אונס קבוצתי על-ידי חמישה

אני לא מכנה אותם בשם מבנם הביולוגי - אנשים, נערים או גברים - כי הייתי רוצה לכנותם חיות, אך זו מחמאה בעבורם, שכן, הראיתם מה קורה למי שרק מנסה להתקרב לגור של חתולה - היא תקרע אותו לגזרים.

ואצלנו, נערה שהייתה יכולה להיות בתך או נכדתך, כאשר באה לעולם, כל הבית התמלא אור. הסתכלנו על כל דבר חדש שהופיע אצלה - הנה היא הולכת, מטפסת עליך, ממש "קורעת" אותך ומה לא. כאשר ישנה, אתה, אביה, ניגשת להקשיב אם היא נושמת, כי בתנוחתה השלווה, ללא תנועה, נראתה כאילו פסקה לנשום...

הילדה גדלה כאשר הכל מסביבה בעדה, שהרי עוד לא ידעה וגם לא הייתה יכולה לדעת, איזה עולם אכזר הוא הרחוב וכידוע, המילה האחרונה אצלנו - ולא רק - יש לה משמעות של לפחות רעידת אדמה ובוודאי לגבי מי שהוא כל עולמנו.

אני כותב הרבה על שוטרי מקוף, אבל הפעם אני רוצה להתמקד במשמעות הכי נכונה לגבי בטחוננו. שוטרי מקוף, של משטרה איכותית שבוחרת את מתגייסיה ע"פ המוטיבציה שלהם לנושא המשטרה, שהקריאה להתגייסותם תהיה "הטובים למשטרה", עם משכורות גבוהות - אני מתחיל להיסחף...

ובכל זאת, מה שאנו זקוקים לו היום יותר מכל ולא רק לגבי אונס כנכתב כאן - שהרי אנו לא חסרים אסונות - הוא שימת דגש על ביטחון, תרתי משמע ומכל ההיבטים. שוטרי מקוף במציאות שלנו מהווים נוכחות שצריכה לכסות את היעדר החינוך מהבית ומביה"ס ועוד הרבה ערכים. כדאי לזכור זאת נוכח נציגי הציבור שיש לנו ומה שהם היו חייבים לתת לציבור ש"בחר" בהם ולא נותנים.

נכון, הדברים הנכתבים כאן, לו היו נכתבים בעיתון, היו עוטפים בו דגים עוד לפני שמישהו היה קורא אותם. לכן, כאשר אין במה ראויה לומר את הדברים, חייבים למצוא כל דרך לומר אותם ובאמצעים שישנם. כך למשל, בחוגי בית של מי שרוצה להיבחר, "לגנוב" את המעמד לטובת תעמולה לומר את מה שיש לומר ולבחור מועמד בהתאם. כמו-כן, בתגובות למאמרים בכל מקום שיש כאלה, כי כיום, זו הבמה שלא מונעים אותה ממך.