News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 542,573  סלולר - 840,493
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
תמונות עם עמוס עוז ואהרון ברק. אלבשן בביתו [צילום: דוד חרמץ]
דוד חרמץ
פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ראה כילד את אביו נלחם בשחיתויות שחשף במקום עבודתו. אביו מת בן 44 מוחרם ומנודה. מאז אביו הפך אצלו למודל לחיקוי. אלא שגם למ...
איתמר לוין
איתמר לוין
נזקי הקורונה ילוו אותנו שנים רבות ולכן צריך להתחיל לתכנן את ההבראה    החיסון למגיפה יהיה מבצע לוגיסטי ורפואי מורכב ביותר, המחייב היערכות מדוקדקת    תחזית קודרת ליום שאחרי הבחירות באר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
דורי. דיקנית בחוד החנית [צילום: ניצן זוהר]
מדע בהדמיה
דיקן שהיא מנהיגה נשית
לימודים כערך עליון יחד עם משפחה. אלו שני הערכים המרכזיים שליוו את פרופסור יהודית דורי, דיקן הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה של הטכניון, מאז ילדותה. עם בסיס יציב ואיתן של בית ובו אם ששרדה את תופת השואה, הפכה למורה והעבירה לבתה את הבנת החיים הגדולה מכולן. כוחות הרשע יוכלו לבזוז את רכושך, לנסות להכחיד את עמך, אך הלימוד והידע נצחיים הם. את הידע שצברת ותצברי איש לא ייקח ממך
[צילום: ניצן זוהר]

כימייה במכשיר הפלאפון
"הטענה שלנו היא שהתלמידים לא בוחרים מספיק במדעים כי הם תופשים את המקצועות המדעיים כמנותקים מחיי היומיום שלהם. אבל אם נדגים ונוכיח להם כי כימיה היא בכל מקום, נוכל לשנות את הגישה שלהם לבחירת התמחויות וקריירה עתידית. למשל, בתוך מכשיר הפלאפון אליו הם צמודים יש המון כימיה. בייצור של הקולה אם זו קולה דיאט או לא דיאט, יש המון כימיה. אם נראה להם, שייצור של שבב באינטל הוא תהליך כימי שמתחיל מתחמוצת של צורן, אז הם יגלו עניין במדע. המחקר המדעי כבר לא ייראה להם מנותק מהחיים שלהם ומתחומי העניין שלהם"

▪  ▪  ▪
פרופסור יהודית דורי נולדה בתל אביב וגדלה בגבעתיים של פעם, עיר הפרדסים כשהייתה עדיין נעדרת מרחובות וכבישים סואנים. הייתה חניכה בתנועת 'הצופים' וחוותה מסלול ילדות קלאסי כשהלימודים בו היו נדבך דומיננטי, ערך יצוק באמות הסיפים של בית הוריה. אמה ניצולת אושוויץ ילידת העיר סביר קרוב לוורשה בפולין, עלתה ארצה לאחר התופת כדי ללמוד ולהקים משפחה, אביה הספיק לעלות ארצה לפני המלחמה. הוריה נפגשו בארץ בסמינר מורות מזרחי, שם שימש אביה כמדריך ואמה למדה.

דורי: "אימא חוותה את תופת השואה ממש מהילדות וכשעלתה ארצה היה לה ברור שהיא רוצה להיות מורה. היא השלימה את כל שנות התיכון שחסרו לה אצל נחמה ליבוביץ, אחותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ הידוע והתמחתה בתנ"ך, בעברית ובחשבון לכיתות א' עד ג'. הנושא של הלימודים היה ערך מרכזי בבית, שהוריי דאגו להטמיע בי כחלק מהתפישה שאת הידע שלנו הגרמנים לעולם לא יוכלו לקחת. כסף ורכוש רב הם לקחו, שכן אימא באה מבית עשיר מאוד.

"אימא רק לא תיארה לעצמה שאגיע כל כך רחוק על-אף שהייתה גאה מאוד על כך. בשלב מסוים כשכבר נולדו ילדי והמשכתי לדוקטורט במכון ויצמן, היא אמרה לי: 'אמרתי לך ללמוד אבל לא התכוונתי כל כך הרבה', שכן הנושא של המשפחה היה הדבר השני החשוב מאוד מבחינתה. לתפישתה, הלימודים זה מה שאתה לוקח עם עצמך והילדים הם ההוכחה שהגרמנים לא הצליחו להכחיד אותנו. אומנם פגעו בנו אך אנחנו קמנו לתחייה מחדש.

