|   15:07:40
דלג
  גיל ברינגר  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
הקרן הקיימת לישראל – לא מה שחשבתם [איור: שי צ´רקה]

קרן קיימת לישראל?

משהו לא טוב מתרחש בקק"ל. הגוף האמון על קרקעות שנקנו על-ידי יהודים מהארץ ומהעולם, פרי חזונו הציוני של הרצל, משלב ידיים עם רפורמת המרפסות של נתניהו ומוכן להפריט את האדמות שבבעלותו ולמוכרם לערבים. השילוב שבין כסף גדול מאד למשבר ערכי חמור מסכן את אחד ממפעלי החיים החשובים ביותר של העם היהודי במאה האחרונה אורי בנק, חבר דירקטוריון קק"ל: "יו"ר קק"ל אפי שטנצלר זנח במוצהר את הרעיונות הציוניים של הארגון"
11/06/2011  |   גיל ברינגר   |   תחקירים   |   מקור ראשון   |   תגובות
מפתה לחשוב שהסדק שבתמונה משקף את הקרע שנפער באידיאולוגיה הקק"לית. פעם נדמה לך שאתה מזהה אותה על המרפסת של הרצל בבאזל, ופעם אתה משוכנע שראית אותה לוקחת חלק ברפורמת המרפסות של ביבי

בכניסה ללשכה הראשית של קק"ל היא תופסת את מבטך ומיד ברור לך שהסיפור מוכרח להתחיל ממנה. התמונה שצילם אברהם משה ליליאן בסוף דצמבר 1901 במלון שלושת המלכים שבעיר באזל מוכרת לכל ציוני באשר הוא. עדשת המצלמה לכדה את הרצל בחליפתו המהודרת, רכון על מעקה המרפסת המפורסמת שמעל נהר הריין, וידיו המושטות לפנים שלובות זו בזו. עיניו מביטות קדימה - שקועות באיזה עניין. נראה שהוא מרוכז מאוד. יתכן שהוא מהרהר בדברים שיישא כעבור שעות מספר בפני צירי הקונגרס הציוני החמישי שהתכנס בעיר.

הרצל ידע כי באותו היום צפוי לו מאבק פוליטי לא פשוט. שמונה שנים ניסה להעביר בקונגרס את ההחלטה להקמת הקרן הקיימת לישראל ונכשל. הוא האמין שהעם היהודי מוכרח להחזיק בקרקע על-מנת להקים מדינה משלו ושקק"ל היא המכשיר המתאים לכך. הצירים, עד אותו יום, התנגדו ברובם לדרכו. הם סבורים היו שלא נכון להשקיע את כספו של העם היהודי בקניית אדמות בישראל.

ההצבעה הראשונה שנערכה בעניין הסתיימה בהפסד, אך הרצל החליט שלא לוותר. על הנאום שלפני ההצבעה השנייה עמל קשות ובסופו התקיימה הצבעה חוזרת. הפעם גרף הרצל את קולותיהם של רוב הצירים. תפיסתו של הרצל בדבר החשיבות שבבעלות העם היהודי על פיסת ארץ התקבלה וקק"ל קמה באותו היום. התמונה מהמרפסת נחקקה עמוק בזיכרון הלאומי והתקבעה כתמונה הרשמית של הקונגרס החמישי; הקונגרס שבו חזונו של הרצל בדבר קניית אדמה בארץ ישראל עבור העם היהודי החל מתגשם.

אלא שמי שמתבונן היטב בתמונה מצליח לזהות גם סדק העובר בה לכל אורכה. יש איזה יסוד סכיזופרני בהתנהלות של קק"ל. מצד אחד, בבג"ץ עדאלה שהוגש נגדה ב-2004, ובו נאלצה להסביר מדוע אין היא משווקת קרקעות לערבים, היא ביטאה נאמנות לכל הערכים ההרצליאניים. היא מודיעה לבית המשפט שהיא רואה עצמה "כארגון של העם היהודי המשמש נאמן של הקרקעות שנרכשו במשך מאה שנה בכספם של יהודים מהארץ ומהעולם". היא מסבירה שהבעלות שלה על אדמותיה הינה "עצמאית ונפרדת מזו של המדינה" וכי "המטרה המרכזית שלה, המוגדרת גם בתזכיר ובתקנות שלה כחברה, הינה התיישבות יהודית".

עוד היא טוענת בכתב התשובה לבג"ץ שהעתירה שהוגשה על-ידי ארגון עדאלה "מבקשת להפקיע את אדמות קק"ל מידי העם היהודי, ולעשותן ככל קרקעות המדינה. ובמילים אחרות - העתירה מבקשת שמדינת ישראל תפנה עורף לתפקיד המכריע שחייבות אדמות קק"ל למלא, לדורי דורות, בשירותו של העם היהודי".

