לֶקַח טוֹב

איך ייתכן שהייתה אהבה
אם זה נגמר כמו שנגמר
וכל אחד לפתע לבד
הולך לאיבוד בלב המדבר

ואִם טעינו עד כדי כך
בפעם הזאת (והיא לא הראשונה)
אז איך נדע מכאן להבא
שלא שוב מדובר בחֶזְיוֹן שָׁרָב?

על סמך מה נהיה בטוחים להבא
שאכן ואכן מדובר בסְנֶה
שלא יאוּכָּל גם אם יבער
שנות-דור והרבה מֵעֵבֶר לזה

ושלא מדובר בעוד קוץ יבש
גדול ומרשים ככל שיהיה
שנִדלק בקלות אבל כך גם כָּבֶה
כי אין בו שום אֵל כזה או אחר

ואולי זה קוֹרֶה כשלא מוסיפים
שוב ושוב קורות או עצים לַמדורה
כי לא באמת יש אלוהים
מִחוּץ לדמיון של מי שראה –

אז אולי באמת זו הייתה אהבה
שבערה רק זמן קצר
כי האש הייתה כל-כך מלהיבה
שרקדנו סביבה עד אובדן הכרה

ולא שמנו לב כמו שכבר קרה
שהחומר מתחיל להיגמר
ולא הוספנו מבעוד מועד
אפילו קיסם אחד למדורה.