אל מול חיי הנעקדים

אֶל מוּל חַיַּי הַנֶּעֱקָדִים
עַל מִזְבַּח הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת וְהַכְּבֵדוֹת
שָׁנִים שֶׁתָּעו בִּדְרָכִים נְלוֹזוֹת,
קוִֹלִי הָעוֹרֵג מִתְפַּלֵּל
וּמְבַקֵּשׁ מֵאוֹתָן שְׁנוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָּן
לְהַחֲזִיר אֵלַי אֶת חֶדְוַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנָּסָה מִחַיַּי
וְלּא לְצַיֵּת לְעֹמֶס הַשָּׁנִים הַכְּבֵדוֹת
הַלּוֹהֲבוֹת עַל מִזְבַּח הָעֲקֵדָה.

פֹּארוֹתַי שֶׁהִתְדַּלְדְּלוּ
מְבַקְּשׁוֹת מִמִּזְבַּח חַיַּי הַנֶּעֱקָדִים
לְהִשְׁתָּרֵג מֵחָדָש
בַּנְּחִישׁוּת וּבַנֶּחֱרָצוּת שֶׁל הַיָָּמִים הַיָּפִים
שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים מִמֶּנִּי.

אַהֲבָתִי לַחֲבֵרְתִי לַחַיִּים שִׁבְעִים שָׁנָה
מְבַקֶּשֶׁת מִתּוּגַת הַדִּמְדּוּמִים לָנוּס מִשְּׁבִילֵי אַהֲבָתִי
וּלְחַלֵּץ אֶת הֶעָשׁוֹר הַתְּשִׁיעִי שֶׁל חַיַּי
מִמַּלְתְּעוֹת מִזְבַּח הָעֲקֵדָה
עָלָיו הֵן עוֹקְדוֹת בְּחֹלִי אָפֵל
אֶת אַהֲבָתִי לְאֶתִּי שֶׁלִּי.
אֶתִּי יַקִּירָתִי, לַבְּרִית שֶׁכָּרַתְנוּ לֹא יוּכַל מִזְבַּח הָעֲקֵדָה
הַשּׁוֹרֵף חַיִּים.