"סיימתי את תיכון 'שמעון בן צבי' בגבעתיים והתגייסתי לצבא כעתודאית בלימודי כימיה. את התואר הראשון סיימתי באוניברסיטה העברית ושירתי כקצינת תרבות וחינוך בפנימייה צבאית. תואר שני במדעי החיים במכון ויצמן ותואר שלישי בהוראת המדעים גם במכון ויצמן. את בעלי הכרתי במהלך השירות הצבאי ונישאנו כעתודאים. לאורך השנים נולדו לנו ארבע בנות ושבעה נכדים"

כמו אצל אמה, גם בקרב דורי ובעלה המשפחה תופסת מקום חשוב מאוד בחיים בצמוד לאקדמיה. יחד שגשגו כל אחד בתחומו לאורך הדרך, נסעו לפוסט דוקטורט באוניברסיטת קנזס בארה"ב וכששבו התקבלו ביחד לטכניון. כיום שניהם חברי סגל בטכניון. אף את השבתונים עשו במשותף באוניברסיטת MIT והם ממשיכים לשמור על קשרי מחקר עם קולגות מ-MIT.

דורי: "את תואר הפרופסור קיבלתי לפני למעלה מעשר שנים וכיום אני דיקן הפקולטה. לפני כן הייתי דיקן לימודי המשך. כיום אנחנו 5 דיקניות מתוך 18 דיקניות, כך שהמשקל הנשי הולך וגדל והקול שלנו נשמע יותר. הטכניון היום פתוח יותר לכוח אקדמי נשי גם בהנהלה, והצמיחה מלמטה כבר מורגשת היטב".

אילו הבנות מתקופת ילדותך השפיעו על חייך מבחינה אישית ומקצועית?

דורי: "חוקרים מ'מוסד נאמן' וגם מה-ISF, האקדמיה למדעים של מדינת ישראל, בדקו את הגורמים שמשפיעים על הבחירות שלנו בחיים. יש תיאוריה הטוענת שיש שלושה היבטים לכך: אישיים, סביבתיים והתנהגותיים ויש קשר בין שלושתם.

"ההיבט ההתנהגותי זה הפועל היוצא של ההיבט האישי והסביבתי. אם נתייחס אלי, אז כיום אני דיקן, יש לי פקולטה, יש לי תוכנית מחקר וכו'.

"ההיבט האישי משמעו איך אתה תופש את עצמך עוד מבית ההורים, איך כאדם האמנת שאתה מסוגל לבצע את המשימה. זה היבט שנוצר בגיל מוקדם יחסית וניתן לשנות אותו או להשפיע עליו, אבל המהות שלו היא האם אני מאמינה שאני מסוגלת, האם אני מאמינה שאם קיבלתי משימה אני אכן אבצע אותה על הצד הטוב ביותר - זו בעצם 'תפישת העצמי' או תפישת המסוגלות העצמית.

"ההיבט השלישי הוא ההיבט הסביבתי שכולל את המעגל של ההורים, המורים, המשפחה, החברים ולפעמים גם תפישות חיצוניות כגון, האם המקצוע שבחרתי נתפש כיוקרתי או פחות, האם אני ארוויח הרבה או מעט, שיקול שבחיינו היום הפך למרכזי".

להגיע להישגים בטווח הרחוק ולא ב-15 דקות התהילה
בחתונת הבת, ענבל [ארתור ושמואל/חב' ליצ'י]

למידה פעילה
"למידה פעילה מעודדת חשיבה ומתאימה הן לסטודנטים באוניברסיטה והן לתלמידים בבתי הספר בגילים השונים. בלמידה מסורתית נהוג שהמרצה מרצה, הסטודנט כותב, מגיע לבחינה ו'שופך את החומר'. הלמידה הפעילה מתבססת על כל שיטות ההוראה המתקדמות: שימוש בהדמיות או באמצעים חזותיים וניסויים הן בכימיה והן בפיזיקה ואז הלמידה הופכת משמעותית לתלמידים"

פרופסור דורי מצביעה על גורם חשוב נוסף הרלוונטי למין הנשי דווקא, והוא כיצד התייחסו בבית לפוטנציאל ההצלחה של הבת, האם הוריה האמינו שיש לה את הכישורים והעניקו לה את תחושת המסוגלות.

דורי: "להורי היה ברור שאני מסוגלת ושאני אגיע רחוק. אני רואה אצל הסטודנטיות שלי תמונה לא אחידה. חלקן קבלו בבית את תחושת המסוגלות, אבל עבור סטודנטיות אחרות אנו צריכים לעזור לבנות את תחושת המסוגלות, כי זה לא מובנה אצלן מהבית.

"חלק ממה שאני עושה כיום הוא עקב כך שלא כולם גדלו בבית כמו שלי, שבו אולי חסכו בעוד בגד אבל התעקשו לשלוח לעוד חוג, או פעילות העשרה. אני לא גדלתי עם 'כפית של זהב', הורי עבדו קשה, שניהם במשרות מלאות, העניין הוא בבחירות, בסדרי עדיפות. הבחירה בבית שלי הייתה להשקיע בלימודים.

