שרת החינוך לימור לבנת, החליטה על סגירת הטלוויזיה החינוכית, החל מינואר 2003. משמעות הדבר: 450 עובדים מתוך 500 עובדים, יפוטרו. במקום הטלוויזיה הנוכחית, יוקם, על-פי התוכנית הנוכחית, גוף חדש, שיעסוק ברכש של תוכניות מוכנות ושידורן.
בכך אימצה השרה לבנת את המלצות הוועדה שמונתה לבדיקת עתידה של הטלוויזיה הלימודית-חינוכית. במסיבת עיתונאים שערכה השרה היא הודיעה על סגירת הטלוויזיה החינוכית החל מינואר 2003, וזאת בכפוף לתנאים הבאים:
- הסדרי פרישה בתנאים מועדפים לעובדים;
- מתן עדיפות בהזמנת הפקות מחברות שיעסיקו את העובדים - פורשי החינוכית;
- הקמת מוקד תעסוקתי שיעזור לעובדים הפורשים במציאת עבודה בשוק תעשיית התקשורת בארץ.
השרה אמרה, כי הטלוויזיה החינוכית-לימודית שהוקמה לפני כ-40 שנה, פועלת על-פי אותם דפוסים, שאינם רלוונטיים לציאות הישראלית. לכן, אין מנוס מסגירתה, למרות העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. השרה ציינה, כי הדבר נעשה על-דעת ראשי האוצר, המודעים היטב לעלויות הסגירה.
דוח הוועדה
בעקבות המלצת מבקר המדינה בדוח מספר 48, הטילה הממשלה בתאריך 2.4.98 על שר החינוך לגבש תוכניות, לגבי המבנה והמעמד המשפטי הראוי של הטלוויזיה הלימודית.
שרת החינוך מינתה ביום 14 באוגוסט 2001 ועדה מייעצת, שתפקידה היה להגיש לשרה את המלצותיה בעניין עתיד הטלוויזיה הלימודית, כנדרש על-פי החלטת הממשלה.
הוועדה למדה את דוחות מבקר המדינה, את ההיסטוריה של הטלוויזיה הלימודית, התפתחותה במשך השנים ואת מצבה ומעמדה הנוכחיים. הועדה הזמינה את הציבור להגיש לו את עמדתו בסוגייה וקיבלה עשרות פניות ועמדות מאת גופים ואנשים שונים.
כמו-כן קיימה הוועדה ישיבות רבות, בהן הופיעו בפניה גורמים שונים, בהם: אנשי חינוך, אנשי משרד החינוך, עובדי הטלוויזיה הלימודית והנהלתה, אנשי תקשורת, טלוויזיה ומומחים, חלקם על-פי בקשתם וחלקם על-פי יוזמת הוועדה. לאחר כל אלו קיימה הוועדה דיונים והחליטה להמליץ לעדכן את מטרות פעולתה של הטלוויזיה הלימודית ואופן פעולתה כמפורט בדוח.
להלן עיקרי הממצאים:
1. הטלוויזיה הלימודית פועלת שלא בהתאם למטרותיה, כפי שהן מוגדרות במסמכי היסוד שלה, בחוק רשות השידור, בחוק הרשות השניה ובחוק התקשורת.
2. במשך שנים לא מיושמות ונאכפות החלטות ממשלה, המלצות דו"ח מבקר המדינה והמלצות של ועדות ציבוריות באשר לתפקודה של הטלוויזיה הלימודית.
3. כיום כמעט ואין בלימודית תוצר טלוויזיוני הקשור במישרין לתוכנית הלימודים. כמעט ואין תוצר טלוויזיוני המקוטלג כסוגה עילית. למעלה מ-80% הפקות הינן הפקות אולפן או ספורט.
4. התפלגות ההפקה העצמית של הטלוויזיה הלימודית מגלה הטיה ברורה לטובת שידורי אקטואליה וספורט. אלו מסתכמים בכ-57% (ערב חדש, חוצה ישראל, תיק תקשורת ועוד). ערב חדש לבדה מגיעה ל-22% מדקות ההפקה העצמית ואילו חוצה ישראל בעוד 18%, וכ-20% מהמסך מושקעים בתוכנית אחת מרכזית - "החדר של חני", כלומר כ-60% מהעשייה של הטלוויזיה הלימודית, מוקדשים ל-3 תוכניות: מגזין חדשות, מגזין אקטואליה רכה, תוכנית ילדים, שבעיקרה היא תוכנית אולפן.
