|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"חברים - הזבוב והצב" / סול פורט
|
"חברים – הזבוב והצב", אלגוריה קסומה לשני ניגודים, המתגברים על הפער שכמעט אינו ניתן לגישור והופכים לחברים בלב ובנפש
|
|
פורט. חברות אמת - גם אתם יכולים [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
|
|
סול פורט הוא שם העט של שאול פורת, רופא, עורך דין ואיש עסקים. תחת השם סול פורט פרסם מספר ספרים בארה"ב ובאירופה וכן סיפורים בעיתונות האירופית. ידוע גם בשם העט לואי מרטל. החל לכתוב בגיל 12 סיפורים, שחלקם פורסמו במוספי ילדים. כרופא מומחה בפסיכותרפיה הוא מביא לביטוי את הידע שלו במסריו בסיפורים ובספרים. בימים אלה הוציא לאור את ספרו השני בעברית "חברים – הזבוב והצב", אלגוריה קסומה לשני ניגודים, המתגברים על הפער שכמעט אינו ניתן לגישור והופכים לחברים בלב ובנפש.
שאול פורת עבר את השואה כילד בגטו לודז'. חלק גדול ממשפחתו המורחבת נכחד בשואה. ב-1949 עלה עם אמו ארצה, אביו הצטרף אליהם שנתיים לאחר מכן. התגורר בחיפה עד גיוסו לצבא. אחרי השירות הצבאי נסע לאירופה. למד רפואה בוינה והמשיך בלימודי הפסיכולוגיה. את הסטאז' עשה בבית החולים האזורי למחלות נפש בזלצבורג. ב-1975 קיבל את תואר הדוקטור שלו (PHD) וכן אזרחות אירופית. התגורר באירופה כעשרים וחמש שנים. מתוכן כשבע שנים חי ברומא ועבד כיד ימינו ומנהל השיווק האירופי של הטייקון היהודי הנודע, רוברט מקסוול.
ב-1986 חזר לארץ ועבר לחיות בתל אביב, בה הוא מתגורר עד היום, תוך שהוא ממשיך לנהל את עסקיו באירופה ומחלק את זמנו בין הארץ לחו"ל. בשנת 1995 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, וכיום עוסק בעריכת דין, מתמחה במשפט אזרחי.
מאין אתה שואב את ההשראה לכתיבתך?
"אני חושב שהייתה טמונה בי כבר מילדות. אהבתי לחלום, כל הזמן וכל יום, ולא פעם קיבלתי עונשים על שאיני מקשיב ולא מתרכז. כן התרכזתי, אבל במה שאני רציתי. בגיל 12 התחלתי לכתוב סיפורים וחלקם פורסמו בעיתוני או מוספי ילדים. ברור שלא שילמו לי מאומה. סליחה, פעם העבירו לי כסף, אולי בטעות, סכום אדיר שבעזרתו קניתי מכונת כתיבה משומשת קטנה המיועדת לנסיעות.
"בערך מגיל 16 התחלתי לכתוב באופן קבוע להוצאה לאור תמורת שכר סופרים מכובד. כך יכולתי ללכת פעם בשבוע לסרט ובשבת לצאת עם חברים. הייתי מחבר את חוברות 'טרזן', שהופיעו אחת לשבוע.
"אבל לצערי, לא הייתי הסופר היחידי שסיפק את הרפתקאותיו של טרזן במאה ה-20. טרזן בפלמ"ח, טרזן בגדנ"ע, בתיכון ובטכניון וכו'. היינו ארבעה-חמישה 'סופרים' שהגשנו כל שבוע את עבודותינו למו"ל, שהעביר אותן לקריאה לילד בן 12. הילד היה מחליט מה יודפס מתוך ההצעות. למזלי לרוב הוא בחר בי".
כמה זמן ארכה כתיבת ספרך?
"את ספרי הקודם 'גם מלאכים מתים', בהוצאת מודן (מעל 500 עמ'), לקח לי כחמש שנים לכתוב אותו. הספר הנוכחי אומנם הרבה יותר קטן אבל יותר מסובך. יש בו הרבה תובנות פסיכולוגיות, סוציאליות ופילוסופיות. הקדשתי לו כשלוש שנים".
ספר קצת על הספר שכתבת.
"זהו סיפור על חברות שנוצרת בין זבוב זקן בן 16 שעות לצב צעיר בן 200 שנה כמעט. אלגוריה מקסימה ליחסי חברות הנרקמים ביניהם. איני יודע עם מי אתם מזדהים. עם הצב או עם הזבוב, אבל למעשה אין זה משנה. אם שני היצורים הללו הצליחו לבנות חברות אמת, אז גם אתם תצליחו. לא להתייאש! הספר מלווה באיוריו הנפלאים של המאייר וולף בולבה".