"כשאמי התחילה ללמד היא לימדה בשכונת סלמה ג', באזור שכונת התקווה בתל אביב שהייתה שכונת מצוקה. עד כדי כך שחסר היה אוכל במקרר ומורה היה נוהג לבקר בבית התלמיד לראות כיצד הוא חי. בבית שלי, לא היה רעב ללחם אבל לא היה כסף למותרות. אם רציתי בגיל 17 לנסוע לאירופה עם קבוצת חברי ששרתי ורקדתי עימה, אז הייתי צריכה לעבוד בקיץ ולחסוך כסף כדי להשלים את הסבסוד של מערכת החינוך בגבעתיים. בסלמה ג' היו בתים שבהם ניתן לראות את האימא שלמרות שהיא קשת יום ועייפה, היא יושבת עם הילד על השיעורים, מלמדת אותו וגם לומדת ממנו. לעומת זאת היו בתים שבהם ניתן היה לראות במקרר בירה.

"השאלה היא תמיד שאלה של בחירה. אילו בחירות אתה עושה בחיים עם אותו תקציב שיש ברשותך. האם לכלות את הכסף על אלכוהול, להשתכר ולבלות, או להשקיע בילקוט ובספרי לימוד לילדים".

היום אולי השתנו הנורמות, לדברי דורי, אבל הנושא של תהליך קבלת החלטות לגבי הקריירה והמשך החיים, הוא עדיין משמעותי מאוד. דורי: "ניתן לראות זאת גם בפקולטה בטכניון. יש אנשים טובים באמצע הדרך, שבאים מתעשיית הטכנולוגיה העילית או מתעשיות ביולוגיות וכימיות ולאחר כעשרים שנה של עבודה בתעשיה בשכר גבוה מאוד, הם מוכנים לעשות את השינוי ולתרום לדוקטורנטים במסגרת תוכנית שנקראת 'תוכנית מבטים'".

במה מתמקד המחקר שלך?

דורי: "המחקר מתמקד בהוראה בחינוך הגבוה כלומר באוניברסיטאות. כיצד ללמד סטודנטים למידה פעילה, כיצד לעודד אותם להמשיך בקריירה מדעית. למשל, באחד השבתונים ב-MIT התמקדנו בהוראת הפיסיקה בשנה א' שהוא מקצוע חובה במדעים. שינינו את שיטת ההוראה כך שהסטודנטים לומדים בקבוצות ותוך כדי הרצאה הם לומדים בשילוב הדמיה –'סטודיו פיסיקס'. לאחר שנתיים ראינו שיכולת ההפנמה והזיכרון של המושגים היא גבוהה יותר מאלו שלמדו בשיטה המסורתית של שינון טקסט בלבד".

מה זו למידה פעילה?

דורי: "למידה פעילה מעודדת חשיבה ומתאימה הן לסטודנטים באוניברסיטה והן לתלמידים בבתי הספר בגילים השונים. בלמידה מסורתית נהוג שהמרצה מרצה, הסטודנט כותב, מגיע לבחינה ו'שופך את החומר'. הלמידה הפעילה מתבססת על כל שיטות ההוראה המתקדמות: שימוש בהדמיות או באמצעים חזותיים וניסויים הן בכימיה והן בפיזיקה ואז הלמידה הופכת משמעותית לתלמידים. חלק מהפעילויות יכולות להתבצע בלמידה מרחוק, או למידה ב'כיתה הפוכה' בה המרצה מקליט את עצמו, הסטודנט שומע את ההרצאה בבית ואז מגיע לכיתה ועוסק בפתרון בעיות יחד עם עמיתים לכיתה ומתרגל כמנחה. באחד המחקרים בחנו האם ניתן לשפר את הלמידה הן בהיבט הקוגניטיבי והריגושי כאשר 'הפכנו' את סדר הלמידה ויצרנו מצב שבו בבית אתה מקשיב פסיבית ובכיתה אתה פעיל, פותר בעיות, עושה ניסויים, עורך דיונים עם עמיתים ועם המרצה.

"נושא הלמידה הפעילה והדרכים להעריך את השפעתה על הלמידה, הם מוקד המחקר שלי למעלה מעשרים וחמש שנים. גם בטכניון עם סטודנטים שלנו הן בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה והן בפקולטות מדעיות והנדסיות וגם ב-MIT. כמו-כן, חקרתי נושא זה גם בבתי הספר וגם בעבודה עם מורים למדעים ולהנדסה עם שובם לטכניון להשתלמויות. אנחנו עוקבים גם אחרי ההתפתחות המקצועית שלהם וגם אחרי השינוי שמתרחש בבתי הספר התיכוניים. כיצד ההכשרה שלנו בטכניון בלמידה פעילה, משפיעה ברמה הקוגניטיבית והרגשית על הלמידה של התלמידים בכיתה, בהוראת המדעים בכלל ובהוראת הכימיה בפרט".

