הרב שמואל דוד אונגר (1945-1886)
רב העיר ניטרה בסלובקיה, אשר הציל תלמידים ורבנים בבית מדרשו ושיחד קצינים גרמנים על-מנת שיאפשרו לו לקבל יהודים נוספים.
הרב יהושע אייכנשטיין (1945-1896)
רב ואדמו"ר בעיר גרוסוורדיין בהונגריה, פעיל במשלוח כסף וחבילות ליהודי פולין ורומניה ומזון כשר לאנשי שירות העבודה ההונגרי. לאחר מכן עסק בהצלת פליטים, והמריץ את היהודים לברוח או להסתתר. הניח תפילין ושמר כשרות גם באושוויץ.
הרב משה בצלאל אלטר (1943-1861)
רב בוורשה ואחיו של
האדמו"ר מגור. דחה הצעות להוציאו מהגטו והיה לאחד ממנהיגיו הרוחניים, תוך הסוואתו כפועל ב"שופ". נשלח לטרבלינקה, הוברח בחזרה לוורשה, נתפס שוב ונרצח בטרבלינקה.
הרב יעקב שמואל אליאש (נפטר ב-1945)
רב העיר גרלא בהונגריה. הבריח לאושוויץ ב-1944 זוג תפילין בו השתמשו אלפי אסירים. נרצח בצעדת מוות.
הרב ישעיהו אנגלנדר (1942-1885)
רב בעיר סוסנוביץ בשלזיה, סייע לפליטים ועודד את בני קהילתו לשגר חבילות לוורשה ולודז'. התנגד לדרישת הגרמנים שהיודנרט יכין את רשימת המגורשים, ולפיכך נכלל ברשימה שהכין היודנרט. דחה את ההצעה להשתחרר מהמשלוח לאושוויץ לאחר שהובהר לו, כי יהודי אחר יישלח במקומו.
הרב אפרים אשרי (2004-1914)
רב בקובנה בזמן השואה, שם הטיל עליו רב העיר, הרב אברהם דובער שפירא, לענות לחלק ניכר מהשאלות שהתעוררו לנוכח הנסיבות. לאחר השואה פירסם את תשובותיו בסדרת הספרים "ממעמקים".
הרב דוד בורנשטיין (1943-1876)
רב ואדמו"ר בעיר סוכצ'וב בפולין ולאחר מכן בלודז'. הוברח בידי חסידיו לוורשה, שם היה ביתו מרכז לפעולות לימוד וחסד, תוך שהוא מעודד את תושבי הגטו.
הרב נטע ירוחם ברלינר (1945-1897)
רב וראש ישיבת בתי הספר "בית יעקב" בלודז' ובסביבתה. אירגן בתי-ספר חשאיים ב"מרכזי העבודה" לילדים שהוקמו בגטו.
הרב מאיר גרוס (נפטר ב-1945)
רב העיר שקראד בהונגריה, מראשוני הרבנים שערכו נישואין פיקטיביים כדי לאפשר לפליטים להישאר בהונגריה. פעל לגייס כספים לסיוע לאנשי שירות העבודה ונשאר עם קהילתו למרות שיכול היה להסתתר.
הרב אליעזר הגר (1945-1891)
האדמו"ר מוויז'ניץ שבהונגריה, ידוע על-שם ספרו "דמשק אליעזר" נמלט לעיר טימשוורה, שם אירגן סיוע בכסף, תרופות ובגדים לגולי טרנסניסטריה ובכך הציל את חייהם של אלפים.
הרב ברוך הגר (1944-1885)
רב ואדמו"ר בעיר וישנווא שבהונגריה, אשר פעל להצלת יהודים על-ידי הכנת תעודות לידה מזויפות. נרצח באושוויץ.
הרב חיים יהודה מאיר הגר (נפטר ב-1969)
אדמו"ר בעיר וישנווא שבהונגריה. גורש לאושוויץ ומחנות אחרים, ובכולם הנהיג שמירת מצוות בסביבתו.
הרב חיים מאיר הגר (1972-1888)
רב ואדמו"ר בהונגריה, אשר קלט פליטים רבים וגייס כספים שסייעו להצלת אלפי יהודים שגורשו לטרנסניסטריה.
הרב רנה הירשלר (1944-1905)
הרב הראשי של שטרסבורג, שעסק בפעולות רווחה נרחבות בדרום צרפת בזמן השואה. נאסר בשל פעולותיו ונרצח באושוויץ.
הרב יקותיאל יהודה הלברשטם (1994-1904)
אדמו"ר בעיר קלויזנבורג שבהונגריה, אשר איבד בשואה את אשתו ו-11 ילדיו. הוחזק במספר מחנות, כולל אושוויץ, ובכולם פעל לשמירת מצוות ולעידוד האסירים. הקים את קריית צאנז בנתניה.
הרב אברהם יהושע השל (1969-1907)
רב ואדמו"ר בווינה, ממארגני הסיוע לפליטים יהודים שהגיעו לעיר עם פרוץ המלחמה. אירגן תפילות בציבור למרות האיסור על כך. חילק את כל רכושו בטרם היגר לארה"ב.
הרב יצחק אייזיק וייס (1944-1875)
רב ואדמו"ר בהונגריה, אשר הסתיר פליטים יהודים מפולין. סירב לעזוב את חסידיו למרות שקיבל אשרת יציאה ונרצח באושוויץ.
הרב יחיאל יעקב וינברג (1966-1885)
רב בברלין בשנות ה-30, שם מילא תפקיד חשוב בשמירת חיי הדת תחת השלטון הנאצי. בזמן השואה - נשיא רבני ורשה ואסיר במחנה ריכוז בגרמניה.
