|
|
|
|
אולמרט, עבריין מורשע [אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
אחד התיקים המעניינים שהוכרעו בעבר בפרקליטות על-ידי פרקליט המדינה דאז, משה לדור, והיועמ"ש דאז, מני מזוז (כיום שופט בית המשפט העליון), והוצגו בדיונים כדוגמה השוללת כתב אישום נגד נתניהו בעבירת שוחד, וגם לא בעבירה של מרמה והפרת אמונים: הוא תיק בנק לאומי ( ראו תקציר הפרשה). ואלה העובדות שאותן חשפנו לראשונה ב-News1:
ראש ה ממשלה לשעבר אהוד אולמרט פעל, בעת היותו שר האוצר, תוך ניגוד עניינים, במכרז למכירת השליטה של המדינה בבנק לאומי. באותו מכרז השתתפו כרוכ שים פוטנציאליים שניים מחבריו האישיים: המיליארדר היהודי-אמריקני, דניאל אברמס, שרכש את ביתו של אולמרט בירושלים במחיר מופרז, וגם תרם לו כספים; והמיליארדר היהודי-אוסטרלי, פרנק לואי, שניהל עמו קשרים אישיים מסועפים; ובנוסף, פרופ' יוסף גרוס (בתו נשואה לבנו של אולמרט), שמשרדו ייצג כפרקליט את קבוצת פרנק לואי בכל הליכי המכרז.
פרשה זו שנחשפה כאמור ב-News1, ונבדקה על-ידי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. נוכח הממצאים הורה היועמ"ש מני מזוז על חקירה פלילית. ובסופה, ונוכח המחלוקת בדבר משמעות הממצאים, הוציא פרקליט המדינה, משה לדור, בתמיכתו של מזוז, חוות דעת משפטית מקיפה, וקבע: מדובר ב ניגודי עניינים בעצימות נמוכה, שלא עולה כדי עבירה פלילית. התיק נסגר, למרות סימני השאלה הגדולים שנותרו. בית המשפט העליון מיאן להתערב. בשורה התחתונה: השוואת התנהלות הפרקליטות בתיק בזק-יס, לאופן התנהלותה בתיק בנק לאומי, מדיפה ריח רע לאכיפה בררנית לרעת נתניהו. כרגיל. ולמרבה הפרדוקס, אולמרט, עבריין מורשע שנאלץ לרצות עונש מאסר בפועל (בעיקר בגין תיק הולילנד), הוא אחד האישים שמקבלים במה להשמיץ את נתניהו וקורא להעמידו לדין.
|
|
|
|
ב)
|
העמדה המקצועית של מנדלבליט
|
|
|
|
נזרי. בעל ניסיון עצום [צילום: פלאש 90]
|
|
|
מנדלבליט וכמה בכירים אחרים, לעומת זאת, ובהם המשנה ליועמ"ש רז נזרי (שהוא בעל ניסיון עצום, הרבה יותר מזה של שי ניצן), גורסים כי אין סיכוי להרשיע את נתניהו בגין עבירת שוחד, ולכן אין להגיש אישום שכזה, במיוחד נוכח זאת:
- נתניהו לא עסק כלל וכלל בהיבטים הכלכליים הנובעים ממיזוג בזק-יס - יוזמה שנדונה לראשונה ואושרה כבר בשנת 2005 על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים - אלא בתנאים הרגולטוריים שנקבעו כתנאי-סף לאישור המיזוג. תנאי-הסף נקבעו על-ידי גורמים מקצועיים, ולנתניהו לא היה חלק בכך;
- נתניהו אישר בחתימתו את מיזוג בזק-יס רק לאחר שכל הרגולטורים ושומרי-הסף הרלוונטיים המליצו ו/או אישרו את המיזוג שהתבקש והתגבש עוד בתחילת העשור הקודם. בפועל, חתימתו מהווה חתימת קיום, ולא יותר מכך;
- כנגד כל "ידיעה טובה" באתר וואלה בזכות נתניהו או רעייתו שרה נתניהו, יוכל נתניהו להציג עשרות "ידיעות רעות" שפורסמו באתר וואלה. אנשי הפרקליטות יודעים זאת היטב, וזו בדיוק הסיבה שהם נוטים לצמצם את התיק, ולהציג את עצם ניגודי העניינים, כביכול (החברות של נתניהו ואלוביץ'), ואישרור מיזוג בזק-יס, כראיות המקימות עבירת שוחד.
