השנה תיסגר התוכנית להכשרת מנהיגות סטודנטים מתושבי עיירות פיתוח ושכונות מצוקה, לאחר 30 שנות פעילות. התוכנית הכילה עשרות פרויקטים חברתיים בקהילה והכשירה סטודנטים, תוך לימודים עיוניים, לפעילות מעשית בקהילה.
התוכנית יועדה לסטודנטים מעיירות פיתוח דווקא, והיוותה גורם מעודד לחזור למקום מגוריהם, בתום לימודיהם, כדי לתרום לקהילה מהידע וההכשרה שצברו בתוכנית.
לדברי חברי הארגון, הסוכנות היהודית שהיתה עד לא מזמן המממן העיקרי של התוכנית, החליטה בשנה שעברה לא לתקצבה, ובכך לסגור את הפרויקט. בשנה הנוכחית הצליח הארגון לתפקד באמצעות מימון חלקי, תוך התרעה ברורה מראש, כי אם לא ישיגו חברי הארגון מימון לשנה הבאה, התוכנית תופסק. נכון לעכשיו - לא הצליחו חברי הקבוצה למצוא מימון.
משמעות הסגירה יתבטא במספר מישורים: במישור האקדמי - פגיעה באופן ישיר במאות סטודנטים, מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה, שקיבלו הכשרה למנהיגות בקהילה ובמקביל גם מילגה; במישור הקהילתי - פגיעה של עשרות מרכזים קהילתיים ומאות ילדים ונוער.
בין בוגרי התוכנית לפעילי ציבור נמנים: ח"כ ד"ר יחיאל לסרי, ח"כ שלום שמחון, סגן שר התחבורה אבי יחזקאל, שגריר ישראל באו"ם יהודה לנקרי, ראש הרשות המקומית בכרמיאל עדי אלדר, יו"ר דירקטוריון מכללת אחווה ד"ר ז. טל, יו"ר דירקטוריון מכללת אשקלון, ד"ר פ. חליבה ועוד.
כדאיות התוכנית
בעיית המימון שעמדה כצל מאיים על המשך פעילות התוכנית בשנים האחרונות, עודדה את חברי הארגון לפרסם בשנת 1997 מחקר שנערך במכון דחף, בראשות ד"ר מינה צמח. המחקר בא להוכיח את דבר כדאיות הפעלת התוכנית, ובכך לעודד את הגורמים הרלוונטים (בהם: הסוכנות היהודית ומשרד החינוך) להזרים כספים נוספים.
מתוצאות המחקר עולה, כי התוכנית מעלה את רמת השגיו של המשתתף (הסטודנט) במוסד בה הוא לומד: 89% מקרב המתקבלים לתוכנית מסיימים תואר ראשון (בהשוואה ל-74% בכלל אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטאות). ההצלחה נזקפת לעצם ההשתתפות בתוכנית ומוסברת על-ידי מוטיבציה גבוהה, תמיכה יעילה בעזרה בלימודים, עזרה נפשית, ומתן זווית ראיה חדשה על מקום המוצא כמקום שטוב לפעול בו בחיים הציבוריים.
90% מהסטודנטים המשתתפים בתוכנית מתכוונים לתרום לישוב פיתוח או שכונת מצוקה, ו-55% מבוגרי התוכנית חוזרים למקום. המדובר בשיעור גבוה בהשוואה לסטודנטים אחרים מאותם ישובים, שאינם משתתפים בתוכנית. בסקר מנהיגים בערי פיתוח ושכונות שיקום עולה עוד, כי למעלה מ-50% מהמנהיגים למדו בתוכנית לפעילי ציבור. כך נמצא, שלתוכנית חותם משמעותי במפת המנהיגות בערי הפיתוח ושכונות שיקום. מסקנה זו מצויינת בתוצאות המחקר.
הפרויקטים שנעשים במסגרת התוכנית
אוניברסיטה העברית, ירושלים: פרויקט אופק (עידוד תלמידי תיכון משכונות מצוקה להשכלה גבוהה), פרויקט מנהיגות נוער אתיופי, פרויקט הכנה לבגרות, מועדוניות לילדים בסיכון, פרויקט יבנה (סטודנטים מחו"ל כחונכים בבית ספר יבנה בירושלים), פרויקט חונכות אישית וקבוצתית, פרויקט בית מסילה לנערות חוסות, פרויקט שיקום האסיר ועוד.
אוניברסיטת חיפה: פרויקט טירת הכרמל (בשל הדימוי של טירת הכרמל), פרויקט גיל עם (לנוער בעל עבר פלילי), פרויקט מכורה, (לנוער חוסה), פרויקט מועדוניות. אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע: פרויקט 12 (להשלמת הלימודים העיוניים), פרויקט מעברים (מתן עזרה לעולים מאתיופיה), פרויקט 30+ (השכלה גבוהה למבוגרים), עידוד מצוינות, פרויקט נוער במצוקה, סיוע לאסירים משוחררים, מניעת סמים. אוניברסיטת תל אביב: פרויקט OSP (פעילות תוכנית שנתית לסטודנטים זרים), פרויקט מצוינות, פרויקט עידוד, פרויקט מנהיגים צעירים.
מסקר שערכה הרשות לפיתוח הנגב, ושתוצאותיו פורסמו (יום ד', 10.7.02) עולה, כי אזרחי ישראל אינם רוצים לגור בנגב. עוד עולה, כי תושבי הדרום חשים שמערכת החינוך אינה מעניקה לילדיהם סיכוי לממש את כשרונותיהם. בעקבות הסקר אמר יו"ר הרשות לפיתוח הנגב, שמוליק ריפמן, כי "למרות שנעשה רבות לשיפור התשתיות בנגב, זה עדיין לא מספיק", לדבריו. ממצא נוסף בסקר גילה כי למעלה מ-80 אחוזים מהציבור לא ביקרו בנגב בשלושת החודשים האחרונים.
מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה, כי הסוכנות הפסיקה את השתתפותה החל משנת הלימודים הנוכחית, כאשר חלקה של הסוכנות היה כשליש במימון הפרויקט. לאחר 20 שנות מימון החליט חבר הנאמנים בסוכנות היהודית לצאת מהפרויקט ולהפנות משאבים לקידום ההשכלה הגבוהה בפריפריה, בהם תושבי קו העימות ואזורי עדיפות לאומית, בני מושבים וקיבוצים. נמסר עוד מהסוכנות כי רק בשנת 2002 היא השקיעה 8 מיליון ש"ח במלגות ותוכניות סיוע לסטודנטים ביישובי הפריפריה ואזורי העדיפות הלאומית. חברי הארגון מוסרים כי משרד החינוך מנסה לסייע ולמצוא מקור מימון.