מדוע בעצם 'נולד' מחקר הלמידה הפעילה?

דורי: "הטענה שלנו היא שהתלמידים לא בוחרים מספיק במדעים כי הם תופשים את המקצועות המדעיים כמנותקים מחיי היומיום שלהם. אבל אם נדגים ונוכיח להם כי כימיה היא בכל מקום, נוכל לשנות את הגישה שלהם לבחירת התמחויות וקריירה עתידית. למשל, בתוך מכשיר הפלאפון אליו הם צמודים יש המון כימיה. בייצור של הקולה אם זו קולה דיאט או לא דיאט, יש המון כימיה. אם נראה להם, שייצור של שבב באינטל הוא תהליך כימי שמתחיל מתחמוצת של צורן, אז הם יגלו עניין במדע. המחקר המדעי כבר לא ייראה להם מנותק מהחיים שלהם ומתחומי העניין שלהם.

"המטרה היא להעביר לתלמידי התיכון את המסר שמדעים והנדסה הם הגשר לעתיד טוב יותר להם ולמשפחה העתידית שלהם. בטכניון אנחנו משתדלים לחנך את המורים לעתיד ובמיוחד את אלו שהגיעו אלינו אחרי ניסיון בתעשיה או בצבא או במשרדי ממשלה, במסגרת 'תוכנית מבטים'. כדי שיביאו לבתי הספר את חשיבות הקשר של המדעים וההנדסה לתעשיה המתקדמת ולחיי היום-יום, וכתוצאה מכך, לייצר בקרב התלמידים עניין ולעודד אותם לבחור במדע והנדסה כדרך חיים".

ספרי על 'תוכנית מבטים'

דורי: "התוכנית קיימת למעלה מחמש שנים ומלגות עבור הסטודנטים הלומדים בה, ממומנות על-ידי נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא. מתקבלים אליה כל בוגרי הטכניון ובוגרים מצטיינים מאוניברסיטאות אחרות עם ניסיון תעסוקתי שרוצים לחזור ללימודים במלגת לימודים מלאה ולהיות מורים למדעים, למתמטיקה או להנדסה. הם מקדישים כיומיים בשבוע לאורך שנתיים. המצטיינים מכלל המתקבלים אף לומדים במקביל להוראה גם לתואר שני בפקולטה ומשך לימודיהם כשלוש שנים".

מטרת התוכנית, כפי שמדגישה פרופסור דורי, היא לעודד אנשים עם איכויות, שמביאים איתם ניסיון מהתעשיה, ולהכשיר אותם בהוראת מדעים מתקדמת כדי לקרב את התלמידים למה עושים בפועל עם הידע הזה. לא רק לימוד של נוסחאות ושינון תופעות אלא חקר מדעי, יצור מוצרים, שילוב רובוטים ועוד.

דורי: "בשנה שעברה סיימו בטכניון 80 מורים למדעים, להנדסה ולמתמטיקה שיש להם כבר תואר קודם מהטכניון. הם למדו במשך שנתיים והשלימו את הידע בהוראת המדעים וחלקם מתחיל ללמד עוד במהלך תוכנית מבטים. כאשר הם מגיעים לבתי הספר התיכון, הם בדרך כלל מובילים מיזמים ייחודים במדעים או ברובוטיקה, או עוסקים בהכשרה לא-פורמלית של סיורים בטבע, במוזאונים או בשילוב טכנולוגיות מתקדמות בהוראה. בעצם כל מה שהוא 'מחוץ לקופסה'. בשל העובדה שיש להם גם ניסיון מהתעשיה או מהצבא או מבתי החולים, התלמידים מתייחסים אליהם בהערכה רבה כי הם מבינים שהיה להם תפקיד קודם, לעיתים אף תפקיד בכיר בחברות בהן עבדו, והם ההוכחה לחשיבות ההתמחות במקצועות המדעים וההנדסה".

דורי: "חלק מהאתגר בעידוד לבחירה בלימוד מדעים שהוא לימוד אינטנסיבי וארוך לעומת לימודי אינסטנט מהירים להצלחה מהירה ולהשתכרות מהירה וגבוהה, לכאורה, היא להראות את הדגם המתאים. מורים שהצליחו בשוק העבודה וחוזרים למערכת החינוך לתרום מהידע ומהניסיון שלהם, ואז ההבנות של התלמידים משתנות - הם מבינים שאפשר להגיע להישגים בחיים גם בטווח הרחוק ולא רק ל-15 דקות התהילה.

"הרבה הצלחות של יזמים בטכנולוגיה העילית הם של יזמים שהם מהנדסים או מדענים, פיסיקאים או מדעני מחשב, כמו במיזם הכובש של מובילאי להתראה מפני התנגשות ברכב, או בהולכי רגל או מיזם בתנופה לפיתוח סוללות הנטענות במהירות – Store-Dot".

