המחקר המקיף ביותר שנעשה על תאומים ומחלת האלצהיימר מצביע על כך שתורשה עשויה לשחק תפקיד בכ-80% מהמקרים, כך דיווחו חוקרים אתמול (ב', 6.1.06).
הדוח, מאוניברסיטת דרום קליפורניה, התבסס על מחקר של 392 זוגות תאומים זהים משבדיה, בגיל 65 ויותר, שלפחות אחד מהם אובחן כחולה אלצהיימר. הם הושוו לקבוצה דומה של תאומים שלא סבלו מהמחלה.
למרות שהקשר בין גנטיקה למחלה כבר התגלה במחקרים קודמים, המחקר החדש מאשר את ההערכה הגבוהה שנמצאה לקשר. העובדה החשובה היא כי לא נעשה בעבר מחקר מקיף מסוג זה. המחקר הנוכחי, לדברי החוקרים, רחב פי עשרה מכל מחקר אחר שחקר תאומים ואת המחלה.
גם הסביבה משחקת תפקיד
עוד ציינו, כי המחקר מוכיח שקיים בסיס גנטי ביסוד המחלה, אך הזהירו כי תוצאותיו לא מצביעות על כך שהסביבה אינה חשובה. סביבה עשוייה להיות רלוונטית לא רק לאפשרות לחלות במחלה אלא גם לעיתוי שלה.
המחקר, שפורסם ב"Archives of General Psychiatry", הגיע למסקנה כי תורשה היוותה 79% במודל האנליטי ביותר, שאוזן על-ידי הבדל בהשפעות הסביבתיות הלא משותפות.
במחקר שני שפורסם באותו עיתון, חוקרים מבית הספר לרפואה "הר סיני" שבניו-יורק, גילו, כי אנשים שסבלו מדיכאון לאורך חייהם ופיתחו מאוחר יותר אלצהיימר, הראו שינויים פיזיים גדלים יותר במוח מחולים שלא סבלו מדיכאון.
אלו שסבלו מדיכאון סבלו גם מהדרדרות מנטלית מהירה יותר ברגע שפיתחו את המחלה, כך על-פי המחקר שהתבסס על יותר מ-90 חולי אלצהיימר, שחלקם סבלו מדכאון לאורך כל חייהם ואחרים לא.
מחקרים קודמים גם הם מצאו קשר בין דכאון למחלת האלצהיימר.
