בית המקדש השני נבנה בירושלים בתקופת שיבת ציון, בה כורש, מלך פרס, הצהיר הצהרה - הצהרת כורש, ובה התיר ליהודים לחזור מגלותם אל ארץ ישראל. חלק מהיהודים שבו. גולי בבל חזרו לישראל והתחילו בבניית בית המקדש השני.
חורבן בית המקדש השני היה על-ידי טיטוס מלך רומא. בית המקדש השני וחורבן ירושלים מסמלים את אובדן העצמאות הלאומית של עם ישראל בארצו, ואת ראשיתה של הגלות הארוכה.
השריד היחידי שנשאר מבית המקדש הוא הכותל המערבי, שהוא המקום הקדוש הנגיש לעם ישראל.
יום תשעה באב, שבו העלו הרומאים באש את בית המקדש, נקבע כיום אבל וזיכרון לחורבן.
חז"ל (חכמינו זיכרונם לברכה) תלו את הסיבה העיקרית לחורבנו בשנאת החינם.
שנאת החינם היא יצר הרע, חוסר הפרגון לאדם המצליח, צרות העין, קנאה, לעג, שמחה לאיד, פגיעה בשמו הטוב של האדם - ועל זה כבר אמרו חז"ל: כל המלבין פני חבריו ברבים כאילו שופך דמים, כלומר לשון הרע והכפשת שמו של האדם ברבים מתוך ניסיון לפגוע בשמו, שזה הדבר החשוב לו לאדם, כמוהם כמעשה רצח של ממש.
על כן, כולנו צריכים להרבות באהבת חינם ולא בשנאת חינם, באחדות מתוך שותפות לגורל העם היהודי, בפרגון לאדם המצליח, לא בצרות עין ובקנאה, לא בשמחה לאיד, בשמירה על שמו הטוב של האדם תוך הימנעות מהלבנת פניו ברבים.
צום קל
לשנה הבאה בירושלים הבנויה
