News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 627,848  סלולר - 1,559,602
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
סדרי עולם אנכרוניסטיים [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
איציק וולף
ברור לכולם שחופשת הקיץ לא תיראה השנה כבכל שנה, אם בכלל תתקיים    זו העת לחשוב מחדש על לוח החופשים של מערכת החינוך ולסדר אותה באופן הגיוני    אפשר לוותר על כמה ימי חופשה שברור שאין בה...
איתמר לוין
איתמר לוין
היועץ המשפטי ערך משפט שדה לממלא-מקום פרקליט המדינה, בו נטל לעצמו את כל התפקידים    חייבת להיערך בדיקה חיצונית של הטענות שמעלים השניים, והגיע הזמן לחשוף את הקלטות פרשת הרפז    העימות ...
200,000 בדיקות בלבד [צילום: נרימאן אל-מופתי, AP]
ד"ר אופיר וינטר, צבי לב
הנתונים הרשמיים מדברים על שיעור הידבקות נמוך במצרים, אך רק מעטים מאמינים להם    ההשלכות העיקריות של הקורונה הן כלכליות ועלולות להיות קשות וארוכות טווח    ישראל יכולה לסייע לנוכח האינ...
נסים ישעיהו
נסים ישעיהו
אחרי מאה ועשרים לא משנה בכלל כמה כסף וכוח צברו או כמה כבוד קיבלו, לא על זה יזכרו אותם, יזכרו אותם על המעשים שלהם, אם טובים היו או להפך, אם הוסיפו טוב בעולם וכו'. כלומר מה שיזכרו זה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
בעזרת התחבורה האנושית [צילום: אנה קפלן, פלאש 90]
פלישת הטרמפיסטים הימיים
עורבים הודים חמי מזג, חיפושיות ענק שנוברות בעצי תאנה וחסרי חוליות ימיים הגיעו כנוסעים סמויים לישראל בעשורים האחרונים פתיחת נתיבי מים חדשים באזור עלולה להגביר את הפצת המינים הבלתי מכוונת ולפגוע במגוון הביולוגי המקומי
   רשימות קודמות
  השימפנזים יוצאים לחופשי
  לשמור על כל טיפה
  שומר על העור - פוגע באלמוגים
  אם עץ נופל ביער - כמה הוא שווה?
  מחשב את קו החוף מחדש

▪  ▪  ▪
הביטו סביבכם: הטלפון, המחשב, המכונית, הרהיטים ואפילו לא מעט מהאוכל שתראו נישאו על פני הים בדרכם אליכם. למעשה, 99 אחוז מכל הסחורות המיובאות לישראל כיום מגיעות מנמלי הים נתיבי סחר ימי פרושים שתי וערב על פני האוקיינוסים ומחברים יבשות מרוחקות. אין מדובר בתופעה ייחודית לעת החדשה - נתיבי שיט קדומים שימשו, למשל, להעברת מטען של אבני חן מהודו למסופוטמיה כבר לפני 5,000 שנה.

דרך נוספת להמחשת מידת הקישוריות בין נמלי הים היא העובדה שבין כל שני ערי נמל בעולם מפריד נתיב שיט יחיד או שני נתיבים בלבד כלומר אם תרצו להגיע מנמל חיפה, למשל, לכל מקום אחר בעולם, תצטרכו לעלות בדרככם על סיפונן של שתי ספינות לכל היותר. כך למעשה מחסומים גאוגרפים בין יבשות נעלמו כמעט לחלוטין. מחקר שפורסם בקיץ האחרון בכתב העת Science מצא שמאז תחילת התפתחות התחבורה הבין-יבשתית, התפשטו מיני חלזונות יבשתיים אל אזורים שבהם לא נמצאו קודם לכן. כלומר, גם בעלי חיים שמוגבלים מאוד ביכולתם לצלוח מחסומים גאוגרפיים, כדוגמת הרים ואוקיינוסים, התגברו עליהם הודות לפיתוח התחבורה האנושית.