הרב מנחם זמבה (1943-1884)
מגדולי רבני ורשה ערב השואה, חבר ועד הרבנים בוורשה ומחשובי הרבנים בגטו. ערב המרד עודד את תלמידיו ושומרי מצוות אחרים ליטול חלק בהתקוממות, בה נהרג.
הרב ישכר שלמה טייכטל (1944-1885)
רב העיר פישטיאן בסלובקיה; רוב שנות השואה הסתתר בברטיסלבה, שם חיבר בשנת 1943 את הספר "אם הבנים שמחה" - הראשון שעסק בהסבר דתי לשואה. נספה באושוויץ.
הרב חנוך גד יוסטמן (1944-1884)
אב בית דין ואדמו"ר בעיר וילין במרכז פולין. עסק באספקת מזון למסתתרים בבונקרים וליתומים בעירו.
הרב משה חיים לאו (1942-1892)
רב בעיר פיוטרקוב שבפולין, מראשי הרבנים במדינה. בשואה עסק בהתרת עגונים, ייעץ להסתתר אך בעצמו יצא בגלוי לטרבלינקה, שם עודד את בני עדתו לקיים את מצות קידוש השם. אביו של הרב ישראל מאיר לאו.
הרב שמואל שלמה ליינר (1942-1909)
אדמו"ר בעיר ראדין שבפולין. איכסן בביתו פליטים, אסר לשאת ולתת עם הגרמנים ועודד את חסידיו להימלט ליערות ולהצטרף לפרטיזנים.
הרב אליעזר אריה ליכטנשטיין (נפטר ב-1942)
רב בעיר לאכווה שבליטא, ממארגני העברתה של ישיבת מיר לשנחאי. סירב לעבור עימה והמשיך לעמוד בראש קהילתו ולעסוק בפעולות הצלה, עד שנרצח בעקבות ניסיון המרד בעיר.
הרב לייב לנגפוס (1944/1945-1908)
דיין בעיר מקוב -מזובייצקי שבפולין, אסיר באושוויץ ועובד בפלוגת ה"זונדרקומנדו" בבירקנאו. השתתף בכתיבת רשימות על המתרחש במחנה, אשר הוטמנו באזור המשרפות.
הרב צבי הירש מייזליש (1974-1902)
רב העיר וייצן שבהונגריה, גורש לאושוויץ ועסק שם בעידוד ובפסיקת הלכה. רב שארית הפליטה באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה.
הרב יצחק ניסנבוים (1943-1897)
רב, נשיא תנועת המזרחי בפולין ומרבני גטו ורשה. טבע את האימרה "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות", אשר ציינה את המאבק לשרוד בכל האמצעים.
הרב ברוך ספרין (1943-1913)
אדמו"ר בעיר קומרנה בבריה"מ. מכר את רכושו וחילק את התמורה לפליטים, סירב לעזוב את חסידיו, נכלא בגטו סמבור וקרא ליהודים לברוח ליערות או להונגריה.
הרב משה פסח (1957-1916)
רב העיר וולוס במזרח יוון. בהשפעתו סיפקו ידידים גויים מקומות מקלט ותעודות מזויפות לבני עירו. היה מפקד אזור בפעילות הפרטיזנית, ביצע חבלות במתקנים גרמניים וזכה לעיטור גבורה.
הרב אלכסנדר זושא פרידמן (1943-1897)
רב ופעיל ציבור בגטו ורשה, ראש המחלקה היהודית ביודנרט. אירגן רשת מטבחים ללומדי תורה וייסד רשת רחבה של חינוך מחתרתי שהתרחבה לגטאות קרקוב ולובלין.
הרב שמואל קורצינר (1904-1905)
רב העיר קרקוב בפולין. שילם בחייו על השתתפותו במשלחת רבנים לבישוף של העיר, שביקשה בהצלחה לפעול למניעת גירוש היהודים.
הרב יוסף צבי קרליבך (1942-1883)
הרב הראשי של המבורג, אשר המשיך בפעילותו התרבותית והדתית למרות התנאים המחמירים, ומילא תפקיד מרכזי בסיוע לפליטים. סירב להגר לאנגליה, גורש לריגה ב-1941 שם המשיך בפעילותו עד להירצחו.
הרב נתן נחום רבינוביץ (1943-1873)
רב בערים שונות בפולין. בזמן השואה התגורר בוורשה ועסק בלימוד תורה ובסיוע לנזקקים.
הרב יעקב ישראל-וישורון רובין (1944-1885)
רב ואדמו"ר בעיר ססרגן שבהונגריה. שיכן בביתו מאות פליטים וגייס את כל בני משפחתו לאספקת מזון כשר לאנשי שירות העבודה. ניהל בגטו תפילות בציבור שלוש פעמים ביום.
הרב מאיר שפיץ (1944-1889)
רב העיר ביסטריץ שבהונגריה. פעל לביטול גזירות נגד היהודים, הציל עשרות בחורים משירות העבודה וסיפק מזון כשר למגויסים. סירב לעזוב את קהילתו ונספה באושוויץ.
הרב קלונימוס קלמיש שפירא (1943-1889)
האדמו"ר מפיאסצ'נה, מחשובי הרבנים בוורשה בזמן השואה. נשא דרשות מפורסמות, בהן ניסה לעודד את רוחם של יושבי הגטו, ואשר קובצו לאחד הספרים היחידים המתעדים התמודדות דתית עם השואה בזמן אמת.
הרב אלכסנדר שפרן (2006-1910)
הרב הראשי של רומניה בזמן השואה, פעיל מרכזי להגנת זכויות היהודים ומייצג בכיר של הקהילה מול השלטונות. השתתף בפעולה המוצלחת למניעת גירוש יהודי המדינה.
