|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
בריק. הושמץ במשך שנים [צילום: יוסי זלינגר/פלאש 90]
קריסה ולקחה – א. מדוע נכשלה ועדת אגרנט (פרק 3)

מיתוסים, תעמולה והחרמה במקום מחקר

חברי ועדת אגרנט לא הבינו את מערכת ה-8 באוקטובר במלחמת יום הכיפורים למרות שהקדישו לה הרבה מקום בדוח שלהם; "מדע הצללים" במקום מדע פתוח וביקורתי בישראל בתחום הביטחוני; השמצת האלוף בדימוס יצחק בריק שחזה את אסון ה-7 באוקטובר, במשך חמש שנים; המלחמה נגדי ונגד מחקרַי; בגידת חוקרי האוניברסיטאות במקצועם; מחקריהם השקריים של בעלת פרס ישראל פרופ' אניטה שפירא ושל אלוף-משנה ד"ר מאיר פעיל המנוח
16/02/2024  |   אורי מילשטיין   |   תחקירים   |   תגובות


התקפה שלא היתה

אפילו היה לחברי ועדת אגרנט אומץ הלב האינטלקטואלי להתעמת עם המציאות, חסרו להם כלים תיאורטיים ומושגיים מתאימים. לדוגמה, עמודים רבים בדו״ח השלישי של הוועדה הוקדשו לתיאור הניסיון להכריע את המלחמה בחזית הדרום, ב-8 באוקטובר, באמצעות התקפה של אוגדת אברהם אדן ('ברן') על הארמיה המצרית השנייה – התקפה, שלדברי הדו״ח הייתה אמורה לסיים את המלחמה במהירות, בניצחון ישראלי אדיר. בסיום חלק זה של הדו״ח כתבו חברי הוועדה:

"אוגדת אדן ('ברן') אומנם לא הצליחה בביצוע המשימה של השמדת ראשי הגשר המצריים, אולם אין ספק שלחימה קשה של האוגדה באותו היום תרמה רבות לבלימת התקדמות האויב ותיחומו ויצירת תוואים מאובטחים כנגד התקפת האויב, שבאה לאחר מכן, ובכך הכשירה את הקרקע להתקפת הנגד הגדולה של צה״ל, שבסופה צלח את התעלה מערבה".1

באותו יום, בשלב שנועד לביצוע המשימה האוגדתית של ברן, תקף את האויב רק גדוד מילואים אחד, בפיקודו של סא״ל (מיל׳) חיים עדיני, עם 22 טנקים בלתי-מזוודים וציוד לקוי. מחציתו של כוח זה הושמד והחצי השני ברח כל עוד נפשו בו. בשלב מאוחר יותר של היום, כשהתברר שצה״ל נכשל במשימתו, שוגר לאותו מקום עצמו, ללא שום תכלית, גדוד נוסף בפיקודו של סא״ל אסף יגורי. גדוד זה הושמד ברובו ומפקדו נפל בשבי. אם במשך יום שלם תקפו את המצרים רק שני גדודים מתוך אוגדה שלמה, שמנתה שלוש חטיבות שריון, ומתוך 35 גדודי שריון שהיו באותו יום בחזית, הדבר מלמד כי התיאור ״לחימה קשה של האוגדה באותו היום״ הוא מניפולטיבי וחסר קשר למציאות.2