מצד שני, ככל שמדובר בהשתתפותה הפעילה של קק"ל ב"רפורמת המרפסות" של ביבי, המאפשרת לראשונה מזה מאה שנה מכירת אדמות של קק"ל לגורמים פרטיים - וביניהם כמובן גם אזרחים ערבים - אמירות מהסוג שטענה קק"ל בבג"ץ עדאלה מושתקות על-ידי ראשיה. המחשבה שאדמות קק"ל שונות באופן כלשהו משאר אדמות המדינה ומיועדות ליישובם של יהודים בלבד אינה מקובלת עליה; הרעיון שקק"ל אמורה לשמש בתפקידה ההיסטורי כנאמנה של אדמות העם היהודי נתפס בעיניה כמגוחך וכאנכרוניסטי.

מפתה לחשוב שהסדק שבתמונה משקף את הקרע שנפער באידיאולוגיה הקק"לית. פעם נדמה לך שאתה מזהה אותה על המרפסת של הרצל בבאזל, ופעם אתה משוכנע שראית אותה לוקחת חלק ברפורמת המרפסות של ביבי.

אכזבה מנציגי המזרחי

אורי בנק מקווה לסיים בקרוב את הקדנציה שלו כדירקטור בקק"ל. נראה שהקרבות הארוכים שניהל במשך חמש השנים שבהן כיהן מטעם האיחוד הלאומי בדירקטוריון התישו אותו. הוא מעוניין להעביר את הלפיד הלאה. בפגישה איתי הוא מתייחס לתפקיד שלו ככזה שחייב אותו לשקוע בבוץ, אלא שגם יריביו של בנק לא יוכלו להכחיש את מסירותו ואת להיטותו. מיומו הראשון ניהל בנק מאבקים אידיאולוגיים על דרכה של קק"ל כנגד שני יושבי הראש שלה, ורבות מהעתירות כנגד הנהלת קק"ל הן יוזמה שלו.

"שטנצלר זנח במוצהר את הרעיונות הציוניים של קק"ל – הוא מציג את קק"ל בגאווה כארגון הירוק הגדול במדינה. גאולת קרקעות ושאר המטרות הרשמיות של קק"ל כלל אינן מדברות אליו. הוא עוסק באקולוגיה, בייעור ובמאגרי מים; מדי פעם הוא גם תורם עצים לרוואבי.

"אבל כאיש ימין, כואב לי יותר על כך שאברהם דובדבני, שכיהן כיו"ר עמית של דירקטוריון קק"ל מטעם המזרחי, שילב ידיים עם שטנצלר לאורך כל הדרך. אני קורא לזה עיוורון רוחני. שטנצלר הוא איש מפלגת העבודה שזנח את העקרונות הציוניים שהתוו מאז ומתמיד את דרכה של קק"ל. מבחינה זו אין לי ציפיות ממנו. האכזבה הגדולה שלי היא מדובדבני, איש הציונות הדתית. האכזבה ממנו התחילה כבר מיומי הראשון בתפקיד.

"הציבור לא ממש יודע, אבל הבחירות לראשות קק"ל מוכרעות במסגרת דירקטוריון קק"ל הבוחר את היו"ר יחד עם יו"ר עמית ושני סגנים. בנוסף, נבחרים יחד איתם, באותה הצבעה ובחבילה אחת, יו"ר הסוכנות, יו"ר קרן היסוד ועוד מספר ג'ובים שנתפרים לפי מפתח מפלגתי. למעשה החבילה הזו מוכרעת עוד לפני שנבחר הדירקטוריון. המפלגות השונות המרכיבות את האסיפה הכללית רוקחות עסקה, וכשמגיעים להסכמה בוחרים דירקטוריון. זה בתורו מצביע על הכול כפי שנקבע מראש".

בנק חוזר ליומו הראשון כדירקטור צעיר בקק"ל. "למרות שלא הייתה לי זכות בחירה - באתי לצפות בבחירתם של שלושים ושבעה הדירקטורים החדשים. שם נודע לי לראשונה שבמסגרת העסקה הגדולה של חלוקת העוגה נרשם מטעם מפלגת מרצ דירקטור ערבי. יוסי ביילין, שבמוצהר רצה להגחיך את קק"ל ומעוניין היה להראות שאין צורך בָּארגון מאז שקמה מדינת ישראל, כפי שכבר התבטא בעניין זה מספר פעמים, שלח בכוונה דירקטור לא יהודי. התברר לי שדובדבני ידע על זה זמן רב. במקום לעשות מה שאני הייתי מצפה ממנו, ולומר 'על חבילה כזו איני יכול לחתום, מכיוון שלא ייתכן שערבי יהיה בדירקטוריון של חברה הקונה אדמות עבור יהודים', הוא לקח חלק בדיל.

"פתחתי בהליכים משפטיים נגד המחטף", מספר בנק. "התלונה שלי הייתה על כך שההצבעה לא הייתה שמית, שהחביאו את קורות החיים והקריאו את הרשימה בבלוק אחד בלי להבין על מי מצביעים. שנה שלמה התדיינו בבתי משפט ושם ראיתי לראשונה איך דובדבני, במקום שיהיה בצד שלי, הצטרף לשטנצלר ופחד ללכת לבחירות חדשות ולפרק את החבילה. שניהם התנהגו ב'כיסאולוגיה' דוחה. הם פחדו שאם יפתחו מחדש את החבילה הם עלולים שלא להיבחר בשנית.