אמצעים חזותיים ומטא-קוגניציה ככלי ללימוד מקצועות מדעיים
עם פרץ לביא, עודד שמואלי ובועז גולני [י' קובלצ'וק]

הרחבת הקליטה
ההנחה היא שהמוח שלנו מסוגל לקלוט מספר מסוים של מילים או מושגים, וברגע שאנו משלבים הדמיה חזותית אנו מאפשרים להרחיב את יכולת ההבנה והזיכרון, כי זה הליך למידה וזיכרון בשני ערוצים במקביל

כימיה היא מקצוע מופשט מאוד, והנושא של הבנת הקשר בין מבנה של מולקולות ותפקודן או הקשרים ביניהן הוא מרכזי וחשוב עבור התלמידים. מחקרה של פרופסור דורי מוכיח כי ניתן לשפר את הליך הלמידה וההוראה באמצעות ניסויי חקר וכלים טכנולוגיים מתקדמים בתלת ממד. ההנחה היא שהמוח שלנו מסוגל לקלוט מספר מסוים של מילים או מושגים, וברגע שאנו משלבים הדמיה חזותית אנו מאפשרים להרחיב את יכולת ההבנה והזיכרון, כי זה הליך למידה וזיכרון בשני ערוצים במקביל. בנוסף, יש אנשים שקולטים מידע טוב יותר כאשר הם משלבים את הלימוד בהדמיות, או כאשר הם רואים משהו חזותי לעומת משהו טקסטואלי.

דורי: "אם אנחנו מגוונים את שיטות ההוראה בכיתה, נוכל להגיע לכל אחד ואחת כי החשיבה שלהם תתאים לפחות לחלק משיטות הוראה אלו. כיום אנו מעודדים הן את פרחי ההוראה והמורים והן את התלמידים לשלב חשיבה על חשיבה: מטא-קוגניציה.

"בשנים האחרונות ערכתי ופרסמתי יחד עם עמיתים שני ספרים בהוצאת ספרינגר, הוצאת יוקרתית לספרי מדע והנדסה. הספר הראשון מתמקד בשילוב מטא-קוגניציה בהוראת המדעים והאחרון שיצא לאור השנה נקרא, Cognition, Metacognition, and Culture in STEM Education –Learning Teaching, and Assessment. הספר עוסק במחקרים חדשניים בתחום החשיבה, חשיבה על חשיבה ותרבות בדגש על למידה, הוראה והערכה במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. הוא כלי חשוב לכל העוסקים בתחומים אלו ומאפשר לחלוק מידע עם עמיתים בכל העולם ובארץ למען שיפור החינוך המדעי וההנדסי של הדור הבא".

[צילום: יבגני קובלצ'וק]

שאלה של שאלה
תוצאת הבחינה תלויה באופי הבחינה, מהו סוג השאלות המרכיבות את הבחינה. הבחינות במכון סאלד היו 'רבות ברירה', 'סגורות', בדומה לבחינה פסיכומטרית. כלומר, ככל שמספיקים לענות על יותר שאלות מצליחים יותר. בסוג שאלות אלו הבנים מצליחים יותר. לעומת זאת, כשהבחינה היא בעיקרה בחינה עם שאלות פתוחות שדורשות שאלת שאלות או כתיבת נימוקים, או ניתוח נתון של טבלה, גרף, או חקר, אזי התוצאות של הבנות היו שוות לבנים או אף טובות יותר

מחקר הבנות המחוננות

אחד המחקרים המפתיעים של פרופסור דורי, קשור ליעילות בחינות משרד החינוך לאיתור תלמידים מחוננים ובעיקר תלמידות מחוננות. דורי: "הממצאים של מכון הנרייטה סאלד מראים שרק כˉ30-20 אחוז מכלל המתקבלים לתוכניות המחוננים הן בנות. לפני כעשר שנים זכיתי יחד עם עמיתה שלי מהאוניברסיטה העברית, פרופסור ענת זהר, במחקר של המדען הראשי במשרד החינוך, הבוחן את היעילות של הבחינות לאיתור מחוננים ואת השפעת התוכניות למחוננים על פיתוח החשיבה של בנים, בנות מחוננות ובנות שהתקבלו לתוכנית בהעדפה מתקנת. לאחר שבחנו ספרות מהעולם כולו, סברנו, על-פי חלק מהגישות הרווחות בעולם, שהעדפה מתקנת 'זה בסדר', אבל מצד שני מחקרים מראים כי בנות 'אינן נופלות מבנים' ביכולת החשיבה ולכן חשוב שנבדוק מדוע אלו התוצאות.