הופעתם של נוסעים סמויים כנראה ותיקה כמעט כמו הופעת הספינות. נראה שמאז ומתמיד נוסעים סמויים התחבאו בבטן האוניות, מנצלים את עורקי התחבורה כדי להגר לארץ חדשה ולהבטיח לעצמם עתיד טוב יותר. אך יש נוסעים סמויים שנקלעו לספינות בטעות וגרמו, בדרך אגב, לשינויים מרחיקי לכת בארץ שאליה הגיעו. לא מדובר בנוסעים אנושיים, אלא בבעלי חיים. כך, לדוגמה, הגיעו חולדות לאיי גלפגוס הבתוליים בתחילת המאה ה-17 וגרמו לפגיעה חמורה באוכלוסיות מקומיות של זוחלים וציפורים.

ישראל חשופה אף היא למהגרים שמגיעים מהים ושמצליחים, לעתים, להקים אוכלוסיות קבע באזורנו. מיני המהגרים מגוונים וכוללים ציפורים, חרקים וערב רב של חסרי חוליות ימיים. בהגיעם לסביבה חדשה נהנים המינים הפולשים לעתים קרובות מיתרון תחרותי על פני המינים המקומיים. בעקבות כך, אוכלוסיותיהן גדלות במהירות ועלולות לפגוע במינים מקומיים. תוכי הדררה, למשל, הגיעו לישראל כציפור נוי ונהפכו לציפור בר שמתחרה על אתרי קינון עם מינים מקומיים ובהן הציפור הלאומית - הדוכיפת.

מינים חדשים באילת [צילום: פלאש 90]

חיפושיות משלוש יבשות

באילת, עיר הנמל הדרומית של ישראל, שבה עוגנות דרך קבע אוניות שמגיעות מהודו ומהמזרח הרחוק, חיים כיום שני מיני ציפורים שככל הנראה הגיעו כטרמפיסטים דרך הים. אחד המינים שזכה לפרסום שלילי עקב מזגו הסוער הוא העורב ההודי (Corvus splendens). מין זה, הנפוץ בתת-היבשת ההודית, נצפה לראשונה באילת בשנות השבעים ומאז התבססה אוכלוסייה שלו באזור העיר ובערבה. תוקפנות העורבים הובילה למאמצים לצמצום האוכלוסייה באמצעות ציד מבוקר, אך נראה כי היא נותרת יציבה ואף גדלה.

מהגר נוסף לעיר הדרומית הוא תת מין של דרור הבית (Passer domesticus) שהצטרף לתת המין המקומי. שחר בן כהן, מאסטרנט במעבדה של ד"ר רועי דור מאוניברסיטת תל אביב, חוקר את האוכלוסייה החדשה. "תת-המין הוא בעל תפוצה המשתרעת מהודו ועד לערב הסעודית", הוא אומר. "במחקר אני בוחן אם קיימים הבדלים מורפולוגיים, גנטיים והתנהגותיים בין האוכלוסייה באילת לאוכלוסייה בשאר הארץ. אם יש הבדלים, הדבר יחזק את הטענה שמדובר בתת מין חדש באזור". "אין עדות חד-משמעית שהדרורים הגיעו לאילת בספינות", הוא מוסיף, "עם זאת, בקניה, למשל, לא היו דרורי בית, וידוע שהם הגיעו בספינות וגם מתי זה קרה. לא מדובר במין שנסחר כחיית נוי אקזוטית, ולכן סביר שהוא הגיע כטרמפיסט על ספינות".

לחץ הגירה נוסף מופעל מכיוון החרקים. גודלם הקטן ומנהגם של מינים מסוימים לנבור בעצים אפשרו להם לחמוק במטען הספינות. אחד המינים המרשימים שניתן לציין בהקשר זה הוא החיפושית יקרונית התאנה (Batocera rufomaculata), שנחשבת למין מזיק בשל מנהגם של זחלי החיפושית לנבור בגזעי עצים. בשל החשש מפלישות שכאלו מחלקת הגנת הצומח במשרד החקלאות החליטה לבצע ניטור של מטעני עץ המגיעים לנמלי הים. מנתוני אגף יער ואילנות במשרד החקלאות עולה שבמקרים רבים חרקים שאינם מוכרים בישראל מגיעים בסחורות עץ ובמיוחד במוצרי במבוק. רק בחודשים יולי ואוגוסט 2014, למשל, הגיעו לנמלי הארץ מיני חיפושיות, פשפשים ודבורים משלוש יבשות שונות - אפריקה, אסיה ואירופה. תמר עמית, שעבדה בצוות ההסגר של משרד החקלאות, אומרת ש"נערכות בדיקות לסחורות חקלאיות שעוברות מחקלאי לחקלאי או לסחורות שידוע שהן רגישות לנוכחות מזיקים חקלאיים". במסגרת הביקורת בנמל מתבצעת בדיקה מדגמית של חלק מהסחורה לחיפוש חרקים החשודים כמזיקים. "זיהוי החרקים נעשה ברובו על-ידי טקסונומים מומחים בהתנדבות. קשה מאוד להגדיר מיני חרקים שהגיעו, לדוגמה, מסין", מסבירה עמית. משלוח שבו זוהו חרקים מזיקים יוחזר לנמל הבית או יעבור הדברה טרם יקבל אישור כניסה.