החרמה במקום הפרכה

מדוע לא היו יכולים חברי ועדת אגרנט להבין את ההתרחשויות של מלחמת יום הכיפורים? הליקוי העיקרי בחקר צבאות ומלחמות, ובניסיונות לקיים תהליכים שיטתיים של איסוף וניתוח מידע בתחום זה, הוא חסרונם של כלי חשיבה ייחודיים: תיאוריות, מושגים-קודים, טיעונים והכללות מבוססים, ומתודות מהימנות. ללא כלים כאלה אי-אפשר לבצע תצפיות אמינות, אי-אפשר לבדוק השערות באופן מהימן ואי-אפשר לקדד את הנתונים למבנה אינטלקטואלי תקף. לכן, ההתייחסות למחקרי צבא ומלחמה היא חובבנית ולא מדעית, היא בעזרת השכל הישר ולא בעזרת השכל המדעי, היא אופיינית לכלים הקוגניטיביים של האדם הקמאי ולא של סוף המאה העשרים – עידן ההיי-טק ותעשיית המידע. חוקרי הצבאות והמלחמות משתמשים לעתים בכלים שפותחו בשביל תחומים אחרים, במקרה הטוב, או מסתמכים על שכלם הישר, על ניסיונם האישי ועל מיתוסים במקרה השכיח. אפשר להשוות את חוקרי המלחמות המעולים לזואולוגים המשתמשים בכלי המחקר של הגאולוגיה. לפסיכולוגים המשתמשים בכלי המחקר של הכלכלה או למצביאים המתכננים מערכות בעזרת דגמים מספר יהושע, ומכתבי הומרוס ושייקספיר. את רוב המצביאים אפשר להשוות לאנשים המתאמצים לשווא לקרוא טקסט סיני כשאין הם יודעים אלא עברית וגם בה אין הם עילויים. גם אלה וגם אלה הם אותם אנשים הזוכים לכבוד ויקר ב״משל המערה״ של אפלטון על בקיאותם במדע הצללים. התיאוריות הצבאיות הרוֹוחות אינן אלא מניפולציות, מפני שאין להן ביסוס אמפירי. הביסוס היחיד שלהן הוא מיתולוגי: תיאוריות אלה הן, ברובן, סיפורים בלתי-מבוקרים של אנשי הצבא ואנשי יחסי הציבור שלהם, התנאי הפופריאני3 של פתיחות להפרכה אינו חל עליהן ותקֵפוּתן לא הוכחה. מי שמתאמץ להפריך אותן נחשב למשמיץ ומוקע מן המערכת.

כך התייחסו רוב בכירי צה"ל לממצאיו של האלוף בדימוס יצחק בריק שצה"ל איננו צבא מקצועי אלא מיליציה, ובמשך חמש שנים השמיצו אותו עד האסון של 7 באוקטובר 2023 שביסס את טיעוניו. בתחילת מסע הביקורת שלו, רק סדנת "הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" שאני מנחה פתחה את שעריה לפניו לשתי פגישות ארוכות ויסודיות. העלינו את שתי הסדנאות למִרשתת ועשרות אלפי ישראלים צפו בהן למגינת לִבם של ראשי מערכת הביטחון ומפקדיו הבכירים של צה"ל הדואגים להחרמתי בכל זרועות מערכת הביטחון כבר ארבעים שנה, מאמצע שנות השמונים של המאה שעברה – כשפרסמתי שמפקד חטיבת "הראל" של הפלמ"ח ברח משדה הקרב בשער הגיא ב-20 באפריל 1948 – ועד היום. ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר, יצחק רבין, לא טרח להפריך את הממצא, וראשי מערכת הביטחון וצה"ל שהתחרו על חסדיו, דרגות ומִשׂרות שיעניק להם, דאגו להחרמתי ולהחרמת מחקרַי וספָרַי לא רק בצה"ל אלא גם באקדמיה, באמצעֵי התקשורת ובמערכת החינוך. מי שלא ידע שזאת הנורמה ויצר אִתי קשר, קיבל "הנחיות" לסיימו ופעל לפיהן.