"ביצענו מחקר אורך, בו בדקנו בנים ובנות שרק נכנסו לתוכנית המחוננים מול כאלו שנמצאים בה כבר שנתיים, כמו גם בנות שהתקבלו ללא העדפה ועם העדפה מתקנת, ראינו שתוצאת הבחינה תלויה באופי הבחינה, מהו סוג השאלות המרכיבות את הבחינה. הבחינות במכון סאלד היו 'רבות ברירה', 'סגורות', בדומה לבחינה פסיכומטרית. כלומר, ככל שמספיקים לענות על יותר שאלות מצליחים יותר. בסוג שאלות אלו הבנים מצליחים יותר. לעומת זאת, כשהבחינה היא בעיקרה בחינה עם שאלות פתוחות שדורשות שאלת שאלות או כתיבת נימוקים, או ניתוח נתון של טבלה, גרף, או חקר, אזי התוצאות של הבנות היו שוות לבנים או אף טובות יותר".

הסיבות לממצאי המחקר של דורי הראו כי הבחינה הומצאה ותוכננה, מזה שנים, על-ידי גברים ובנוסף הייתה תלוית זמן, ולחץ הזמן הזה משפיע לרעה על בנות. שאלות 'רבות-ברירה' לא מביאות בחשבון את יכולת הביטוי, שהיא חזקה יותר אצל בנות. כך נמצא, שבשאלות מורכבות, בנות שנכנסו לתוכנית עם העדפה מתקנת ובלעדיה היו בעלות יכולת חשיבה כמו של הבנים, או אף טובה יותר. מאמר עם הממצאים הללו פורסם לאחרונה, בעיתון בינלאומי, International Journal of Science Education שיוצא לאור באנגליה.

דורי: "על-מנת שהמצב ישתנה צריך תקציב גדול הרבה יותר, כי עלות בניית בחינה עם שאלות פתוחות ובדיקתה היא גבוהה משמעותית. משרד החינוך שגילה גישות אמביוולנטיות לממצאים שהצגנו בפניו, ביצע שינויים קטנים גם בבחינות המחוננים וגם בבחינות הבגרות, וכיום יש בחינות עם יותר שאלות פתוחות ושולבו גם פרויקטים או עבודת חקר ככלי הערכה נוסף. אבל בהיבט המחוננים והמחוננות השיפור אינו מספק ועל משרד החינוך מוטלת החובה לערוך שיפורים נוספים בבחינה שיבטלו את הצורך בהעדפה מתקנת.

"עד לאישור הפרסום על-ידי משרד החינוך, חיכינו לא מעט זמן. דוחות שונים עם ממצאים, משרד החינוך מפרסם באתר שלו, את הדוח שלנו לא תמצאי שם. משרד החינוך פרסם באתר שלו ואימץ בחום ממצאי מחקרים אחרים של קבוצת המחקר שלי ושל קבוצות מחקר נוספות בארץ, כמו הגישה של עשיית פרויקטים כעבודת גמר בתיכון ולא רק באמצעות בחינת בגרות. נקיטת צעד זה מתבססת על ממצאי מחקרים המראים כי עבודה על פרויקט, מחקר או מוצר מפתחת חשיבה ברמה גבוהה בנוסף ללמידה שינון והבנה לצורך הצלחה בבחינת הבגרות. כלי זה עוזר לתלמידים בכל רמות היכולת, גם לכאלו שמתמודדים עם לקויות למידה שונות וגם למצטיינים שיכולים להביא לידי ביטוי יכולות ייחודיות שלהם במסגרת עבודות גמר".

ניתן להעיד על שינוי שמתרחש ועל תהליכים שקורים, אומנם בזהירות ובאיטיות, אבל יש פתיחות רבה יותר במשרד החינוך לגיוון שיטות ההוראה וכיצד בודקים שהתלמיד הגיע לשלב התפתחותי מספק. משרד החינוך מבין היום, אומרת פרופסור דורי, שהתלמידים אינם עשויים מקשה אחת, ולא כולם מתאימים לבחינה בכתב של שלוש שעות. בכל מקצועות המדע וההנדסה, גם המצטיינים וגם החלשים יכולים כיום לגוון את שיטות ההערכה שלהם, לא רק דרך בחינת בגרות.

כיצד את רואה את השילוב בין משפחה וקריירה?

דורי: "התברכנו בעלי ואני, כיוון שהתחלנו יחדיו מגיל צעיר וההתפתחות המקצועית שלנו הייתה מקבילה ומשולבת בהתפתחות המשפחה. היו תקופות מאתגרות יותר כשבעלי שירת שירות קבע כעשר שנים. בסופו של דבר התפישה בבית שלנו היא שהאישה או הגבר יכולים לקדם את ההתפתחות האישית והמקצועית שלהם יחד, או כמעט יחד, כי יש אילוצים לעיתים שגורמים להאטת הקצב.

