מהות האושר

הַאִם הָאשֶׁר הוּא מַתְּנַת-גּוֹרָל
שֶׁבָּאָה לָנוּ בְּהֶסַּח-הַדַּעַת,
אוֹ שֶׁמָּא הוּא פּוֹקְדֵנוּ
רַק לִפְרָקִים בְּעֵת שְׁנָתֵנוּ?


הַאִם הָאֹשֶׁר הוּא הַשּׁרֶשׁ
שֶׁל עֵץ-חַיִּים נֶחְמַד-מַרְאֶה,
הַאִם הָאֹשֶׁר הוּא הַכֹּשֶׁר
לִשְׁלֹט גַּם בְּעַצְמֵנוּ בְּעִתּוֹת מַשְׁבֵּר,
לְהַאֲמִין כִּי הָעוֹלָם יָפֶה תָּמִיד
וּלְהַגְבִּיהַּ ראֹשׁ בְּהַכָּרָה עַצְמִית,
לְהַעֲמִיק, לִדְבֹּק בֶּאֱמוּנָה דָּתִית?


אוּלַי הָאַהֲבָה הִיא זוֹ שֶׁיּוֹצַרְתּוֹ,
אוּלַי הָאֹמֶץ הוּא אֲשֶׁר מְחוֹלְלֹו,
אוֹ שֶׁצָרִיךְ פָּשׁוּט לִבְנוֹת אוֹתוֹ
לְאַט-לְאַט, כֹּל יוֹם וָיוֹם,
בֶּאֱמוּנָה כִּי סוֹף הַטּוֹב לָבוֹא,
לַמְרוֹת שֶׁלַּחַיִּים אֵין "הֶפִּי-הֶנְד"
כִּי סוֹף אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא בְּמוֹתוֹ.