בת יפתח

בַּסְּתָו הַהוּא הָלְכָה הַבַּת עַל הֶהָרִים
לִבְכּות עִם רֵעותֶיהָ עַל בְּתוּלֶיהָ;
הַבְּכִי שֶׁלָּהּ הָיָה אָז בְּכִי קורֵעַ-לֵב,
כִּי לְפָנִים הָיְתָה נודַעַת בִּצְחוקֶיהָ.

לִפְנֵי הַסְּתָו הָלְכָה הַבַּת בֵּין הֶהָרִים
הָיְתָה זו נַעֲרָה שֶׁצּוחֶקֶת,
קָלְעָה הִיא זֵר לְחִנְגַּת הָעֲלוּמִים
מֵעִם עֲלֵי עֵצִים
אֲשֶׁר נָשְׁרוּ עֲלֵי ראשָׁהּ
לְלא בּוּשָׁה בְּשֶׁל צְחוקָהּ
וּנְעוּרֶיהָ הַפּורְחִים.

וְאָז בַּסְּתָו
כְּשֶׁהָעֵצִים קְמֵלִים,
כָּלִים הֵם בִּכְמִיהָה וּבְכסֶף
וְאֵין פּודֶה וּמושִׁיעַ עוד אותָם
מַהֵר בִּכְיָהּ, הַהֵד
הַמִּתְגַּלְגֵּל, סובֵב, שׁואֵל
עַל עִצְּבונָם בַּסְּתָו הַהוּא
שֶׁל דִּמְדּוּמֵי חַיֶּיהָ.