דדה ריאל |
כמעט מדי בוקר בלכתי לישיבה ללמוד ובצאתי משער הקשת של רחובנו הייתי פוגש את בן דודו של אבי יושב בפתח חנותו הענקית לממכר רהיטים. דדה שלום קראתי לו. היו לו ולאחיו, שם ביציאה מקשת באסקו משני עבריה ולאורך הכביש הראשי, שורה שלמה של חנויות רהיטים ומפעל למיטות ברזל גדול.
פלג זה של המשפחה היו עשירים מופלגים וגרו מחוץ לגטו ועם משרתים ומשרתות, שומרים ונהגים ממש כמו באגדות.
כמנהגי בקודש קדתי קלות ונשקתי בגב ידו המושטת לעברי והייתי מבקש, דדה ריאל [מטבע מרוקו], תמיד קיבלתי משהו ולא תמיד זה היה ריאל, לרוב זה היה פרנק או שניים, ואחר שם ידו על ראשי וברכני. אני הייתי שמח בחלקי על כי היה לי תמיד במה לקנות לי ממתק ואם חסכתי וצברתי די פרנקים הייתי הולך לשוק הברזל [שוק אלחדיידיה] וקונה לי כלי עבודה שונים וחומרים. עוד אספר על כך.
פלג זה של המשפחה היו עשירים מופלגים וגרו מחוץ לגטו ועם משרתים ומשרתות, שומרים ונהגים ממש כמו באגדות.
כמנהגי בקודש קדתי קלות ונשקתי בגב ידו המושטת לעברי והייתי מבקש, דדה ריאל [מטבע מרוקו], תמיד קיבלתי משהו ולא תמיד זה היה ריאל, לרוב זה היה פרנק או שניים, ואחר שם ידו על ראשי וברכני. אני הייתי שמח בחלקי על כי היה לי תמיד במה לקנות לי ממתק ואם חסכתי וצברתי די פרנקים הייתי הולך לשוק הברזל [שוק אלחדיידיה] וקונה לי כלי עבודה שונים וחומרים. עוד אספר על כך.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| דדה ריאל |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

