בן אנוש נורמלי מוגדר על-ידי החברה שאליה הוא משתייך, כבעל דפוס התנהגות תקין ושהוא אינו יוצא דופן. כך קבעה לה החברה כאורח חיים.
האם בן האנוש המוגדר כנורמטיבי על-ידי החברה, האם רמת מודעות עצמית זו מאפשרת לו את השפיות? להבנתי, לא! צריך לזכור - השפיות מתאפשרת אך ורק כאשר נבין ונתחבר לזהותנו האמיתית. ישנה חברה שאורח החיים הנורמלי שלה מבוסס למשל על חוקים ו/או מצוות ו/או פקודות ועוד. אורח חיים זה, שיוצר דפוס התנהגות המוגדר בחברה כנורמלי, אינו נוצר מתוך הבנה לאורח החיים הבריא, שמשקף את מהות ומטרת החיים. לכן, אם בחברה מסוימת מישהו מוגדר כלא נורמלי, הכוונה היא שדפוס ההתנהגות שלו, הכולל כמובן גם את דעותיו, אינו תואם את הדמות שמצפה ממנו החברה שיהיה ושאליה הוא משתייך.
חברה ששופטת ודנה את חבריה על-פי אמות מידה של נורמלי או לא נורמלי, ואינה מתייחסת באופן רגוע, רציונאלי וענייני לתהליך ולמטרה של חיינו, אלא מתייחסת באופן רגשי, שאינו מתאים לזהותנו האמיתית, ואינו תואם למהות ולמטרת החיים - חברה זו לא תוכל ללמוד ולהתפתח לרמה מתקדמת יותר, במידה שלא תשנה את גישתה המקובעת. כלומר, אם קורים אירועים שאינם מובנים בחברה שאליה שייך בן האנוש המוגדר כלא נורמלי, אז ישנה סיבה עניינת שיש להבינה. ברגע שהסיבה תהיה מובנת וברורה, אין ולא יהיה צורך לקטלג את בן האנוש כנורמלי או כלא נורמלי, לאחר החקירה והלמידה והפקת הלקחים מהאירוע שהתרחש.
ברגע שהאבחון החברתי נעשה על-פי אמות מידה של נורמלי או לא נורמלי, ולדעת האנשים בחברה בן אנוש נחשב כלא נורמלי, והחברה מנסה להחזיר אותו באמצעים כאלה או אחרים להיות נורמלי ואינה מאפשרת לו ללכת בדרכו שלו ולהבין את טעויותיו ולתקנן - במידה שישנן כאלו - אז מבחינתו של בן האנוש הלא נורמלי, נמנעה ממנו האפשרות ללמוד ולהתפתח בדרכו שלו, ובכך לבצע בעצמו את התיקונים האישיותיים להם הוא זקוק. ואילו מבחינה חברתית נוצר מצב מקובע על המצב הנורמלי, מצב שעליו הוחלט ושכך צריך להיות ולחיות לפיו. למה? כי החברה יכלה ללמוד דרך אותו בן האנוש, שהיא הגדירה אותו כלא נורמלי, תובנות חדשות ובכך ללמוד, להתפתח ולהתקדם.
הפחד מאנשים שמוגדרים כלא נורמלים גורם לנידוים, לחרם עליהם ולהרחקת הלא נורמלי מהחברה. זהו הגורם העיקרי שאינו מאפשר את הלמידה, ההתפתחות והשדרוג לשלב התפתחותי מתקדם יותר. לכן, אחת הסיבות לכך שמבחינה התפתחותית האנושות מקובעת, היא בגלל הקביעה כי יש אנשים שאינם נורמלים, בחברה שמגדירה עצמה כנורמלית.
צריך לזכור, שבשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, המין האנושי עדיין לא הגיע להבנה מהי זהותו האמיתית של בן האנוש. לכן, היכולת שלנו לתרגם ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים אינה מתאפשרת לנו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית. כלומר, לא ניתן להבין את האחר לפני שאנחנו מכירים ומבינים את עצמנו. לא ניתן להבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים לפני שאנחנו מכירים ומבינים את עצמנו. אין קיצורי דרך בחיים.
מסקנה: כל עוד לא נבין ונתחבר לזהותנו האמיתית, הקביעה מי נורמלי ומי אינו נורמלי היא בגדר שפיטה בלבד.
לסיכום: הנורמלי, הנורמטיבי - אלה הן סטיגמות שבאות לקטלג את האנשים מאלה שהם אינם כאלו. הנורמלי והנורמטיבי הם אנשים שחינכו, תכנתו, אילפו אותם ויצרו להם אישיות מתוך אינטרס חברתי. אישיותם אינה משקפת את זהותם האמיתית והמציאות האמיתית, אלא אידיאולוגיות כאלו ואחרות. כתוצאה מכך, המציאות שבה חיים האנשים הנורמטיביים, שטוענים כי האחר אינו נורמטיבי - היא אשליה. אשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן. כאשר קובעים מי נורמלי ומי לא, הדבר נעשה מתוך בורות, להבנתי.
- אני ממליץ לקרוא את המאמרים שכתבתי בנושאים הבאים: נפש, מצב נפשי, פסיכולוגים ופסיכולוגיה, פסיכיאטרים ופסיכיאטריה, רוגע ושלווה, מודעות עצמית, שוויון חברתי, הזהות האמיתית, מציאות, אבולוציה, ועוד.