"אולי כשבנותיי היו צעירות הן שאלו מדוע אני לא בבית, אבל היום כאשר הן כבר אימהות בעצמן, אני רואה שגם הן לקחו דוגמה, והן מקדמות את ההתפתחות המקצועית שלהן במשולב עם משפחה.

"במהלך השבתונים שעשינו, תמיד חיפשנו מקומות שבהם לשנינו היה עניין. מקומות שדומים באופי פעילותם לטכניון. שבתונים היו דרך שסייעה לא-מעט להתפתחות המקצועית של שנינו, כי נסענו יחד לאותו מקום והיה קל יותר לייצר קשרים ארוכי טווח וליצור תחושה של בית בלי להתנתק, היה קל יותר לנייד את המשפחה. זה מאתגר ולא פשוט, אבל הפרגון ההדדי עזר מאוד. אף פעם לא עלתה השאלה מי צריך להתפתח קודם, בעלי או אני. אפילו את השמרטפות לנכדים אנחנו משתדלים לעשות ביחד.

"אני מאמינה גדולה מאוד בכך שנשים יכולות. אני מעודדת מאוד את הדוקטורנטיות בפקולטה לצאת לפוסט דוקטורט. יש דוקטורנטיות שגם כאשר בן זוגן לא היה מאותו התחום, בכל זאת לקחו את כל המשפחה ונסעו.

"המשימה שלי בטכניון היא גם במסגרת 'תוכנית מבטים' וגם ההתעקשות שבנות שלומדות פה לדוקטורט תַּאמנה שהן מסוגלות לקחת תפקידים מורכבים ולמלא אותם על הצד הטוב ביותר ושאפשר בהחלט לקיים משפחה וקריירה. כי עדיין רווחת בקרב חלק מהחברה תפישה תרבותית, לפיה כשאישה רוצה להתפתח ולהתקדם זה בהכרח יהיה על חשבון משהו".

מה המסרים שלך כאשת אקדמיה בתפקיד ובמעמד בו את נמצאת כיום?

דורי: "ברמה המדינית, יש לראות את הנושא של מדע וטכנולוגיה כבסיס הכרחי לכל התלמידים, וכוונתי לכל התלמידים באופן מודגש, גם למגזר החרדי, שלא לומד כלל מדע וטכנולוגיה. שם המצב מדאיג במיוחד, כי שיעור הילודה שם גבוה ואנחנו מגדלים פה דור של בורים. אולי הם עילוי בלימודי יהדות ותלמוד, אבל אין להם כלים לחיות ולעבוד בעידן הדיגיטלי. חייבים לעורר שינוי ויפה שעה אחת קודם. זהו מגזר שיש לו כוח רב והוא פועל לכאורה באופן אוטונומי, אבל התוצאות של הנסיבות הללו יחזרו בסוף אל כולנו. המנהיגים שלנו מביטים על הטווח הקרוב ולא עשר שנים קדימה.

"אני חברה גם בפורום של 'מוסד נאמן', שעוסק במדיניות ציבורית לאומית, שם ערכנו מספר דיונים שהצביעו על כך שהמדינה עומדת בפני מצב בעייתי מאוד, מהבחינה של מי יממן את בני המגזר החרדי שאינם עובדים? כי העדר השכלה הוא גם העדר היכולת לכלכל ולפרנס את עצמך ואת המשפחה שלך".

מדע וטכנולוגיה לכל

דורי: "לדעתי לא יכול לצאת היום בוגר תיכון ללא רקע כלשהו במדע, במתמטיקה ובהנדסה, זאת כדי שהעתיד של כולנו יהיה טוב יותר וכיוון שזה מאפשר ניעות חברתית. יש לנו התחלה של טיפול בבעיה הזאת במסגרת מקצוע שנקרא 'מדע וטכנולוגיה לכל', שטיפין-טיפין מתחיל לחלחל. אבל למשל, כאשר רציתי לשלוח סטודנטים שלי שלומדים מדע וטכנולוגיה להתנסות בהוראה באולפנה, הם נתקלו בהתנגדות. לא רק שבמגזר החרדי לא מסכימים שבנים יגיעו כי זו אולפנה של בנות, אלא בנוסף, גם הסטודנטיות לא יכולות להגיע, כי הן לא מהמגזר החרדי ואין זה משנה אם הן יתלבשו בהתאם ובצניעות. הם פשוט לא מסכימים שהסטודנטים שלי יבואו להתנסות אצלם. וזה רק מוכיח עד כמה הנתק גדול.

"בטכניון יש כמה נציגים בודדים של החברה החרדית שסיימו לימודי מדע והם מהווים סוג של גשר, גם דרך 'מוסד נאמן'".