"שניהם אמרו לי שלא נוח להם עם דירקטור ערבי אבל הם לא היו מוכנים להילחם על זה. לא יכולתי לטעון שזה נוגד את תזכיר קק"ל כי אף אחד לא חשב על הצורך להגביל דבר כזה באיסור רשמי. בהסתדרות הציונית יש קריטריון מפורש כזה, אבל בדירקטוריון שהוא קודש הקודשים הציוני, אף אחד לא העלה אפשרות שכזו על הדעת. לכן נתליתי בהליך הלא ראוי והצעתי לערוך הצבעה חוזרת.

"דובדבני לא הסכים. הוא ושטנצלר אמרו שהם ישלחו את הדירקטור הערבי לוועדות הלא משפיעות, כי מי יודע מה יקרה אם נפתח את העסקה מחדש. לא היה ברור לי ממה דובדבני ושטנצלר מפחדים כל כך. אפילו החבר'ה של ביילין לא אהבו את הרעיון של דירקטור הערבי. כל ההליך הפך לבדיחה עצובה שבה קק"ל מוציאה מאות אלפי שקלים מקופתה כדי להגן על כיסאותיהם של היו"רים. הם שכרו את עו"ד גרוס והוסיפו עליו את עו"ד מלצר שלימים הפך שופט בעליון. ובשביל מה? כדי להגן על מינוי הדירקטור הערבי בקק"ל. תוך כדי ההליך נודע שמלצר מתמנה לכהונת שיפוט בבית המשפט בעליון. לתדהמתי", מחייך בנק, "זמן קצר לאחר מכן קק"ל זכתה בתיק".

ומה לגבי ההבטחות של דובדבני ושטנצלר לגבי שיבוצו של הדירקטור הערבי בוועדות לא משמעותיות? "אני יכול לספר לך שמצאתי את עצמי בדיוק באותן שלוש ועדות עם הדירקטור הערבי".

לשאלה כיצד קרה הדבר שבשישים ושלוש שנות קיומה של המדינה מעולם לא נבחר יו"ר שאינו איש מפלגת העבודה מסביר בנק שכל אחד מתרכז במה שנראה לו חשוב. "הימין מעוניין למנות את ראש החטיבה להתיישבות. הוא מעדיף את יו"ר הסוכנות ותפקידים אחרים. את יו"ר קק"ל, לעומת זאת, הוא אף פעם לא תפס כמושא שאיפותיו. השמאל שהיה בשלטון כל כך הרבה שנים הפך את התפקיד הזה לתפקיד ניהולי של ארגון ירוק, כך שהוא פחות אטרקטיבי לימין".

ארגון של איש אחד

לבנק יש הצעה מהפכנית. הבעיה המרכזית שהוא מזהה בקק"ל היא הבעיה החוקתית שנוצרה עם מכירה של קרקעות ליהודים בלבד. בג"ץ עדאלה ודומיו מהווים איום אמיתי על המשך קיומה של קק"ל. קק"ל עלולה בקרוב להתעורר לפסק דין של בית המשפט העליון שיקבע כי חובה עליה לשווק את קרקעותיה לכל אזרח המעוניין בכך. מבחינה זו היא תמשיך להחזיק באדמות, אך לא תהיה לכך כל משמעות. אדמות קק"ל יהפכו להיות בדיוק כמו כל שאר המדינה – שייכות לכולם באופן שווה.

כיום אומנם הקרקע מצויה בבעלות קק"ל, ומבחינה זו, כמו כל גוף פרטי, גם היא אינה חייבת למכור לערבי את אדמותיה, אלא שניהול האדמות מתבצע על-ידי המדינה ועל כן היא מחויבת בשוויון כמו בכל פעולה מנהלית. הפרקטיקה הנוהגת כיום כדי לחמוק מהבעיה המשפטית מציעה דרך עוקפת - כאשר לא יהודי מעוניין לחכור אדמת מינהל בבעלות קק"ל, המינהל וקק"ל מתחלפים בקרקעות והקונה מקבל אדמת מדינה. קק"ל מקבלת תמורתה קרקע חלופית.

בנק מבקש להתנתק מהמינהל. לטעמו ניהול עצמאי של האדמות על-ידי קק"ל יסיר ממנה את חובת השוויון והיא תוכל לנהוג כמו כל גוף פרטי ולעשות באדמותיה כטוב בעיניה. כך, מאמין בנק, היא תהיה פחות נתונה ללחצים פוליטיים למכור את אדמותיה.

