המורכבות שבשימור בתי תפילה

"בתי הכנסת כמכלול שיש בו ייחוד של ערך הקדושה בנוסף לערכים רבים נוספים הוא סוגיה בפני עצמה בשימור"- כך אמרה טל בן נון גלז, מנהלת מחוז המרכז במועצה לשימור אתרים בערב עיון על שימור בתי תפילה שהתקיים "בבית הברון" במזכרת בתיה.

בן נון גלז ציינה כי ברב המקרים המבנים ממשיכים לשמש בייעודם המקורי ונדרשות בהם בעיקר התאמות לחיים המודרניים, מיזוג, חשמל, בטיחות וכדו' כמו גם שינויים באורח חיי הקהילה.
ההתאמות מחויבות כדי לשמור על הקהילה והשימוש ההיסטורי בהם וצריך למצוא את האיזון הנכון בין צרכי השינוי למידת ואופן השינויים שלא יפגעו במטרות השימור.

זהו קונפליקט מובנה בשימור בתי הכנסת משום שבניגוד למבנים אחרים שמוגדרים לשימור מחמיר וניתן לשנות את השימוש בהם כך שיתאים לשימור, בבתי הכנסת השימוש ושימור הקהילה הם ערך חשוב בפני עצמו ונדרשת רגישות רבה כדי לאחוז את המקל בשני קצותיו.

יום העיון נערך ביוזמת ועד בית הכנסת ואד"ר יאיר ורון, סביב הדיון על שימורו של בית הכנסת הגדול והעתיק וההיסטורי במזכרת בתיה. בפגישה הוצג תיק התיעוד של בית הכנסת הגדול ואד' לילך הראל מתכננת המבנה הציגה את התוכניות לשימורו ולשיקומו כדי שיוכלו לאכלס את קהילת המתפללים יחד עם שמירה על ערכם הארכיטקטוני וההיסטורי והנגשתם לציבור הרחב.
בית הכנסת הגדול במזכרת בתיה הוקם, למעשה, ב1927, והוענק כמתנה של הברון רוטשילד לתושבים המעטים שגרו במזכרת בתיה באותם ימים וביקשו ממנו ומרעייתו לשקם את בית הכנסת הישן והמט לנפול שהיה במקום. את המבנה הייחודי במראהו תכנן האדריכל פנחס ניטהיט. בימי טרום המדינה הפך בית הכנסת לדו תכליתי ושימש גם כסליק נשק של ההגנה. במלחמת העצמאות הפך לבית חולים שדה.

טל בן נון גלז הבהירה כי המטרה העיקרית של הכינוס הייתה יצירת דיאלוג עם אנשי קהילת המתפללים והצגת הפרויקט ובמגמה להבהיר את האילוצים הניצבים בפני אנשי השימור יחד עם מציאת האיזונים הדרושים בין מטרות השימור וצרכי הקהילה.

במפגש הושמעו גם דבריה של האדריכלית עדי סלע וינר שעסקה במורכבות של שימור בתי תפילה בעולם בכלל ובארץ בפרט. לדבריה כדי לאפשר מכירה, הסבה או מכירה של מבנה תפילה יש ליצור ריחוק רגשי מהמבנה וחילונו. ההלכה היהודית מקשה מאוד מאוד על שנוי מבנה שנועד לקדושה למבנה שעניינו חולין.

הדוברת הביאה שתי דוגמאות להסבה של מבנה תפילה לשימושים אחרים. האחד הוא כנסיית "הלחם הקדוש" בניו-יורק ששינתה מספר פעמים ייעודה והפכה למרכז קהילתי ולמרכז למלחמה בסמים . מהלך שהתבצע רק אחרי "חילון" הכנסייה.

בישראל ציינה את בית הכנסת של חסידי גור בשדרות נורדאו 65 בתל אביב שנמכר ליזמים פרטיים שהקימו בתוך המבנה ששומר מכון כושר. גם במקרה זה קיבלו הרוכשים אישור מראש לשנות את ייעוד המבנה.