבד זאת "גם אם כל המדינות בעולם יתגייסו לספק את התרופות בחינם לאפריקה, עדיין יש צורך להגביר שם את החינוך ואת ההדרכה כיצד ליטול את התרופות כדי שהן תהיינה יעילות", הוסיף.

ד"ר גאלו הגיע לארץ לרגל קבלת פרס המדע ע"ש ד"ר וולרשטיין לשנת 2005 מאוניברסיטת בר-אילן.