שידוך בשבע דקות

האם ניתן להכיר בן/בת זוג ב-7 דקות ולהגיע לחופה? ניסיון מעניין לשידוך שכזה כבר נעשה בקרב הציבור הדתי-לאומי, ויש לו שם על טהרת הלעז: ספידייטינג.

ספידייטינג (Speed Dating), המפגש החברתי האלטרנטיבי לשידוכים, הינו מושג ידוע ומפורסם בעולם. המפגש הייחודי הומצא דווקא על-ידי רב בקהילה בארה"ב שראה את הבעיה המתרגשת על בני ובנות קהילתו - ההתבוללות.

בדיקת התאמה

הרעיון של הספידייטינג פשוט. באולם קטן ושקט, באווירה נעימה ורגועה, מפוזרים שמונה שולחנות. ליד כל אחד מהם שני כסאות. ליד כל שולחן מתישבת בחורה אחת. הבחורים יעברו בסך במהלך הערב משולחן לשולחן ויוכלו לשוחח 7 דקות (בול על השעון!) עם הבחורה שמולם.

בסוף הערב, יסמנו הגברים והנשים את מי ברצונם לפגוש בשנית. המארגנים יבדקו את ההתאמות, ובמידה שגם הבחור וגם הבחורה מעוניינים להיפגש שוב, יקבל הבחור את הטלפון של הבחורה ושניהם יוכלו להמשיך את הקשר.

מושג הספידייטנג עלול להישמע מזעזע כששומעים אותו בפעם הראשונה. התגובה האופיינית היא: "מה זה פה? שוק בשר?!". אולם מי שכבר עבר מספר פגישות בחייו יודע שההתרשמות הראשונית אינה רק סיווג אסטתי (יפה או לא). שפת הגוף, סגנון הלבוש, טון הדיבור ועוד מחוות נוספות הם חלק אינטגרלי מהתחושות בהן ניתן לקלוט את העומד/ת מולך במהלך פגישה רומנטית, אם כי לא נוכל להצביע מהי בדיוק הסיבה שגרמה לכך, שבן הזוג העומד מולנו הוא "בראש שלנו" או לא.

הרושם הראשוני קובע

במספר מחקרים אף הוכח, כי בחמש הדקות הראשונות של הפגישה אנו מספיקים לקבל את מרבית הרושם מהאדם העומד מולנו. ולכן הספידייטנג לא בא להחליף את כל הפגישות וההיכרות המעמיקה הנדרשת, אלא רק מציע גישה "טבעית" יותר להיכרות, שבכל זאת מבוססת על התאמה ראשונית כללית בין הנפגשים. המפגש המאורגן הוא כמו אירוע חברתי, שבו מכירים מספר אנשים חדשים. גם שם ייתכן בהחלט, שעם אחד מהם תרצו לשמור על קשר.

יהודה ורחלי (שמות המשפחה חסויים...), רווק ורווקה שחיים בהווי הרווקות הירושלמי, הינם מהמארגנים של אירועי ספידייטינג לדתיים צעירים בירושלים ('ספידתי'). שניהם דתיים, בוגרי אוניברסיטה, שמכירים מקרוב את העולם הדתי ("על כל יתרונותיו וחסרונותיו"). במקום להעביר עוד ערב בקיטורים על בליינד דייט (פגישה עיוורת), החליטו לקום ולעשות מעשה!

שידוכים לדתיים לאומיים

במהלך ההכנות ליישום הרעיון, גילו יהודה ורחלי כי בעבר היתה קבוצה של סטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן שאירגנה מפגשים שכאלה במשך שלוש שנים, קראו לזה "רואים 6/6". חוסר זמן של המארגנים המקורים כתוצאה מנישואים וקריירה גרם להפסקת אירגון אירועי ספידייטינג. מאחר שהמטרה של שתי הקבוצות הינה להפגיש בין צעירים דתיים ושתי הקבוצות פועלות ללא מטרות רווח, או במינוח דתי יותר - "לשם שמיים", סיכמו 'ספידתי' ו'רואים 6/6' להתאחד ולארגן יחד מפגשי ספידייטינג. קהל היעד של 'ספידתי' הוא הציבור הדתי לאומי, מכיוון שלציבור שאינו דתי ולציבור החרדי כבר קיימים פתרונות, והציבור הדתי לאומי "נופל בין הכסאות".

המפגשים מתקיימים פעמיים בחודש ונמשכים כשעתיים. המפגש מתחיל בהרשמה בשולחן הקבלה. במעמד זה מקבל כל משתתף דף עם רשימת המשתתפים מהמין השני. על דף זה עליו לסמן במהלך הערב, האם קיימת אופציה למפגש-המשך או לא.

"שלב ההרשמה הוא השלב החשוב ביותר", אומר יהודה, "בשלב זה נשבר הקרח והמשתתפים מתחילים להבין שזה לא כל כך נורא ואפשר להרגיש בנוח. לכן אנו מארגנים מראש שולחן עם כיבוד קל ושתייה ולפעמים הפגישות מתחילות עוד לפני שהאירוע התחיל".

בסיום המפגש נאספים הטפסים שמולאו והמארגנים בודקים את ההתאמות. בבוקר למחרת, כבר מצפות לכל משתתף בתיבת הדואר האלקטרוני שלו תוצאות המפגש. וכך אולי, יגיחו לאוויר העולם עוד זוגות מאושרים.

ההרשמה באינטרנט

ההרשמה לאירועי הספידייטינג מתבצעת באתר אינטרנט מיוחד שהוקם לטובת העניין. ברגע שמתגבשת קבוצה המתאימה מבחינת גיל ורמה דתית נשלח מייל למועמדים, המבקש מהם לאשר את ההשתתפות.

כששאלנו את יהודה ורחלי, מדוע החליטו לארגן מפגשי ספידייטינג בהתנדבות, התשובה היתה מיידית (אחרי חיוך גדול שהיה נסוך על פני שניהם): "ישנם המון צעירים דתיים שאין להם הזדמנות לפגוש בני זוג שמתאימים להם, אם בגלל שהם חיים בסביבה שאינה דתית בגלל לימודים או עבודה, או בגלל שאורח החיים הדתי אינו מעודד יציאה למקומות בילוי בהם ניתן לפגוש בני זוג - כל מה שאנחנו רוצים זה רק לתת לאנשים את ההזדמנות להתחיל משהו, את הניצוץ, את השאר אנחנו מקווים שהם יעשו לבד".

לשאלת Nfc מה הרווח שלה מכל העניין הזה, משיבה רחלי בעיניים בורקות: "ברגע שתשמע ששני בני זוג שהפגשת התחתנו, אתה כבר תבין לבד מה הרווח..."