מנדלבליט וכמה פרקליטים בכירים סבורים, כי גם גם אישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים עלול להידחות על-ידי בית המשפט, בשל זאת שנתניהו הוביל, בתפקידו כשר התקשורת וכראש הממשלה, מדיניות תקיפה לפתיחת שוק התקשורת למתחרים נוספים (רפורמת "השוק הסיטונאי") שגרמה לבזק-אלוביץ' נזקים בהיקף של מיליארדי ש"ח. מדיניות זו היא שגרמה, בסופו של דבר, לקריסת אלוביץ' ולאובדן שליטתו בחברה.
על-אף זאת, מנדלבליט - שמדקלם שוב ושוב בדבריו לתקשורת כי רק הראיות ידברו - מתקשה להדוף את הלחצים הגדולים, הן מצד בכירים בפרקליטות, והן מצד כלי התקשורת. לכן אין לדעת מה יחליט. ניתנת האמת להאמר, כי עד פרסום החלטתו הוא עלול לנוע כשבשבת, כן-ולא.
|
|
|
|
ג)
|
ואלה האישים שעדותם טעונה
|
|
בפני חברי הפורום שדן בתיקי נתניהו הוצגו ראיות וחוות הדעת שצידדו באישור מיזוג בזק-יס. בפועל, לא הוצגה ולו חוות דעת אחת שהביעה עמדה השוללת מיזוג. בפני הפרקליטים הוצגו בנוסף דרישותיו של נתניהו לחקור אי שים נוספים שעסקו בבקשות למיזוג בזק-יס, אם טרם נגבתה מהם עדות. ואלו הם:
-
1) ד"ר דוד תדמור, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, שאישר ביום 02.01.05 מיזוג בזק-יס;
2) בועז גולן, לשעבר מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, שאישר ביום 31.03.10 מיזוג בזק-יס;
3) ד"ר אסף אילת, מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, שאישר ביום 26.03.14 מיזוג בזק-יס (שמונה חודשים לפני מינויו של נתניהו לשר התקשורת);
4) חברי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שהשתתפו בישיבת המועצה ביום 23.06.15, והצביעו פה-אחד בעד אישור מיזוג בזק-יס (יפעת חי-שגב, גילה נגר, שמילה מימון, אורלי יחזקאל, שי רטר, סאלח סולימאן, הרצל מקוב);
5) גורמי המקצוע שסייעו למועצה הנ"ל: איציק ידגר, נציג משרד התקשורת (שנשלח לישיבה הנ"ל על-ידי מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר כדי להציג עמדתו של ברגר בעד המיזוג); עו"ד דודי רובנסיאני, היועץ המשפטי למועצה, שחיווה עמדה עקרונית בעד המיזוג במכתבו מיום 22.04.15 לחברת יס, וקיבל תשובות ממנה במהלך אפריל 2015; עו"ד טל אייזנפלד, העוזרת הראשית ליועץ המשפטי של המועצה; ערן הורן, היועץ הכלכלי למועצה; ריקי וייסמן, מ"מ כלכלה של המנהלת להסדרת השידורים; רונן אברמסון, נציג מדור פיקוח ובקרה;
6) עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית למשרד התקשורת, שהגישה ביום 23.06.15 והציגה בפני ראש הממשלה נתניהו שכיהן במקביל כשר התקשורת, חוות דעת כתובה בעד אישור מיזוג בזק-יס;
7) ד"ר יחיאל שבו, דובר משרד התקשורת באותה תקופה, שדיברר מול כלי התקשורת את המנכ"לים בתקופה הרלוונטית, אבי ברגר ואת שלמה פילבר (עד המדינה), שצידדו, כל אחד בתקופתו, באישור מיזוג בזק-יס;
8) אבי אילוז, כלכלן המועצה, שעסק רבות בהכנת החומר הכלכלי עבור המועצה, ואף צידד באישור המיזוג בתנאים שנקבעו;
9) חברי ועדת הריכוזיות, שקבעו כי אין צורך כלל וכלל באישורם למיזוג בזק-יס;
10) אנשי משרד הביטחון (שב"כ) שקבעו ביום 26.05.16 במכתב למשרד התקשורת כי אין מניעה מצד השב"כ לאישור מיזוג בזק-יס.
