גבר ואישה - שלושה שירי תהייה |
תשוקה היא כמו נהר, באה ושוטפת. ערגה היא כמו הלילה, באה ועוטפת. המתיחות כמו לבה רוחשת, דוחה ומושכת. ומערכת היחסים יכולה להיות פעם קרה ופעם לוהטת. כמו חרב פיפיות, כמו אש מתהפכת.
כְּמוֹ נַחַל
בִּקַּשְׁתְּ אוֹתִי כְּמוֹ נַחַל בַּמַּעֲלֶה שֶׁל הַר
דּוֹחֵק מֵימַי וְנֶאֱנָק בִּקְרָב שֶׁלֹּא נִגְמָר
אֶת מֵימַי שָׁאַלְתְּ זוֹרְמִים בַּאֲפִיקַיִךְ
אַךְ מוּתָשִׁים רָצִית אוֹתָם בֵּין סְלָעַיִךְ
כִּי כָּךְ אִוִּית מֵימַי תָּשִׁים בְּמַעֲלוֹתַיִךְ
כִּנְחָלִים צוֹנְחִים הַיְשֵׁר לִזְרוֹעוֹתַיִךְ
אָמַרְתְּ יָגֵעַ בּוֹא אֶשֶׁד רַךְ מֵימֶיךָ
לְאַט אֵלַי תִּזְרֹם אַל נָא בְּכָל אוֹנֶיךָ
כִּי אִם כְּמוֹ בְּמוֹרָד יָצִיפוּ נְחָלֶיךָ
הֵיאַךְ אוּכַל לִשְׂרֹד אֶת שֶׁטֶף מַאֲוַיֶּיךָ
אֶשֶׁד מֵימֶיךָ עַז אַהֲבָתְךָ רוֹשֶׁפֶת
אִם תָּבוֹא קוֹלֵחַ אֶטְבַּע בְּךָ שׁוֹצֶפֶת
רוֹגֵעַ בּוֹא אֵלַי רַכִּים הָבֵא מֵימֶיךָ
וּשְׁכֹךְ בִּזְרוֹעוֹתַי צַנֵּן בִּי אֲפִיקֶיךָ
נִגּוּן בִּקְּשָׁה
אָמְרָה כְּתֹב לִי שִׁיר
כְּתֹב לִי שִׁיר בִּקְּשָׁה
בִּרְטִיטַת הַדָּם עַכְשָׁו בְּעֹנֶג בִּלְחִישָׁה -
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי רַק לִנְשֹׁם אֶת נִיחוֹחַ רֹאשָׁהּ
אָמְרָה נַגֵּן נִגּוּן
נַגֵּן בְּכִנּוֹר אָמְרָה
בִּתְנוּדַת מֵיתְרֵי הַלֵּב בְּאֵשׁ הַתַּבְעֵרָה -
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי רַק לָגַעַת בִּקְטִיפַת עוֹרָהּ
אָמְרָה תַּרְטִיט מֵיתָר
יַכֶּה גַּלִּים מוֹחִי
מֵיתָר אַחֲרֵי מֵיתָר תִּמְתַּח יַרְעִידוּ אֶת רוּחִי -
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי רַק לָתֵת לָהּ עַד כְּלוֹת כּוֹחִי
כָּךְ שִׁירִים בִּקְּשָׁה אֲנִי לָהּ שׁוֹרַרְתִּי
עַל כִּנּוֹר שֶׁל רוּחַ נֶאֱנַקְתִּי לָהּ צְלִילִים
עַל גּוּפָהּ הַחַם אֶת מֵיתָרַי מָתַחְתִּי
אַנְחוֹתַי הַחֲנוּקוֹת נִגְּנוּ לָהּ חֲלִילִים
עִם אוֹר בִּקְּשָׁה לָדַעַת הֵיכָן הֵם הַשִּׁירִים
אֵיךְ לָהּ אוֹתָם כָּתַבְתִּי וְאֵין לִי הַמִּלִּים
אַחַר כָּךְ הִיא אָמְרָה מוּזָר שֶׁאֵין כֵּלִים
אֲנִי הֲלֹא שָׁמַעְתִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צְלִילִים
הַנִּיחִי הֲבָלִים אָמַרְתִּי רַק הֶבֶל הַמִּלִּים