5. מבנה התקציב של הטלוויזיה הלימודית אינו סביר ואינו יעיל בעליל, כלומר: 42% מהתקציב שהם כ-60 מיליון שקל מיועדים לשכר עובדים, 39% מהתקציב שהם כ-55 מיליון שקל לתקורה אחרת, 19% המהווים 27 מיליון שקל מיועדים לתוכניות ישראליות זרות, מתוכם 7% המהווים 10 מיליון שקל מיועדים להפקות עצמיות של הטלוויזיה הלימודית.
בעקבות מבנה זה, העלויות ההפקה האמיתיות של תוכניות בטלוויזיה הלימודית לא עומדות בפרופורציה לערך התוצר עצמו. עלות אמיתית ממוצעת של הפקה בטלוויזיה הלימודית גדולה פי 4 מעלות הפקה ישראלית רכושה דומה. ולחילופין, מסך היקף ההשקעה הכולל של תקציב משרד החינוך בטלוויזיה הלימודית, בפועל מתקבל רק כ-רבע מהתוצר הטלוויזיוני שהיה צריך להתקבל.
6. לאורך השנים התבצע קיצוץ בתקציב הטלוויזיה הלימודית: משנת 96' קוצץ התקציב בכ-23%. על-פי ממצאי הוועדה, לא רק שתקציב הטלוויזיה הלימודית הלך וירד עם שנים, אלא שחלקו שהופנה לטובת הפקה ישראלית מקורית הלך וקטן. ההפקה העצמית ירדה לרמה של כ-50% מרמתה בשנת 96' וההפקה הרכושה לרמה של 84% מזו של שנת 96'. בעוד שההפקה העצמית מקוצצת ב-50%, החלק המוקצה מהתקציב להוצאות שכר יורד לרמה של 80% בלבד מזה של שנת 96', כלומר: ביחס לא ישר לירידה בעבודת הבית של הטלוויזיה הלימודית.
7. עיקרי ההמלצות:
א. לפי תפיסת מפת התקשורת העתידית, הוועדה הגיעה למסקנה, כי על מדינת ישראל לקיים שידורי חינוך-תרבותי אשר יתמוך במערך החינוך הפורמלי ובהווי התרבותית הסובבת.
ב. הוועדה ממליצה כי יוקם גוף חדש, שיעסוק בהפצת התכנים הציבוריים-חינוכיים.
ג. הוועדה הגיע למסקנה כי במפת התקשורת הנוכחית אין צורך בהפקה בפועל עצמית, על-מנת להשיג תוצר חינוכי איכותי.
ד. מומלץ כי הפקת התכנים החינוכיים תרבותיים תעשה באמצעות גופים עצמאיים הפועלים בשוק התקשורת.
ה. באופן זה תצליח המדינה להשיא את המשאבים שיופנו לטובת הפקה חינוכית ישראלית מקורית.
ו. של"ח ימשיך להתבסס על תקציב המדינה, כאשר המשרד האחראי על תקציב הפעילות של של"ח ימשיך להיות משרד החינוך.
ז. תקציבו של של"ח יעמוד על כ-100-80 מיליון שקל לשנה.
ח. של"ח יעסיק בין 60 ל-80 עובדים בעלות שכר כוללת של עד 18 מיליון ש"ח לשנה.
ט. זיכיון הטלוויזיה הלימודים לרצועות שידור בערוץ 2 ו-10 לא יוארך.
י. תוקם ועדה מייעצת למנכ"ל משרדה חינוך שתכלול חמישה אנשים ותשמש גוף מפקח ומקשר ליד המנכ"ל בכל הקשור לענייני של"ח, ותהווה כעין דירקטוריון.
יא. ההמלצות יישקלו פעם נוספת בחלוף תקופה של 5 שנים.