בגידת האינטלקטואלים

תיאוריה מדעית צריכה להיות אמפירית, אובייקטיבית ופתוחה להפרכה. רק תיאוריה כזו עשויה לסייע לנו להבין את מושא המחקר, למצוא בו סדירויות, לנסח את מנגנוני קיומו או התרחשותו, ולצפות, לפחות בקירוב, את ההתפתחויות בעתיד. תיאוריות כאלה מתחברות לתוכן בעל משמעות שיש לו קיום במציאות והן עשויות לסייע לקדד את הנתונים למבנה אינטלקטואלי תקף ומהימן. רוב הספרים והמחקרים שעסקו בצבא ובמלחמה לא עמדו בתנאֵי המחקר המדעי. רוב העוסקים בתחום הצבא והמלחמה אף לא ״חטאו״ בניסיונות להגיע לאובייקטיביוּת, משום שמלכתחילה לא היו מסוגלים לכך או משום שלא היו מעוניינים לשלם את המחיר האישי המתבקש. כאלה הם רוב חוקרי מלחמות ישראל – חוקרים במשרה מלאה וחוקרים לעת-מצוא, חוקרים ששירתו בשירות פעיל בצה״ל וחוקרים שהתפרנסו מעבודה באוניברסיטאות. רובם לא עמדו בדרישות שהציב פרנסיס בייקון, בתחילת המאה ה-17, לכל פעילות מדעית: על המדען להיפטר מכל הדעות הקדומות האישיות, הגורמות לפירושים מעוותים של תוצאות הניסויים והתצפיות. חוקרים אלה אף לא התאמצו לאתר את דעותיהם הקדומות, ובמקום לנסות להתגבר עליהן אף העניקו להן ״ביסוס״. לפיכך, הם לא הגיעו לשלב הסוקרטי ההכרחי של פעילות אינטלקטואלית – לדעת שאין הם יודעים. הם עקפו את הספק המתודי של דקארט, והם לא מילאו את הנורמה הבסיסית של תרבות-המערב – ביקורת עצמית. חוקרים אלה הצטיינו בכישרון שׂרידה מובהק שהניע אותם להילחם בחירוף נפש בכל מי שניסה לחבר את החשיבה הצבאית לתרבות המדעית, משל היה הוא אויב האנושות, או לפחות אויבה הגדול של מדינת ישראל. חוויה זאת נקרתה לכותב שורות אלה מצד אלוף פרופ׳ יהושפט הרכבי ז״ל ופרופ׳ מרטין ון-קרפלד מן האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ׳ אניטה שפירא4 ואלוף-משנה בדימוס פרופ׳ יהודה ואלך מאוניברסיטת תל אביב, אלוף-משנה בדימוס ד״ר מאיר פעיל5 מן המכון לכוח המגן על שם ישראל גלילי, סגן-אלוף בדימוס ד״ר אלחנן אורן ממחלקת היסטוריה של צה״ל, ורבים אחרים. במלחמה אחת זכו חוקרי-מלחמות אלה להצלחה מרשימה: הם הצליחו להרחיקני מן המוסדות שבהם הם חוקרים ומן השיח האקדמי הממוסד על מלחמות בישראל. בכך הם פגעו בנורמות הפתיחוּת והפלורליזם שבלעדיהן אין המפעל המדעי יכול להתקיים. עם ישראל שילם מחיר כבד על תרבות (חוסר תרבות) זאת ב-7 באוקטובר 2023 בעוטף עזה, במלחמה במנהרות עזה ובפליטוּת של עשרות אלפי ישראלים מבתיהם בגזרת עזה ובגבול לבנון.
_____________________
בשבוע הבא: אין מחקרים צבאיים יסודיים ומבוססים והתוצאה: ביזיון ה-7 באוקטובר; פרשת חיסיון המסמכים; רצח הרופא הלבנוני על-ידי מאיר הר ציון ופקודיו מיחידה 101; מפקדים בכירים כותבים "היסטוריה צבאית"; בגידת האוניברסיטאות; דווח אגרנט הייתה החמצה היסטורית.