רְאִי אֵיךְ הָעוֹלָם בָּחוּץ מַשִּׁיל אֶת הַצְּלָלִים
אַתְּ וְאַחֶרֶת
קָמָה וְיוֹשֶׁבֶת בָּאָה וְהוֹלֶכֶת
פַּעַם הָיִית בּוֹכָה פַּעַם צוֹחֶקֶת
הוֹלֶכֶת וּבָאָה דּוֹחָה וּמוֹשֶׁכֶת
פַּעַם הָיִית מַכָּה פַּעַם חוֹבֶקֶת
הָיִית בּוֹעֶרֶת בִּי שׁוֹטֶפֶת אַהֲבָתֵךְ
זוֹעֶפֶת מַרְחִיקָה מֵעַל פָּנַיִךְ
הָיִית עוֹטֶפֶת אֶת הַכְּאֵב בְּדַאֲגָתֵךְ
נוֹזֶפֶת מַרְתִּיעָה בָּרֶשֶׁף שֶׁל עֵינַיִךְ
מַרְטִיטָה נִימִים בְּאֵלֶּה לְחִישׁוֹתַיִךְ
בּוֹעֶטֶת וּמְנַתֶּצֶת אֶת תְּחוּשׁוֹתַי
מַטְרִיפָה חוּשִׁים בְּאֶלֶף אַנְחוֹתַיִךְ
תּוֹהָה וּמְצַחְקֶקֶת לְנֹכַח אַנְחוֹתַי
לֹא נִלְחַמְתִּי בָּךְ נָשַׁקְתִּי זְרוֹעוֹתַיִךְ
אֲבָל דָּמִי בְּתוֹךְ גּוּפִי נִסְעַר
רַק חָשַׁשְׁתִּי לָךְ מִפְּנֵי מְשׁוּבוֹתַיִךְ
שֶׁמָּא יְהֵא לְאַהֲבָתֵנוּ סוֹף נִמְהָר
וְהִנֵּה יוֹם נִסְעַרְתְּ אַל נָא כָּךְ תֵּלֵךְ
אֶת דִּמְעוֹתַי לְמַעַנְךָ אֲנִי שׁוֹפֶכֶת
אַךְ אֲנִי נוֹאַשְׁתִּי מִכְּאֵב אַהֲבָתֵךְ
כִּי אַתְּ הָיִית לִי כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת
כְּמוֹ נַחַל
בִּקַּשְׁתְּ אוֹתִי כְּמוֹ נַחַל בַּמַּעֲלֶה שֶׁל הַר
דּוֹחֵק מֵימַי וְנֶאֱנָק בִּקְרָב שֶׁלֹּא נִגְמָר
אֶת מֵימַי שָׁאַלְתְּ זוֹרְמִים בַּאֲפִיקַיִךְ
אַךְ מוּתָשִׁים רָצִית אוֹתָם בֵּין סְלָעַיִךְ
כִּי כָּךְ אִוִּית מֵימַי תָּשִׁים בְּמַעֲלוֹתַיִךְ
כִּנְחָלִים צוֹנְחִים הַיְשֵׁר לִזְרוֹעוֹתַיִךְ
אָמַרְתְּ יָגֵעַ בּוֹא אֶשֶׁד רַךְ מֵימֶיךָ
לְאַט אֵלַי תִּזְרֹם אַל נָא בְּכָל אוֹנֶיךָ
כִּי אִם כְּמוֹ בְּמוֹרָד יָצִיפוּ נְחָלֶיךָ
הֵיאַךְ אוּכַל לִשְׂרֹד אֶת שֶׁטֶף מַאֲוַיֶּיךָ
אֶשֶׁד מֵימֶיךָ עַז אַהֲבָתְךָ רוֹשֶׁפֶת
אִם תָּבוֹא קוֹלֵחַ אֶטְבַּע בְּךָ שׁוֹצֶפֶת
רוֹגֵעַ בּוֹא אֵלַי רַכִּים הָבֵא מֵימֶיךָ
וּשְׁכֹךְ בִּזְרוֹעוֹתַי צַנֵּן בִּי אֲפִיקֶיךָ
נִגּוּן בִּקְּשָׁה
אָמְרָה כְּתֹב לִי שִׁיר
כְּתֹב לִי שִׁיר בִּקְּשָׁה
בִּרְטִיטַת הַדָּם עַכְשָׁו בְּעֹנֶג בִּלְחִישָׁה -
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי רַק לִנְשֹׁם אֶת נִיחוֹחַ רֹאשָׁהּ
אָמְרָה נַגֵּן נִגּוּן
נַגֵּן בְּכִנּוֹר אָמְרָה
בִּתְנוּדַת מֵיתְרֵי הַלֵּב בְּאֵשׁ הַתַּבְעֵרָה -
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי רַק לָגַעַת בִּקְטִיפַת עוֹרָהּ