צמיחת מנהיגות נשית

עידוד צמיחת מנהיגות נשית במדע הוא נר לרגליה של פרופ' יהודית דורי. נראה כי משימת חייה היא יצירת שיטות לקידום והעצמת לימודי המדעים בתיכונים ובאקדמיה ועידוד סטודנטים בכלל וסטודנטיות בפרט לפיתוח אישי ומקצועי. בעיקר במקצועות המדע וההנדסה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, שהיא עומדת בראשה.

דורי: "יש כיום הרבה נשים שבוחרות במדע והנדסה ומתקדמות בקריירה בתחומים הללו והטכניון עושה פעולות רבות כדי לעודד את המגמה הזאת. אנו נמצאים בתקופה מדהימה בטכניון, גם בהיבט של צמיחת מנהיגות נשית עד לרמות הגבוהות ביותר וגם בהיבט של הפתיחה לעולם הרחב בזכות שני מיזמים בינלאומיים. האחד בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קורנל בארה"ב, שם הקמנו יחדיו מכון הנקרא 'קורנל TEC' והשני עם סין.

"בסין נשיא הטכניון וההנהלה מנסים להכשיר דור של מרצים וסטודנטים שיפתחו שם מעין אוניברסיטת בת של הטכניון, באזור שנקרא גוואנדון. התהליך הזה שבו אתה גם נחשף לתרבות כל כך שונה וגם לתהליכי אינטראקציה מעניינים מאוד שנוצרים כתוצאה מכך מעניין מאוד. כולנו בטכניון סקרנים מאוד לדעת לאן זה יתפתח".

תאריך:  24/10/2018   |   עודכן:  24/10/2018
שרון מגנזי
מועדון הבלוגרים עוקבים: 7 לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דיקן שהיא מנהיגה נשית
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: כתבות פרופיל כתוב הודעה
+
אביהו
7/09/19 17:15
 
eliezer.menda@gma
21/03/20 14:00
+
האזרח838
24/07/19 13:26
+
פנחס
3/04/19 10:20
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
בשכונת עין כרם, שכונה כפרית קסומה וציורית מוקפת הרים, ויערות בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים חבויה פינת חמד נסתרת שלא ידועה לרוב הציבור, המכונה ואדי התימנים. הוואדי מכונה גם עמק התימנים, וקיבל שמו עת התיישבו במקום עולים חדשים מתימן בחודש מרס 1949.
23/10/2018  |  אלי אלון  |   כתבות
החודש נספו שני ילדים צעירים בשריפה איומה בביתר עילית. חמישה ילדים שהו בבית באותה העת, הגדולה בהם בת 11, הקטנים שנספו - בני שנתיים וארבע. שלושת הילדים הגדולים יותר הצליחו להימלט, וניצלו במזל גדול.
23/10/2018  |  יוני אבני  |   כתבות
לאחרונה, מוזאון ישראל העשיר את חיינו התרבותיים בתערוכת יחיד מרגשת על העלייה מרוסיה בציוריה של זויה צ'רקסקי. הוצאת הספרים "אפיק" תרמה לנו את יצירתה הספרותית הנפלאה של דינה בוגוסלבסקי באותו נושא בספרה "המגוירת".
23/10/2018  |  איתן קלינסקי  |   כתבות
היכולות של הרפואה לטפל במחלת הסרטן במאה ה-21 התרחבו משמעותית בזכות בדיקות סקר חדשות, בזכות חקר הגנום שמספק מידע על התנהגות הגידולים הסרטניים ובזכות פיתוח תרופות פורצות דרך.
23/10/2018  |  תמר ספרא  |   כתבות
שמו של הספר מהפנט: סימורג ציפור האש. לכולנו זכורה יצירת הבלט "ציפור האש" שהלחין איגור סטרווינסקי בעקבות אגדת עם רוסית. בעלילה הקדומה הציפור מופיעה בצבעי אש. הנסיך איבן רודף אחר ציפור האש, ולאחר שהוא צד אותה, רחמיו נכמרים עליה והוא משחרר אותה. היא מעניקה לו נוצה, ובכל פעם שהוא נקלע לצרה במסעותיו, די שינופף בנוצה וציפור האש נחלצת לעזרתו.
22/10/2018  |  בלפור חקק  |   כתבות
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
שופטת שלום סטתה מהנחיית העליון
מירב ארד
"לא אופיע יותר אצל אופירה וברקוביץ'"
היום לפני
שחזור אסון ביילמר [צילום: יוטיוב]
התאונה שלימדה לקח [1992]
כתבות מקודמות
איל גלבר
עופר לוין: "פרויקט מולאן מדגיש את הבלתי מוגדר והבלתי גמור בכל יצירת אמנות"
כתיבת המומחים
מנעולן בתל אביב
יום הולדת
תדיר יונה 5/10
קסירר אברהם 6/10
ליאור אבי 6/10
פון שוורצה שרה 6/10
מור דן בצלאל 7/10
רזי אריה 7/10
יונס אליעזר 7/10
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il