בנק יזם מינוי ועדה שתבחן את השלכות הניתוק מהמנהל. הוא מספר ששטנצלר הסכים למנות את הוועדה, אך לא הסכים לחשוף את מסקנותיה. "הוא מנע מאיתנו לראות את הדוח. טענתי ועודי טוען כי הפתרון היחיד לבג"ץ עדאלה הוא ניתוק מהמדינה וניהול עצמאי. כשהדוח של עו"ד אלפיה, שהיה היועץ המשפטי של קק"ל במשך שנים רבות, תמך בעמדתי - שטנצלר פשוט קבר אותו.

"מדובר בהכרעה קשה שצריך בשבילה עמוד שדרה ואומץ של מנהיגים. כל ההטבות שנובעות כרגע מהבעלות הפרטית מחד ומניהול המדינה מאידך – הנחות והקלות שונות – הכול ייעלם. אבל כך נוכל לחזור להיות הגוף שאנחנו אמורים להיות. אולי נפסיד בטווח הקצר תורמים שיותר נוח להם לתרום למאגרי מים ולעצים, אבל בטווח הארוך אני משוכנע שרק נרוויח".

זמן כהונתו של בנק בדירקטוריון אינו ברור. "בגלל הפוילישטיק של שטנצלר אני לא יודע עוד כמה זמן נשאר לי להיות בתפקיד, משום שאיש אינו יודע מתי ייערכו בחירות חדשות לדירקטוריון".

עד הפלונטר הנוכחי קק"ל נוהלה על-ידי יו"ר, יו"ר עמית ושני סגנים. לכל אחד מארבעת בעלי התפקידים היו לשכה, רכב ומזכירה. לגוף דומה יש בדרך כלל יו"ר וסגן, אבל כאן לא חושבים על יעילות אלא על חלוקה של כיבודים שירצו את כולם. ארבעת התפקידים יצרו באופן מסורתי מערכת של חסמים ובלמים, אך כיום נוצר מצב חדש. שטנצלר טען בבית משפט שהליך הבחירה של המועמד לתפקיד יו"ר קק"ל מטעם מפלגת העבודה לא התבצע בהליך דמוקרטי של בחירות, ומשכך ביקש חסינות מבית המשפט עד לעריכת הליך בחירות מסודר במפלגת העבודה. באופן מפתיע, בית המשפט נעתר לבקשתו.

בנק: "שטנצלר ניסה להציע באסיפה הכללית שהדירקטוריון כולו יתחלף ורק הוא יישאר בהוראת בית המשפט. הדירקטורים לא הסכימו לכך והחליטו להשאיר את כל הדירקטורים כמינוי מתחדש. חידוש תפקידם של ארבעת בעלי התפקידים נחסם על-ידי שטנצלר. הוא פשוט לא מוכן להעלות את נושא המינויים מחדש לסדר היום. במקום שיימחק יחד עם כל בעלי התפקידים, בית המשפט נתן לו חסינות והשאיר אותו כיו"ר קק"ל.

"כך יוצא שבאופן מגוחך, בגלל עניין פנימי של מפלגת העבודה, מתקיים מצב שבו קרוב לשנה יש אדם אחד ויחיד שמחליט על כל מה שקורה בקק"ל ובקופתה ואין אף אדם שיכול לומר לו מה לעשות.

"בעלי התפקידים המיועדים ביקשו להעלות את נושא המינויים לסדר היום אבל שטנצלר מתחמק מזה בכל תרגיל בולשביקי שקיים – מעלה את זה בסוף הלו"ז, דן ארבע שעות בסעיפים קודמים, דוחה ישיבות ועוד שלל תרגילים. התפקיד הבסיסי ביותר של הדירקטוריון הוא להחליף את היו"ר אם הוא מתנהל שלא כשורה, אבל בית המשפט הפך אותו לחסין לכל דבר. גוף שאמור להחליט בפורום של ארבעה אנשים מחליט היום על-פי איש אחד. כולם משותקים.

"למעשה, רק אחד שרד את התסבוכת המשפטית ואת התרגילים של שטנצלר – אברהם דובדבני. מיו"ר עמית של קק"ל הוא התמנה ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. למעשה, כשחושבים על זה – הוא מחליף את הרצל בתפקיד ההיסטורי".

החריג הופך לנורמה

רפורמת המרפסות שאותה מנסה נתניהו לקדם בכל כוחו עוד מיולי 2009 מנוגדת לחלוטין לרעיון ההרצליאני שהתקבל בקונגרס הציוני החמישי. אם תתקבל הרפורמה תתפרק המדינה מרוב נכסיה הקרקעיים המבונים. סיפור המאבק ברפורמה הוא סיפורם של מספר מצומצם של אנשים הלוחמים בגופים אדירים במטרה לשמר את רעיונותיה המקוריים של הציונות.

שלושה ימים לאחר יום הרצל האחרון בחר נתניהו להכריז, ולא לראשונה, על יציאתה של רפורמת המרפסות לדרך. ההכרזה לוותה, כמיטב המסורת, במסיבת עיתונאים חגיגית שבה התבשר עם ישראל כי נחתם חוזה עם עובדי מנהל מקרקעי ישראל ומעתה נפרצה הדרך ליישום הרפורמה. נפרצה בשלישית. אולי אפילו ברביעית – תלוי איך סופרים.