הערות

1. התקפת הנגד נערכה כעבור ששה ימים. א״צ, דו״ח ששי, עמ׳ 874.
2. אתאר להלן את ההתקפה הכושלת הזאת בהמשך הסדרה.
3 . קרל פופר, היה פילוסוף אוסטרי-בריטי יהודי מומר, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה העשרים בכלל ובפילוסופיה של המדע בפרט. פופר ידוע בדחייתו את האִפיון הקלאסי של השיטה המדעית כאינדוקטיבית, קרי כמתקדמת וכצוברת ביסוס מן הפרט (תצפיות וניסויים) אל הכלל (חוקי הטבע). בניגוד לכך העמיד פופר את הצעתו לקריטריון ההפרכה: יש להחשיב כמשתייכת למדע האמפירי, רק מערכת תאורטית הניתנת לסתירה על-ידי תצפית או מצב עניינים כלשהו. (ויקיפדיה)
4 . בספרה על מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, לא הזכירה את הטבח שביצעו פקודיו בכפר הערבי "עין זיתון" הסמוך לצפת במסגרת "מבצע יפתח", באפריל 1948, למרות שאני פרסמתי את פרטי הטבח לפני שהיא פרסמה את ספרה.
5. מאיר פעיל, שבין היתר פיקד על קורס הקצינים של צה"ל, פרסם במקומות רבים את "פרטי" "הטבח שלא היה" בדיר יאסין, ממערב לירושלים, שבו כאילו יריביו האידאולוגיים והפוליטיים, לוחמי האצ"ל ולח"י, טבחו 254 ילדים, נשים וזקנים במחצבה סמוכה לאחר הקרב. פרסומיו השִקריים של פעיל והתעלמותה הנ"ל של בעלת פרס ישראל, פרופ' אניטה שפירא, מהטבח בעין זיתון מבססים את טיעונַי שתרבות הביטחון שלנו היא פרימיטיבית, ובתרבות כזאת לא ייתכן שיפעל צבא מקצועי החושף ליקויים ומפיק לקחים.

תאריך:  16/02/2024   |   עודכן:  18/02/2024
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מיתוסים, תעמולה והחרמה במקום מחקר
תגובות  [ 9 ] מוצגות   [ 9 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
16/02/24 13:12
 
הצנחן
17/02/24 08:28
2
תא״ל שלמה כהן
17/02/24 01:08
3
צנחן וותיק
17/02/24 03:23
 
הירונימוס
17/02/24 14:05
4
צנחן ותיק
17/02/24 08:03
5
סתם אחד
17/02/24 14:21
6
דן שיש
17/02/24 17:26
7
הירונימוס
17/02/24 22:42
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מעבר ממטרת הכרעה למטרת הפסקת אש במלחמת יום הכיפורים; מבצע תקשורתי להטמיע מיתוס; ועדת אגרנט נועדה להרגיע את מחאת אנשי המילואים; משימות ועדת אגרנט; איוש ועדת אגרנט היה לקוי; ועדת אגרנט נכשלה מכל בחינה; לחברי ועדת אגרנט לא היו כלים תיאורטיים להבין מה אירע במלחמת יום הכיפורים; תרבות דורית מנעה מחברי הוועדה להגיע לחקר האמת; טיעונו של האלוף ישראל טל
09/02/2024  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
התחלת סדרה חדשה על בסיס מחקרי על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסם בספר "קריסה ולקחהּ"; תורת הביטחון של בן-גוריון קרסה במלחמת יום הכיפורים אך המשיכה לשלוט בכיפה עד 7 באוקטובר 2023; ראשי ממשלות ורמטכ"לים שאינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה; הרתעה באמצעות הטלת מורא שאינה מפחידה איש; צבא פוליטי; תפיסת הטרור הביטחוני; דמותו של המאצ'ו הישראלי; הסתרת ליקויים ואי-הפקת לקחים
02/02/2024  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
פרק אחרון בסדרה; הלקחים היסודיים של אסון חג שמחת תורה ב-7 באוקטובר 2023; לעבור ממיליציה לצבא מקצועי; בגידת האינטלקטואלים והתקרנפות האקדמיה; מרכז לאומי לביטחון ישראל; מהפכה תרבותית; שינויים מיידיים; לעבור מפוליטיקה סופיסטית לפוליטיקה אינטלקטואלית
26/01/2024  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
התפקוד הלקוי של מערכת הביטחון של ישראל בין מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים ועד הטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023; ויתור על מטרות לאומיות ועל נכסים לאומיים; צה"ל איננו צבא מקצועי אלא מיליציה
18/01/2024  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
תיאוריה להבנת מקורותיה של תרבות השקר; המתודה של פיתוח התיאוריה; שושלת היחסין ההיסטורית של עקרון השרידות; שתי הנחות יסוד של התיאוריה; תרבות השקר מובנית במציאות; חשיבות חשיפת מנגנון תרבות השקר
12/01/2024  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דרור אידר
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני    מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
רון בריימן
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
יורם אטינגר
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il