כל הגורמים הרלוונטיים הנ"ל אישרו ו/או איפשרו מיזוג בזק-יס, מסיבות ענייניות בלבד, וגם זאת לאחר סדרה ארוכה של שאלות ובדיקות ודיונים. דא-עקא, וכפי שהתברר, רק חלק מהגורמים הנ"ל זומנו למסירת עדות, שעשויה להאיר ולסייע בחקר האמת, ולא בכדי. למרבה הצער, המשטרה ואנשי הפרקליטות לא עושים כל-שלאל ידם כדי להגיע לחקר האמת. בפועל, חוקרי המשטרה ואנשי הפרקליטות פעלו באופן כמעט היסטרי כדי להעמיק בחקירה בגין כל כיוון/חשד שהובא בפניהם; אך הם "חוסכים" מאמץ כשמדובר ב"חשד" הטעון בדיקה/חקירה, כזה העלול להפריך את הטיעונים נגד נתניהו.
|
|
|
היועמ"ש מנדלבליט הוא האיש היחיד המוסמך על-פי החוק להכריע: האם יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בגין תיק 4000 (כמו גם בתיקים 1000 ו-2000). דא-עקא, וכפי שחשפנו ב-News1, בנסיבות שנוצרו - מנדלבליט נתון ללחצים גדולים מבית. הוא מתנהל כ"עלה נידף", ובפועל הוא נגרר/נלחץ אחרי פרקליט המדינה שי ניצן (ע"ח הקלטות הנפיצות) - גם במחיר של סיכונים גדולים למערכת המשפטית ולמערכת הפוליטית בישראל. ולכן, עד להודעתו הרשמית של היועמ"ש, ועד שיידע בעצמו, אין לדעת איזו החלטה יוציא תחת ידיו, בסופו של דבר.
|
|
|
|
|
|
מסמך - מנדלבליט טען לקלטת פרי אסור מהאזנת סתר
|
"הזיה". כך הגיב דובר משרד המשפטים לפרסום ב-News1 מיום 02.02.19, לפיו "קלטות נפיצות" (מחקירתו של מנדלבליט כחשוד ב שיבוש הליכי חקירה בפרשת הרפז) המוחזקות במשטרה ו/או בפרקליטות, בידיעת פרקליט המדינה שי ניצן, מהוות איום כלפי היועמ"ש מנדלבליט. מתגובת הדובר עלול אזרח תמים להבין כי אין קלטות כאלה, ומדובר, כביכול, בפרסום מופרך ומצוץ מן האצבע.
מחמת זאת הנה אנו מציגים צילום-מסמך מתוך חוות דעתו של היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, המתייחס לאחת הקלטות, שלדידה אף טען מנדלבליט, בחקירתו, כי מדובר בהאזנת סתר. לא פחות. הנה (ראו מסמך): "מנדלבליט אף ניסה לפטור עצמו מלהשיב לגוף השאלה האם שיקר לנזרי, בטענה כי השיחה עם וינר הינה האזנת סתר אסורה ותוכנה חוסה בחיסיון עו"ד-לקוח".
ברי, כי פרסום/שידור קלטת זו, כמו שתיים נוספות שבשליטת הפרקליטות ובראשה שי ניצן, עלול לפגוע קשות במעמדו של היועמ"ש מנדלבליט ולחייב התפטרותו.
|
|