האמת העגומה, מבחינתו של נתניהו, היא שהרפורמה לא יוצאת לשום מקום. לפחות לא מהמקום שבו היא תקועה כבר שנתיים. מיד לאחר העברת הרפורמה בחוק הוגשו לבית המשפט מספר עתירות במטרה למנוע את יישום הרפורמה ומאז היא תקועה.

שטחה של מדינת ישראל הוא מעל עשרים מיליון דונם והוא מתחלק בין שלושה סוגי בעלות. שמונים אחוזים מקרקעות המדינה מצויים בבעלות המדינה, שלושה עשר אחוזים מהקרקעות נקנו בכספי תורמים יהודים במשך מאה השנים האחרונות ושייכים לקק"ל, ושבעת האחוזים הנותרים שייכים לגורמים פרטיים – שני שלישים לערבים ושליש ליהודים. בחוקי המדינה שהתקבלו בשנות השישים, על-רקע הקמת מינהל מקרקעי ישראל, התקבל העיקרון כי אין למכור קרקע מינהל השייכת למדינה או לקק"ל וניתן להחכיר אותה בלבד.

לחוק יסוד מקרקעי ישראל האוסר את מכירת הקרקע קיים חריג המתיר מכירה של מאה אלף דונם לגורמים פרטיים. מטרתו ההיסטורית של החריג הייתה למשוך למדינה הצעירה השקעות מחו"ל. במשך חמישים השנים שעברו מאז המכסה הזו טרם התמלאה.

הרפורמה מ-2009 קבעה, בין השאר, כי חריג המאה אלף יתרחב לשטח בסדר גודל של שמונה מאות אלף דונם. מטרתו של התיקון לחוק הייתה לאפשר עסקה סיבובית שבמסגרתה קרקע עידית שחלקה בבעלות המדינה וחלקה שייכת לקק"ל ומנוהלת על-ידי מינהל מקרקעי ישראל תימכר לגורמים פרטיים. בסופו של ההליך אמורה הייתה קק"ל להרוויח סכום גדול של כסף שיזרום לקופתה המדולדלת ובנוסף לקבל שטחי אדמת זיבורית בנגב בשווי אפסי. לכאורה, מדובר בסטייה חריפה מהכלל הקובע כי הקרקע הציבורית בישראל אינה נמכרת לצמיתות ובהפיכת החריג לכלל, ואולם כיוון שמדובר היה בארבעה אחוזים בלבד משטח המדינה ומכיוון שראשי קק"ל תמכו בהתלהבות ברפורמה הדבר לא יצר בתחילה עניין רב במיוחד.

גם לאנשי מטה המאבק ברפורמה לקח זמן להתעשת. "בהתחלה לא הבנו שמדובר במכירת חיסול", מסבירים יניב כרמל ואורי מתוקי מתנועת 'דרור ישראל'. "כשבדקנו במה מדובר התגלתה התמונה האמיתית. אחרי שגרענו את שטחי האימונים, את שמורות הטבע, את הגנים הלאומיים, את היערות, את שטחי החקלאות ואת התשתיות הלאומיות – התברר לנו שהשטח המוצע כיום למכירה הוא קרוב לחמישים אחוזים מהשטח הבנוי והמיועד לבנייה במדינת ישראל".

במילים אחרות, מדינת ישראל עומדת להפריט את הנכס החשוב ביותר שלה – האדמה. בדרך לשם היא גוררת איתה את קק"ל, שהאדמות שבהן היא מחזיקה עבור העם היהודי הן עילת הקיום היחידה שלה.

הרצל נשאר בחוץ

כשקק"ל העבירה בשנות השישים את ניהול הקרקעות לידי המדינה היא עמדה על כך שהקרקעות תנוהלנה על-פי התקנון שלה. אך כיום, ברפורמה שנתניהו רוצה ליישם, לא רק שקק"ל לא מובילה את המאבק, אלא היא נאבקת עם אנשיה שלה כנגד כל מי שמנסה להתנגד לרפורמה. הנתונים מלמדים כי בין ארבעים לשישים אחוז מהקרקעות העירוניות הם אדמות קק"ל, קרקעות שבעקבות הרפורמה עלולות לעבור לידיים פרטיות.

לדעת חברי המטה הדבר נובע ממשבר אידיאולוגי חריף. "ההתנהלות של אנשי קק"ל מעידה על חידלון רוחני. הם פשוט לא מבינים את התפקיד שלהם. הם מתייחסים לזה כאל עסקה כלכלית – להעביר קרקעות במרכז ולקבל עליהן הרבה מאוד כסף וקרקעות בנגב. אבל השאלה היא מהי קק"ל - האם מדובר בגוף עסקי שמטרתו שורת הרווח בסוף הדוח או שהיא נאמן של העם היהודי שמחזיק בקרקעות?"