האם אתה כותב בימים אלה ספר נוסף או מתכוון להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה?
"בימים אלה מתרגם לעברית אוסף סיפורים שפרסמתי בחו"ל".
משפט מסכם: "תובנה אליה הגיעה הזבובה בספר: 'במקום שנבנה גשרים בין בני מיננו, אנו מקיפים עצמנו בחומות ולא נותנים לאחרים להגיע אלינו, לנפשנו'".
|
|
"בשעת בוקר מוקדמת, על גג בטון של בנין דו-קומתי, נפגשים אלקידיק ארכיבלד טלבוט-צב צעיר בן מאתיים שנה, וסלומה מוסקדור - זבובה מבוגרת בת שש-עשרה שעות. "אתה רוצה להיות חבר שלי?", שאלה הזבובה בקול צייצני וחלוש.
"לא רוצה ולא רוצה! ענה ברוגז ארכיבלד הצב... מה את כבר מסוגלת לתרום?"
"אני יכולה לתרום דבר אשר נדיר למצוא בימינו", אמרה סלומה הזבובה והשתתקה. לאחר הפסקה קצרה הוסיפה, "אני מסוגלת לתרום אהבה, המון אהבה".
הצב והזבובה הם אלגוריה לשני ניגודים, המתגברים על הפער שכמעט אינו ניתן לגישור והופכים לחברים בלב ובנפש. הם שוברים את מעגל הבדידות בו הם שבויים, ומעניקים זה לזו מתובנות חייהם:
"אנו צריכים לחיות לפי כללי ה'כאילו'", אומר הצב לזבובה. "להיות יותר חופשיים ולא כבולים לכל כללי המסורת של בני מיננו".
"ואתה יודע את הכללים האלה?", שאלה סלומה בהתפעלות.
"אז ככה", המשיך ארכיבלד, "התחילי לעבוד כאילו מעולם לא היית זקוקה למשהו, התחילי לאהוב כאילו מעולם לא נפגעת ממישהו, פצחי במחול כאילו אף אחד אינו מביט בך, התחילי לשיר כאילו אף אחד אינו שומע והתחילי לחיות כאילו גן עדן הוא כאן, עלי אדמות".
|
|
|
"חברים – הזבוב והצב", מאת סול פורט, איורים: וולף בולבה, הוצאה עצמית, שנת 2012, 47 עמודים.
|
|
| תאריך:
|
21/05/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2012
|
|
זהר נוי
|
|
"חברים - הזבוב והצב" / סול פורט
|
|
|
יש משמעות אחרת לכתיבה בעקבות שֵׁבר גדול, בעקבות אובדן - והספר 'פרח נדיר' הוא דרך לבטא חלל גדול, מחסור נורא - דרך לעצב היגד על החיים עצמם, על חשיבות המילים, על חשיבות החיבור בין העולמות.
|
|
|
|
|
סקירה על כמה מן הספרים המעניינים שקראתי לאחרונה:
|
|
|
|
|
הספר "מפריצת דיסק לפריצת דרך - ממשבר להתחלות חדשות" מאת אתי סהר מאתגר את הקוראים לחולל שינוי באורח חייהם כדי להתחיל בחיים חדשים ובריאים ולהוכיח שאין דבר העומד בפני הרצון. הספר מתאים לכל אחד. יש בו סיפור אישי לאוהבי הסיפורת, התמודדות וצמיחה ל"הרפתקנים", שיטות טיפול שונות למחפשים, סיפור גמילה למתמכרים וניסיון אישי למי שמוכן ללמוד מניסיונם של אחרים.
|
|
|
|
|
משחק סכום אפס הוא משחק שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על-ידי ההפסד של האחרים. הסכסוך הישראלי-פלשתיני מתואר כמשחק סכום אפס, מצב של עימות שלא ניתן להגיע בו להסכמה, משום תפיסת העולם של כל צד בסכסוך הרואה את רווחי הצד האחד באים על חשבון הפסד הצד האחר. למשחק הצטרפו, בעל כורחן, דמויות בשר ודם מכל מגוון הקשת האנושית, מלאות בחוכמה, רוע, יופי וכיעור.
|
|
|
|
|
לעמוס עוז כסופר יש מקדמה גדולה בהשואה לסופרים ישראלים אחרים. את המקדמה הזאת הוא רכש לעצמו בזכות ולא בחסד. ספרו האחרון "בין חברים", הוא אומנם קטן מימדים בהיקפו, גם האותיות גדולות והדפים עבים יחסית, אבל המו"ל של עוז יכול להרשות לעצמו להוציאו לאור, מבלי להסתכן, לאור המקדמה האמורה שיש לעוז.
|
|
|
|
|