עמית, שהייתה אחת משומרי הסף של נמל אשדוד מפני מזיקים פולשים, אומרת ששטף גדול של מהגרים פוטנציאלים עומדים בשערי ישראל. אחת הבעיות שמזכירה עמית היא בעיית החקיקה בנוגע למינים זרים שאינם מוגדרים כמזיקים על-ידי משרד החקלאות. בעבור מינים אלה טרם גובש החוק שמסדיר את אופן הטיפול בסחורה שאיתה הגיעו. עבודתה של עמית גם דרשה שמירה על איזון בין אקולוגיה למסחר, לדבריה, "צריך להתחשב גם בעובדה שמדובר בקניין של יבואנים ולנסות לצמצם את הפגיעה בהם". עמילמינים פולשים שאינם מזיקים לחקלאות אין חוק לפיקוח או ביצוע פעולה כלשהי (הדברה), חוק זה הוא תחת סמכותו של המשרד להגנת הסביבה, כל מין שנכנס ואינו מזיק אך פולש מדווח למחלקה במשרד לאיכות הסביבה. עבור מינים אלו טרם גובש החוק המסדיר את בקרת הנושא מול מייבאי הסחורה איתה הגיעו. פיקוח של הגנת הצומח הוא התערבות בין נזק פוטנציאלי לכלל חקלאי ישראל מול זכות קניין ומסחר ולכן נדרשת שמירה על איזון בין אקולוגיה למסחר.

אורחים במי הנטל

מלבד בעלי החיים היבשתיים המהגרים בספינות, מרבית המינים הפולשים הם יצורים ימיים. ספינת משא מודרנית, שאורכה עשוי להגיע לכמה מאות מטרים, מהווה בית גידול פוטנציאלי למספר עצום של בעלי חיים. על פני דופן הספינה השקוע במים ניתן למצוא מינים רבים של אצות, בלוטי ים, ספוגים וחסרי חוליות נוספים שנצמדו אליה ושנסעו איתה למרחקים. גם בטן הספינה מהווה אתר אטרקטיבי לטרמפיסטים ימיים, משום שספינות, ובעיקר מכליות, נוהגות לשאוב מי ים לבטן הספינה למטרת יציבות ואיזון. מים אלה, שנקראים מי נטל, נשאבים בנמל המוצא ומושבים לים בנמל היעד, והם מהווים מקום מסתור מצוין לאותם "נוסעים סמויים".

אמנות בינלאומיות ניסו להסדיר את נושא הטיפול במי הנטל. פתרונות אפשריים הם החלפת מי הנטל בעומק הים (מתוך הנחה שיצורים החיים בסביבת החוף יתקשו לשרוד במי הים הפתוח) וסינון או טיפול במי הנטל באונייה או בנמל. ישראל טרם חתמה על אמנת מי הנטל שמסדירה את הטיפול בהם אך נראה שבמרבית המקרים נעשה פיקוח ברוח האמנה על-ידי רשות הספנות והנמלים.

מי-טל גבינג, דוקטורנטית במעבדתה של ד"ר נעה שנקר באוניברסיטת תל אביב, עוקבת אחרי הופעתם של חסרי חוליות ימיים על גבי ספינות, ומתמקדת במחלקת האצטלנים, בעלי חיים שנצמדים למצע קשיח בים ומסננים את מזונם מהמים. "רוב בעלי החיים צמודי המצע שמגיעים מופיעים כ-fouling (כינוי לצימדה ביולוגית, שכבה של בעלי חיים שנצמדת ומתפתחת על תחתית כלי השיט, א.ו.ר). על כלי שיט שנעים הרבה מתפתח פחות פאולינג, יחסית לכלי שיט שעוגנים בנמל זמן ממושך", מסבירה גווינג. לדבריה, אחרי שהמינים החדשים מגיעים על גבי ספינות משא בינלאומיות, ייתכן שהם נפוצים ברחבי הים התיכון גם בכלי שיט קטנים יותר, שעליהם מתפתחת צימדה ביולוגית במעגנות.