לאחר שנרקם הדיל בין יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, לנתניהו, ניסה שטנצלר להעביר את ההסכם בתור ישיבת עידכון של הדירקטוריון. תוכן הישיבה נודע למשתתפים שעות ספורות בלבד לפני קיומה. כמו בכנסת, כך גם בדירקטוריון הוצגה הרפורמה כאילו לא משנים את משטר הקרקע. חברי מטה המאבק הגיעו לישיבת הדירקטוריון מחופשים להרצל וביקשו להיכנס פנימה, לשכנע את הדירקטורים שלא לבגוד בדרכו של חוזה המדינה. השומרים באולם ביקשו מהחברים להפגין בחוץ ולא להפריע למהלך הדיון. הרצל נשאר מחוץ לעסק.

בנוסף לדירקטוריון, לשטנצלר נדרש אישור של חברי האסיפה הכללית של קק"ל, המורכבת משישים נציגים ישראלים ומאה ועשרים נציגי חו"ל. שטנצלר בחר להשיג את האישור בעיתוי מעניין – ארבעה ימים לפני כינוס שנקבע מראש ואשר כלל את כל חברי האסיפה הכללית, כולל נציגי חו"ל. מתנגדי התוכנית הבינו את הדחיפות שבהקדמת הדיון. נציגי חו"ל לא כפופים לפוליטיקה המקומית שכן הם אינם נציגי המפלגות בכנסת, ומכיוון שכך אין עליהם שום לחץ להעביר החלטות לא ציוניות. שטנצלר ידע שרובם ככולם יתנגדו להצעתו.

המתנגדים עתרו לבית המשפט בטענה שלא סביר שלא להמתין ארבעה ימים ולא סביר להקדים את הדיון באופן מלאכותי. קק"ל טענה בבית המשפט שהמדינה לוחצת עליה. המדינה מצדה טענה שמדובר בנושא כל כך חשוב שאין אפשרות להמתין ארבעה ימים, או כמו שאמר זאת יו"ר ועדת הכלכלה, אופיר אקוניס: "מדובר ברפורמה שהיא אולי החשובה ביותר מאז קום המדינה ולכן צריך להעביר אותה כמה שיותר מהר". בית המשפט קיבל את טענתם של העותרים והדיון נדחה בארבעה ימים.

שטנצלר קבע את הדיון לשעה שמונה בערב. הנציגים של קדימה והעבודה דרשו הצבעה חשאית. הם ידעו בוודאות על נציגי ליכוד וגורמים נוספים שבהצבעה חשאית יצביעו נגד ובהצבעה גלויה יצביעו בעד. שטנצלר התרצה והישיבה נדחתה לצורך הכנת הקלפי.

בזמן שעבר בין לבין הוציא עו"ד אוריאל פרוקצ'יה, שנשכר מטעם קק"ל, חוות דעת נדירה שספק אם מוכרת אחת כמותה בהיסטוריה המשפטית כולה. פרוקצ'יה קבע שעל-פי חוק החברות, שהוא עצמו כתב, חייב המצביע בהצבעת 'פרוקסי' חשאית לרשום את שמו על הפתק. רוצה לומר – בגלל החשאיות שבהצבעה על-ידי ייפויי כוח היא חייבת להיות גלויה.

פרקטיקת ההצבעה המשונה הזו הפכה נושא בפני עצמו לעתירה לבית המשפט שטענה כי ההצבעה לא הייתה חשאית. השופט לא פסל מראש את הפרקטיקה המוזרה וקבע כי אם מתנגדי הרפורמה יפסידו - ידון בעתירתם.

הדירקטורית מטעם קדימה הייתה האחרונה להצביע. עד אז עסקה בשידול פעיל של החברים להתנגד להסכם. כשהגיע תורה נכנסה מאחורי הפרגוד עם שלושה עשר ייפויי כוח. כוונתה ללא ספק הייתה להתנגד לתוכנית, אלא שפתקי ההצבעה בעברית נגמרו ונותרו רק פתקי הצבעה באנגלית. הדירקטורית התבלבלה והצביעה "נמנע" במקום "נגד".

מיד כשהבינה את טעותה, ועוד לפני שהסתיים מניין הקולות, ביקשה לתקן את הצבעתה - אך היועצת המשפטית לא הסכימה לערוך הצבעה חוזרת. ההצבעה הסתיימה עם שישים ושניים תומכים, חמישים וחמישה מתנגדים ושלושה עשר נמנעים.

מתנגדי ההסכם שבין קק"ל והמדינה עתרו לבית המשפט כדי לבטל את תוצאות ההצבעה וזה הוציא צו מניעה האוסר לראות בהצבעה אישור להסכם המדינה וקק"ל. אלא שבהנהלת קק"ל לא ויתרו. בהליך שחוקיותו מוטלת בספק הציעו לקדימה למשוך את עתירתם לבית המשפט תמורת תשלום שכר טירחה של מאות אלפי שקלים. מסביב טענו רבים כי מדובר בשוחד לאור היום והנושא כולו ירד מהפרק. מנקודה זו והלאה נקברה הרפורמה במינהל.

