הרהורי תשעה באב

תשעה באב הינו סמל מרכזי בחיי היהודים
תשעה באב הינו גם יום טוב לבדיקה כיצד הגענו למצב בו
אנשים מתוכנו לעיתים פועלים לחורבננו יותר מאשר אויבינו.

כיצד הגענו למצב בו דם מדמנו, בשר מבשרנו
פועל לחורבננו, מסית נגד המדינה,
משתף פעולה עם אויבינו והקוראים להשמידנו?!
האם זהו גן רצסיבי מיוחד אשר קיים רק בנו,
מעין יצר הרס עצמי,
האם לא למדנו כלום מחורבן הבית,
ומהשואה הנוראית שהתרחשה בנו?

כיצד נהיינו עיוורים לסכנה הקיומית עלינו
כמדינה, כעם?

לצערי, תשובות אין לי,
אך תחושה קשה שאם לא נתעשת
עתידנו לוט בערפל ונמצא בסכנה -
יש לי.
עלינו ללמד את ילדינו את ההיסטוריה
רוויית הדם של העם היהודי,
את המאבק על הארץ הקדושה הזו,
מאבק שנמשך עד היום.
עלינו ללמדם את גבורת חיילי המחתרות,
חיילי צה"ל אשר בדמם הורישו לנו את הארץ הזו.

מעל הכל עלינו ללמד את ילדינו
שבזכות אנו נמצאים כאן,
ולא בחסד.
שלמרות אויבינו הקוראים לכלותנו
אנו נמשיך ונחיה כאן בע"ה
ונגדל את ילדינו וילדי ילדינו
אם רק נאמין בצדקת דרכנו.

ולאלו בתוכנו אשר לא מאמינים
בצדקת דרכנו
אפנה ביום הכל-כך סמלי הזה ואומר:
אין לי ארץ אחרת - בזכות ולא בחסד,
אל ניתן לחורבן הבית לחזור על עצמו
ואתחנן לפניהם שלא יקיימו את הפסוק:
"מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו".