פרלמנט אגד בשלונסקי

עינת דולב, אישה נאה, הבעלים של בית הקפה, מקבלת את חברי הפרלמנט בחיוך רחב ובטפיחות על השכם. עם חלקם אף מתנשקת כאילו לא התראתה איתם תקופה ארוכה. "הם החלו להגיע לכאן לפני כשנתיים וחצי. המלצרים פחדו כי יטרטרו אותם. מסתבר כי ההפך קרה. הם היו חמודים מהרגע הראשון. השאירו למלצרים טיפ נדיב ומאז כולם רבים מי ישרת אותם. בסביבות הצהרים הם עושים סיבוב בירה, כל פעם מישהו אחר מזמין. קורה והם משתטים לפעמים וזורקים אחד על השני דברים כמו ילדים. ממש לא מרגישים את הגיל שלהם. החברות בגיל שלהם זה משהו יוצא דופן וממש כיפי".

השולחן כבר מלא. ההרכב היום כולל עשרה איש. הנעדרים נמצאים בחו"ל.

שלומי אשכנזי המלצר הקבוע מזה חצי שנה של הפרלמנט ניגש ומתחיל לקחת הזמנות. אשכנזי: "כל יום שלישי בין השעות 10:00-10:30 מגיעים חברי פרלמנט יוצאי אגד. כל אחד בקצב שלו. אנו מכירים את ההזמנות של כל אחד מהם. מתייחסים אלינו כאילו אנו בני משפחה. אדיבים ונחמדים. למרות שהם חבורה גדולה אינם מרעישים. אווירה פסטורלית לגמרי. אני ממש מקנא בגיבוש שלהם. אני מאחל לעצמי להגיע לגילם ולחלוק את זמני כמוהם במקום קבוע ובשעה קבועה עם אנשים שאני אוהב".

למרות מיקום הפרלמנט שנקבע ברעננה, לעיר יש רק נציג אחד - יענקלה מגידוב (80). מגידוב: "אני יליד רעננה וגר ברעננה. הפכתי לחבר אגד מיד עם שחרורי מהצבא. ההורים לחצו עלי שאהיה "בעל עגולה" (ביידיש-עגלון), כי בזמנו חברות באגד הייתה מעמד. אבא שלי היה חבר אגד כך שבתור בן ממשיך לא הייתה לי בעיה להתקבל. אני זוכר כי בזמנו הצטרפו לאגד קצינים בכירים מיד עם שחרורם מהצבא. עם הזמן אגד קיבלה את הפרופורציות האמיתיות ונכנסו אליה נהגי תובלה שסיימו את שירותם הצבאי".

המנות שהוזמנו מתחילות לזרום לשולחן. סלטים למיניהם, סוגי לחמים מחיטה מלאה וכריכי בריאות. כל איש והעדפותיו. לפתע אני קולט דמות מוכרת שאני מתקשה לזהותה. מסתבר שהאיש הוא יאיר נוסובסקי (78) שוער עבר בהפועל כפר סבא ונבחרת ישראל. הוא לא היחיד. בחבורה המכובדת הזו נמצאים ספורטאי עבר נוספים. מנחם (פילה) שפירא (82) שוער מחליף במכבי תל אביב ששימש גם כדוגמן צילום לחברות מסחריות ותמונותיו פורסמו בעיתונים של שנות ה-60, זאב (צמח) ריכטר (75) שוער הפועל הרצליה, אריה סגל (73) שחקן הפועל כפר סבא, יצחק צ'סלר (79) שחקן כדור יד בהפועל הרצליה ונבחרת ישראל וכן גם רני אנקורי ששיחק בהפועל ומכבי תל אביב וזכה לכבוד הרם כי יעקב חודורוב, השוער הלאומי וחתן פרס ישראל שימש כמאמנו.

"כטוב לבם באוכל" החלו הדיונים בענייני דיומא. אחד החברים מעלה את עניין התאונה הקשה בכביש 1 בה התנגש אוטובוס אגד במשאית חונה ונהרגו שישה מנוסעי האוטובוס. פרויקה רמתי (84), זקן החבורה, שימש בזמנו כמנהל בית הספר שהכשיר את נהגי אגד. גם לו יש זיקה לספורט הכדורגל. שימש כמנהל קבוצת הפועל הרצליה והוא זה שיזם את הבאתו של ריכטר לאגד שהחליפו כמנהל בית הספר לנהגי אגד. רבים מהחבורה היו תלמידיו. הוא טוען כי מקרה התאונה הקשה הוא חריג. "אגד עד היום הוא המקום היחיד שבוחן ומכשיר אנשים באופן שאף חברת אוטובוסים אחרת בארץ לא עושה". נוסובסקי מסכים עם רמתי." באגד לימדו לנהוג, בחוץ מלמדים איך לעבור את הטסט". צ'סלר וריכטר מיישרים קו אך חלוקים באיכות האנושית של הנהגים היום. צ'סלר: "הייתה הקפדה יתרה על איכותם ומקצועיותם של הנהגים. היום כבר פחות". ריכטר: "הכשרת הנהגים היום דומה לזו שהייתה בזמננו. הבעיה היא באיכות כוח האדם המגיע לאגד". על-מנת לצנן מעט את הדיון, שולף צ'סלר המשמש כמדריך טיולים ושב זה עתה מקובה, חפיסת שוקולד וסיגרים ומחלק לנוכחים. רמתי: "זה מנהג קבוע שכל מי שחוזר מחו"ל מביא איזו 'תשומת לב' לחברים". נושא ההטרדות המיניות התופס כותרות בתקשורת לא פוסח על חברי הפרלמנט. הם מזכירים בנוסטלגיה את אוטובוסי השסונים הישנים שכאשר היו נאלצים להעביר למהלך החמישי שנמצא במיקום לא נוח בתיבת ההילוכים, ידם הייתה נתקלת ברגלי הנוסעות שישבו בשורה הראשונה שמאחורי מושבו של הנהג. אומר צ'סלר: "אילו היינו אז בתקופה של היום היו מאשימים אותנו בהטרדות מיניות". לשולחן מגיעים עוגות ובקבוק יין על חשבון הבית. אומרת דולב: "אנחנו משתדלים אחת לכמה זמן לשלוח להם איזה קינוח מאיתנו, או מנה חדשה שיטעמו ולא יתקעו על המנות הקבועות שלהם".

אגד הייתה חברה שקלטה שחקני כדורגל בכירים כאשר אגודות הספורטאים ביקשה לסדר להם מקום עבודה מבטיח ונוח לאימונים. בל נשכח כי בשנות החמישים והשישים הכדורגל בארץ לא היה מקצועני כפי שהוא כיום. אני שואל את סגל מדוע לדעתו בזמנו כל אם יהודיה שאפה כי בתה תינשא לרופא, לעו"ד או לנהג חבר אגד". סגל: "זה היה מקום עבודה מהטובים בארץ, ובעקיפין אפשרו גם להתאמן וגם לשחק..." נוסובסקי היושב ליד סגל, והם חברים גם מעבר למפגשי הפרלמנט עוד מהתקופה בה שיחקו שניהם בהפועל כפר סבא מעיר: "פשוט לא הלך לו ברפואה אז הוא הסתפק בלהיות נהג". החבורה פורצת בצחוק של הבנה.

הרגשתם כאילו אתם במעמד 'על' לעומת שכירים אחרים במשק? אני שואל את סגל. "לא" הוא משיב "זה היה מקום עבודה שיכולת להביא פרנסה טובה הביתה, וגם ליהנות מההובי שלך שזה היה הכדורגל". שפירא מחזק את דבריו של סגל. "בזמנו קניתי את דירתי ללא כסף מזומן. הקבלן ידע שאני חבר אגד, ביקש שטרות על סכום הדירה והחוזה נחתם. עבורו, חברת אגד הייתה כמו חברת ביטוח. הוא ידע שלא תהיה בעיה לשלם את עלות הדירה".

השיחות הצחוקים והדאחקות נמשכים. עברו כבר למעלה משעתיים ולא נראים סימנים כי החבורה מתכוונת להינתק מהמקום. אני נפרד לשלום מ"פרלמנט אגד", ונוסובסקי בשם החבורה מצהיר: "כפי שנוכחת לראות, זה הכיף שלנו. נהנים להיפגש. נהנים ל'קשקש'. שמחים להרים כוסות בירה בימי הולדת ולא נתלונן אם המפגשים האלו ימשיכו עוד 20-30 שנה".