חשש מגל תביעות

המטה למאבק ברפורמה מורכב מקואליציה יוצאת דופן של תנועות שמאל וימין – "דרור ישראל" יחד עם "אם תרצו", "השומר הצעיר" בצוותא עם "חוג הפרופסורים לחוסן לאומי וכלכלי". היריבים הפוליטיים בימים רגילים מצאו עצמם נאבקים יחד כנגד שותפיהם הטבעיים מבחינה אידיאולוגית. המאבק ברפורמה הצליח לקלף מהם את השכבה המפלגתית.

"רפורמת המרפסות זה שם מטעה. האמירות סביבה היו שיש ביורוקרטיה במינהל וחייבים לטפל בה, ואכן יש ביורוקרטיה במינהל ובאמת צריך לטפל בה, אבל התיקון לחוק כלל אינו בא לפתור בעיות ביורוקרטיה. מטרתו אחת – להעביר את קרקעות הלאום מהמדינה לכל אזרח שירצה בהן והעמדתן למכירה בשוק החופשי.

"מכבש הלחצים שהפעיל נתניהו על חברי הקואליציה והשרים לתמוך ברפורמה בניגוד לדעתם עשה שימוש בדמותו של המנהל כדרקון ביורוקרטי המקשה על פעולות פשוטות כמו סגירת מרפסת. השקר פה היה גס. גם ירון ביבי, ראש מנהל מקרקעי ישראל, הסביר כי אין בין הרפורמה לסגירת מרפסות דבר וחצי דבר – כבר עשר שנים שלא צריך את המנהל כדי לסגור מרפסת".

המאבק של חברי המטה ברפורמה מהותי והם משתדלים שלא להוריד אותו לרמה הפרסונלית. האישיות היחידה שצפה ועולה בכל כמה דקות היא זו של הרצל. "הרצל תפס את הקרקע כמשאב מאוד ייחודי. ברגע שאין לך הקרקע כמדינה אתה לא יכול לעשות דבר. גם המקרא הבין שהאדמה חייבת להיות קניין של הציבור ולא של האזרחים באופן פרטי. הרצל הבין לפני מאה שנה שיש ניגוד עניינים בין האינטרסים של הנדבנים לאלה של העם היהודי, והאמת היא ששום דבר מהותי לא השתנה גם בתקופתנו. מה היה קורה בתקופת העלייה הרוסית אם הקרקע הייתה שייכת לבעלי הון פרטיים? הרי היינו מושיבים את העולים על כידוני הספקולנטים. כל אחד היה מנסה לעשות עליהם קופה. הקבלנים לדוגמה היו מעכבים בניית דירות כדי להעלות מחירים בשעה של ביקוש גדול והעולים היו נותרים ללא קורת גג ומאבדים את כל כספם. קליטת עלייה, כמו כל תכלית לאומית אחרת, זקוקה לקרקע ציבורית.

"כל מי שמגדיר את עצמו כציוני, שמאל כימין, מאמין בריבונות יהודית נצחית. יש ויכוחים על איך עושים את זה ואיפה עושים את זה, אבל בכל מקרה כדי שזה יתקיים העם זקוק לקרקע. אין שום דבר ציבורי שאפשר לעשות בלי קרקע. העברת קרקעות לרשות אנשים פרטיים משמעה העברה לידי בעלי ההון כמו שקורה בכל הפרטה. בסופו של דבר הנכסים תמיד זורמים לבעלי ההון. אסור לנו כעם לאפשר מצב שבו השליטה על המשאב היקר ביותר עוברת לידי גופים עסקיים".

לטענת חברי המטה גם מבחינת המשפט הבינלאומי מדובר ברפורמה המסכנת את יסודותיה של מדינת ישראל. "האפשרות להעביר קרקע שהושגה במסגרת אקט מלחמתי לידי אנשים פרטיים שלא בחכירה שומטת את הבסיס המוסרי וממילא גם המשפטי מתחת רגלינו. כל עוד הקרקע נשארת בבעלות המדינה, הפליטים הפלשתינים עומדים בפני מדינת ישראל שיש לה חזקה מבחינת המשפט הבינלאומי. הבעיה תתחיל כאשר איש עסקים כמו תשובה יעמוד בפני אחמד כלשהו.

"אנחנו צופים גל של תביעות שיגיע בעקבות ההעברה הזו. אי-אפשר להתנגד לזכות השיבה ובמקביל לייצר תביעות לכל הפליטים. כשהתפרק הגוש הקומוניסטי – החלו היורשים לחפש את הנכסים. גם היהודים שתבעו את נכסיהם המולאמים עד לא מזמן הסבירו שכל עוד המדינה הקומוניסטית החזיקה את הנכסים זה דבר אחד, אבל ברגע שהיא מוכרת אותם לאנשים פרטיים - היורש המקורי אינו פחות טוב מהאוליגרך החדש.