אמנם, מדובר ביצורים צמודי מצע שבמרבית חייהם אינם בעלי כושר תנועה, אך נראה שקיימים מנגנונים שמובילים להתפשטות מוגברת שלהם בסביבה החדשה. "בעלי חיים ישיבים משחררים תאי מין למים וכך מתרבים", אומרת גבינג. "יש בעלי חיים שכתגובה לשינוי בסביבת המחיה משחררים תאי מין. כך, למשל, נמצא מין של חי-טחבי (מערכת של חסרי חוליות שנפוצים בים התיכון ושחלקם ככל הנראה הגיעו על גבי ספינות, א.ו.ר), שבתגובה להפסקת זרם מים שמדמה את תנועת המים בזמן ההפלגה, שחרר כמות גדולה של תאי מין. כמו-כן, במחקר שלי מצאתי אצטלנים קטנים שנמצאים בשלב רבייתי מפותח, שמוכנים לשחרור תאי המין למים".

לגבי המודעות של בעלי הספינות והפיקוח על הנושא, גבינג מוסיפה ש"בעלי הספינות מודעים לנושא הפאולינג מהבחינה הכלכלית והעלות שנגרמת כתוצאה מהפגיעה בהידרודינאמיות של הספינות. עם זאת, לגבי הפאולינג אין בארץ תקנות מסודרות. יש מדינות שבהן מחייבים לנקות את כלי השיט".

פוטנציאל הנזק

נכון להיום, נראה שהנזק המיידי שנגרם מחסרי החוליות הימיים שהיגרו לישראל אינו גדול. אך פוטנציאל הנזק עצום. קחו, למשל, את המסרקניות, בעל חיים ימי שדומה למדוזה ממין Mnemiopsis leydei. כאשר המסרקניות היגרו לים הבלטי באמצעות ספינות בשנות ה-80, הן הביאו לירידה חדה בכמות שלל האנשובי באזור. צדפות ממין Zebra mussel) Dreissena polymorpha), שמאכלסות מקווי מים מתוקים, התפשטו ברחבי העולם מאזור מוצאן במזרח אירופה וכיום הן גורמות לנזקים נרחבים הן ישירות לאדם בהיצמדותן לכלי שיט וסתימת צינורות והן לבעלי חיים מקומיים שסובלים מתחרות עם המהגרים החדשים. בחופי הים התיכון של ישראל מדוזות מהמין חוטית נודדת, שהיגר מים סוף דרך תעלת סואץ, גורמות לסכנה בריאותית לציבור עקב צריבתן ולסתימת משאבות מים של תחנות הכוח ורשתות הדייגים.

היקף התחבורה הימית נמצא בעלייה מתמדת ונתיבי שיט חדשים נפתחים. לאחרונה הורחבה תעלת סואץ והוגדלה כמות הספינות שעוברות בה. פרויקט שאפתני נוסף מציע לחבר את האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי, בתעלה שתחצה את אגם ניקרגואה. גם הפשרת הקרחונים מאפשרת עלייה בהיקף התחבורה הימית במעבר הקוטב הצפוני. נראה שהתמודדות עם התגברות תופעת המינים הטרמפיסטים תחייב להתחיל במיפוי טוב יותר של האיום והעלאתו לסדר היום הציבורי. אחר כך, פיקוח בנמלי הים ופיתוח טכנולוגיות חדשות לאיתור ומניעת מעבר מינים יהוו את המפתח לצמצום היקף התופעה.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  25/11/2015   |   עודכן:  25/11/2015
איתי ואן ריין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פלישת הטרמפיסטים הימיים
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
הגוי..
25/11/15 21:16
פורום: זווית כתוב הודעה
+
רון ה.
1/06/16 08:47
+
נפטון
23/05/16 12:17
+
מסעודה משדרות
25/12/15 05:46
+
מסעודה משדרות
30/05/15 07:01
 