אָמְרָה תַּרְטִיט מֵיתָר
יַכֶּה גַּלִּים מוֹחִי
מֵיתָר אַחֲרֵי מֵיתָר תִּמְתַּח יַרְעִידוּ אֶת רוּחִי -
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי רַק לָתֵת לָהּ עַד כְּלוֹת כּוֹחִי
כָּךְ שִׁירִים בִּקְּשָׁה אֲנִי לָהּ שׁוֹרַרְתִּי
עַל כִּנּוֹר שֶׁל רוּחַ נֶאֱנַקְתִּי לָהּ צְלִילִים
עַל גּוּפָהּ הַחַם אֶת מֵיתָרַי מָתַחְתִּי
אַנְחוֹתַי הַחֲנוּקוֹת נִגְּנוּ לָהּ חֲלִילִים
עִם אוֹר בִּקְּשָׁה לָדַעַת הֵיכָן הֵם הַשִּׁירִים
אֵיךְ לָהּ אוֹתָם כָּתַבְתִּי וְאֵין לִי הַמִּלִּים
אַחַר כָּךְ הִיא אָמְרָה מוּזָר שֶׁאֵין כֵּלִים
אֲנִי הֲלֹא שָׁמַעְתִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צְלִילִים
הַנִּיחִי הֲבָלִים אָמַרְתִּי רַק הֶבֶל הַמִּלִּים
רְאִי אֵיךְ הָעוֹלָם בָּחוּץ מַשִּׁיל אֶת הַצְּלָלִים
אַתְּ וְאַחֶרֶת
קָמָה וְיוֹשֶׁבֶת בָּאָה וְהוֹלֶכֶת
פַּעַם הָיִית בּוֹכָה פַּעַם צוֹחֶקֶת
הוֹלֶכֶת וּבָאָה דּוֹחָה וּמוֹשֶׁכֶת
פַּעַם הָיִית מַכָּה פַּעַם חוֹבֶקֶת
הָיִית בּוֹעֶרֶת בִּי שׁוֹטֶפֶת אַהֲבָתֵךְ
זוֹעֶפֶת מַרְחִיקָה מֵעַל פָּנַיִךְ
הָיִית עוֹטֶפֶת אֶת הַכְּאֵב בְּדַאֲגָתֵךְ
נוֹזֶפֶת מַרְתִּיעָה בָּרֶשֶׁף שֶׁל עֵינַיִךְ
מַרְטִיטָה נִימִים בְּאֵלֶּה לְחִישׁוֹתַיִךְ
בּוֹעֶטֶת וּמְנַתֶּצֶת אֶת תְּחוּשׁוֹתַי
מַטְרִיפָה חוּשִׁים בְּאֶלֶף אַנְחוֹתַיִךְ
תּוֹהָה וּמְצַחְקֶקֶת לְנֹכַח אַנְחוֹתַי
לֹא נִלְחַמְתִּי בָּךְ נָשַׁקְתִּי זְרוֹעוֹתַיִךְ
אֲבָל דָּמִי בְּתוֹךְ גּוּפִי נִסְעַר
רַק חָשַׁשְׁתִּי לָךְ מִפְּנֵי מְשׁוּבוֹתַיִךְ
שֶׁמָּא יְהֵא לְאַהֲבָתֵנוּ סוֹף נִמְהָר
וְהִנֵּה יוֹם נִסְעַרְתְּ אַל נָא כָּךְ תֵּלֵךְ
אֶת דִּמְעוֹתַי לְמַעַנְךָ אֲנִי שׁוֹפֶכֶת
אַךְ אֲנִי נוֹאַשְׁתִּי מִכְּאֵב אַהֲבָתֵךְ
כִּי אַתְּ הָיִית לִי כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת
מתוך הספר "אלו ערגות", הוצאת צבעונים, 2011
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| גבר ואישה - שלושה שירי תהייה |
| תגובות [ 6 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
| 4 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 5 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