"שאלנו שר בכיר המקורב לנתניהו איך יכול להיות שנתניהו, שמגיע מהמקום הלאומי, מקדם את העניין הזה. לא הייתה לו תשובה. הדבר היחיד שאנחנו אומרים לעצמנו הוא שמדובר באמונה עיוורת בשוק החופשי. אנחנו מעדיפים לקבל את ההנחה הזו ולא את ההנחה שמדובר בדיל שנתניהו סגר על כוס ויסקי עם חברים שלו. כנראה שהתפיסה של ביבי היא שהשוק החופשי חשוב יותר מהעניין הלאומי".

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון
תאריך:  11/06/2011   |   עודכן:  11/06/2011
גיל ברינגר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קרן קיימת לישראל?
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מאן דאמר
12/06/11 00:09
 
נתין מדמנת ישראל
12/06/11 12:32
2
יהודה דרורי
12/06/11 01:03
3
ירון זכאי 1
12/06/11 01:26
4
פלא יועץ
9/09/11 11:20
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בינואר השנה ניצלו חיי כמה פועלים באתר עבודה מערבית לירושלים, לאחר שאחת המנהרות הנכרות בימים אלה במסגרת פרויקט קו הרכבת המהיר לירושלים (A1) התמוטטה. במשך שבועות דנו קבלן העבודות במקום וחברת הפיקוח מטעם רכבת ישראל בשאלה אם יש להרחיב את תימוך המנהרה באמצעות קשתות פלדה, ומי אמור לממן תימוך נוסף זה. התימוך לא נעשה לבסוף, וארובה באורך 15 מטר קרסה מתקרת המנהרה. עובדי הקבלן, שחשו בסכנה, יצאו ממנה לפני הקריסה ונחלצו ללא פגע. תיקון הנזק ארך בין חודש לחודשיים, והאריך את לוחות הזמנים המתעכבים ממילא של הפרויקט.
02/05/2011  |  אבי בר-אלי  |   תחקירים
לפני שבועות אחדים התפרסמה ידיעה ולפיה יו"ר ההסתדרות עפר עיני רכש דירה במגדל יוקרתי ברמת-השרון. המחיר: 3 מיליון ש"ח. הדירה, כך דווח, תהיה מוכנה למגורים בעוד כשנה וחצי.
28/04/2011  |  דוד חרמץ  |   תחקירים
הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר אמר בריאיון המתפרסם בגיליון היובל של "עורך הדין" - ביטאון לשכת עורכי הדין, כי "בשנים האחרונות מדובר תופעה החובקת את רוב ההליכים הפליליים". "עסקות הטיעון" - נועדו, לטענת שמגר, כחריג למקרים שבהם היה ספק בעיני התביעה באשמתו של הנאשם, או כאשר הנאשם ביקש הקלה בעונש תמורת הודאתו.
14/04/2011  |  עו"ד אברהם פכטר  |   תחקירים
59 נוסעי רכבת מצאו עצמם (יום ה', 7.4.11) שוכבים על החצץ שסמוך למסילת הרכבת מדרום לנתניה ומטופלים בידי חובשי מד"א - במקום להגיע למקום העבודה, לאוניברסיטה או לחזור בשלום הביתה מהבסיס. זאת, לאחר ששתי רכבות מצאו עצמן במפתיע נוסעות זו מול זו, בדרך להתנגשות בלתי נמנעת. מתחקור ראשוני עולה אומנם כי טעות אנוש מצד אחד הנהגים היא שגרמה לתאונה. ואולם בחודשים האחרונים היו אלה גם ליקויים טכניים בקטרים או בקרונות שהביאו לאירועים שרק בדרך נס לא הסתיימו באסון.

08/04/2011  |  אבי בר-אלי  |   תחקירים
לבד מהיותה שפתו ההיסטורית של העם היהודי, העברית היא גם השפה המדוברת והנשמעת ביותר בישראל. מה מתאים יותר מלהפוך אותה באופן רשמי וחוקי לשפה הראשית במדינה? לאדם מן היישוב הדבר נשמע הגיוני ואף מתבקש. גם חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד חשב כך, אבל היו שרים במפלגתו שחשבו אחרת. לא סתם שרים, אלא אלו שיושבים בוועדה שקובעת את גורלה של כל הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת. ועדת השרים לחקיקה.
06/04/2011  |  זאב קם  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
דן מרגלית
דן מרגלית
במרכז האמנויות בתל אביב, באולם ענק שהיה מלא עד אפס מקום, התקבצו יהורם גאון וחברי הגבעטרון להנעים משירי נעמי שמר, שהלכה לעולמה לפני 20 שנים
ירון פרידמן
ירון פרידמן  |  
חזרה לפילוג הפוליטי שהיה לפני השבעה באוקטובר, התחמקות מקבלת אחריות למצב, משבר מנהיגות ועוד - לא מדובר בישראל אלא בוויכוח הפנים-פלשתיני. פרשן מצרי מתאר בדרכו את המתיחות בין שני הפלג...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il