יום העצמאות שנחוג השנה, שונה מכל קודמיו ואף מכל אלה שיבואו אחריו. לא בגלל הוא עצמו, אלא בגלל שהוא חל בשנה, אשר ככל הנראה, תמורות כבירות בתולדות עם ישראל מתרחשות בה. כאלה של פעם באלפי שנים. אולי של פעם אחת בכלל בחיי האומה. אלא שבניגוד לתמורות הנראות לעין ונחרטות בזיכרוננו, כי הן מתפרצות להן אל מול עינינו, כמו מלחמות ומהפכות, כאן התמורה היא תמורה של תהליך, של התהוות. ועל-כן היא לא נרגשת. כמו ההתבגרות של בני הבית.