הגוי..
21/12/15 14:17
+
מסעודה משדרות
12/12/15 08:48
+
מסעודה משדרות
18/10/15 18:43
 
אביב23
22/10/15 10:23
 
מסעודה משדרות
22/10/15 14:11
 
שוחר-שלום
3/11/15 09:41
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
"מהלך חד-צדדי מול הפלשתינים הוא בהחלט אפשרי אבל בתנאי שיביא בחשבון את צורכי הביטחון של ישראל ויכלול הסכמות בינלאומיות בעלות תמיכה רחבה", הצהיר ראש הממשלה נתניהו בביקורו בוושינגטון. מאוחר יותר חזר בו ופרסם הבהרות. כך או כך, חשוב לבחון האם ניתן להבטיח ביטחון גם במסגרת היפרדות עצמאית יזומה בידי ישראל.
24/11/2015  |  גלעד שר, אבנר הלוי  |   כתבות
למרות הניסיונות הכנים של מפתחים ליצור אפליקציות בטוחות ככל האפשר, פרצות אבטחה בתוכנות ואפליקציות פופולריות ממשיכות להתגלות כל הזמן. במרבית המקרים, פרצות האבטחה שמתגלות הן שוליות ומתוקנות יחסית במהירות, אבל לפעמים מתגלות פרצות שהן מסוכנות באמת.
24/11/2015  |  גיל נוילנדר  |   כתבות
בעוד שתכנון שגרת הארוחות מהווה משימה מאתגרת עבור ההורים, האתגר גדול עוד יותר כאשר הילדים צמחוניים או טבעוניים. חשוב לזכור, שיצירת תזונה מאוזנת עבור ילדים (וגם מבוגרים) צמחוניים / טבעוניים, היא בהחלט אפשרית. עם זאת, מאחר שגופם של ילדים עודו בשלב התפתחותי וזקוק למרכיבים שונים, ומאחר שתזונה דלת חלבון מצמצמת את מבחר המרכיבים - מומלץ להיוועץ באיש מקצוע.
24/11/2015  |  מורן סטפני  |   כתבות
בשנות ה-60 שולחנות אוכל ייעודים היו נדירים והמשפחות סעדו בעיקר במטבח, המונח פינת אוכל עוד לא היה מוכר. השולחן במטבח היה מרכז הבית ושימש כעזר למטרות רבות כולל הכנת שיעורי בית ופעילויות נוספות. השולחנות במטבח היו עשויים בעיקר מפורמייקה ורגלי השולחן היו עשויים בעיקר ממתכת או מעץ. את השולחן היה ניתן להגדיל מקסימום ב-35 ס"מ לכל היותר. הייצור היה סטנדרטי ולכן מידות השולחן היו קטנות יחסית.
24/11/2015  |  עופר זהר  |   כתבות
עדו, מתכנת בן 35 שנים, בריא בדרך-כלל ולא מעשן, פנה השבוע לקלינאית תקשורת במצוקה גדולה - "אני צרוד! אין לי קול! מתחיל את היום עוד איכשהו בסדר, אבל לקראת הצהריים הקול כבר ממש "מחוספס", ולקראת הערב - הקול גמור. לא יכול לדבר, לא יכול להשתתף בפגישות ובדיונים, אפילו לא שומעים אותי בטלפון".
24/11/2015  |  ד"ר מיכל איכט  |   כתבות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
השימפנזים יוצאים לחופשי  /  ד"ר דניאל מדר
לשמור על כל טיפה  /  יונתן קישקה
שומר על העור - פוגע באלמוגים  /  אסף בן נריה
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
בג"ץ מעכב את הארכת מינוי אלדד
ארי הייסטין, אלדד שביט
להתכונן לביידן בבית הלבן
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
קורות חיים דיגיטליים - 5 טיפים לחיפוש עבודה באינטרנט
כתיבת המומחים
סדרות ישראליות בלתי נשכחות
יום הולדת
שטמר שושנה 2/5
גלברד יעקב 2/5
תמיר מיכאל 2/5
ליבסקינד קלמן 2/5
בן-גרא בר כוכבא 4/5
סגל צבי 4/5
הווארי זיאד 4/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il