היום לפני - נוסדה מפלגת מפא"י

היום לפני 76 שנה, ב-6 בינואר, 1930, נוסדה מפלגת מפא"י.

מפא"י - מפלגה ציונית סוציאליסטית - נוסדה עם איחודן של אחדות העבודה והפועל הצעיר, והיתה הכוח הפוליטי המרכזי לא רק בתנועת העבודה היהודית בא"י אלא גם ביישוב המאורגן כולו.

מנהיגה הרוחני של מפא"י בתחילת דרכה היה ברל כצנלסון ומנהיגה הפוליטי עד 1963 היה דוד בן-גוריון.

מפא"י הנהיגה את ההסתדרות הכללית מתחילת שנות ה-30, את היישוב מאמצע שנות ה-30 ואת המדינה עד סוף שנות ה-60, זאת תוך שיתוף פעולה עם המפלגות ה"בורגניות" והדתיות.

שורשיה של מפא"י היו נטועים במפלגות פועלים סוציאליסטיות עם זיקה למניפסט הקומוניסטי ולקארל מרקס, כגון אחדות העבודה, אך משהחלה לובשת זהות משלה, לאחר האיחוד שהביא ליצירתה הפכה האידאולוגיה של מפא"י לאומית יותר והעמידה במרכז את האינטרס הלאומי ולא את האינטרס המעמדי.

בשנת 1944 פרשו אנשי הקיבוץ המאוחד וקמה התנועה לאחדות העבודה.

ב-1965 הקימה מפא"י, יחד עם אחדות העבודה-פועלי ציון את המערך הראשון, וב-1968 הוקמה מפלגת העבודה הישראלית בעקבות איחוד בין המערך הזה ורפ"י.

מתקופת הקמת המדינה ועד לשנת 1977, בה התחלף השלטון במדינת ישראל, הייתה מפא"י, ואחריה "העבודה" (מ-1968), המפלגה הדומיננטית במדינה והמרכיבה את כל ממשלות ישראל.

כל ראשי הממשלה של ישראל מאז קום המדינה ועד לשנת 1974, היו חברי מפא"י : דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר. נשיאי המדינה יצחק בן צבי, זלמן שזר ואפרים קציר, וכן יושבי ראש הכנסת: יוסף שפרינצק, קדיש לוז, ראובן ברקת וישראל ישעיהו - היו גם כן חברי מפא"י.

ביטאונה הקבוע של מפא"י, מאז 1930, היה "הפועל הצעיר", אשר המשיך להופיע עד 1970. העיתון היומי של ההסתדרות, "דבר", בדרך כלל ביטא נאמנה את עמדותיה של מפא"י.

מושבים בכנסת: בכנסת ה-1 (1949) - 46; בכנסת ה-2 (1951) - 45; בכנסת ה-3 (1955) - 40; בכנסת ה-4 (1959) - 47; בכנסת ה-5 (1961) - 42.