1. הדס קליין סיימה (21.9.22) את עדותה בתיק 1000 לאחר 15 ימים ארוכים, בהם ספגה קיתונות של בוז מצד התועמלנים של בנימין נתניהו. חוץ מארנון מילצ'ן, היא עדת המפתח בתיק זה, שנחשב למוצק ביותר מבין שלושת התיקים במשפט נתניהו. הרושם הכללי בתום העדות: ליבת הדברים נותרה ללא שינוי בין החקירה הראשית לחקירה הנגדית. קליין דיברה על "סיפור חיינו" של מאות סיגרים הנשלחים לבנימין נתניהו ומאות בקבוקי שמפניה לשרה נתניהו - ולא זזה מגרסה זו. היא אמרה מלכתחילה שמדובר בהערכות המבוססות על הקבלות הקיימות, ואת זה לא שינתה.
עו"ד עמית חדד הצליח להראות פה ושם בעייתיות לגבי הכמויות והמחירים, אך כאמור - התמונה הכוללת עדיין נראית טובה יותר לתביעה מאשר להגנה. יש לזכור, כי בתיק זה מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים ולא בקבלת שוחד, כך שלכמויות ולשווי יש פחות משמעות. אם התביעה תצליח לשכנע את בית המשפט שהיו מתנות רצופות, ושנתניהו הפעיל סמכויות שלטוניות לטובת מילצ'ן - הוא אמור להיות מורשע בעבירה זו.
2. חדד הדגיש, כי הוא אינו סבור שקליין שיקרה (ובכך סתר את התועמלנים שייחסו לה שוב ושוב שקרים מכוונים), אלא שהחוקרים הטעו אותה והובילו אותה למסור גרסאות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות. לטענה הזאת יש בעיה: קליין התגלתה כבעלת זיכרון מעולה, הן לתמונה הכוללת והן לפרטים. היא לא היססה לומר שאינה זוכרת ולהודות כאשר התברר לה שטעתה. קשה להטעות עדים כאלה.
עוד נקודה חשובה מאוד: קליין אמרה פעמים רבות שרכישות מסוימות - בעיקר של משקאות חריפים - אינן קשורות למשפחת נתניהו. אילו הייתה רוצה לשקר, היא הייתה מדביקה לבני המשפחה עוד יינות וטקילות וסיגרים. אילו החוקרים היו רוצים להטעות אותה, הם היו מובילים אותה במסלול הזה. קליין נחקרה לאחר עובדים אחרים בבתיהם של מילצ'ן וג'יימס פאקר ואימתה את שהם סיפרו; כעת יהיה צורך לשמוע אותם בבית המשפט, ומעל כולם - כאמור - את מילצ'ן (ואולי גם את פאקר; לא ברור האם הוא יעיד).
חדד אמר שיראה שקליין שונאת את שרה נתניהו ומכאן עדותה, ובמיוחד הסיפורים הבלתי-מחמיאים הרבים עליה. אלא שבסופו של דבר הנושא לא עלה בחקירה הנגדית ולא קיבלנו מניע כלשהו של קליין לשקר (כן, היא הייתה פעם חברת מפלגת העבודה; ביג דיל). כאמור, קו ההגנה המרכזי הוא הטעיה של החוקרים - אך קשה היה למצוא לו תימוכין ממשיים.
3. מעבר למישור המשפטי, נותרנו עם תחושה של גועל על התנהגותם של בני הזוג נתניהו. על הכמיהה שלהם לקבל מתנות, על הקמצנות שלהם, על התפיסה שלפיה הכל מגיע להם. אם לנקוט בלשון לא דיפלומטית, דומה היה שחלק מקו ההגנה הוא להראות ש"החזירות שלנו לא כל כך גדולה".
הרגע המשמעותי ביותר בהקשר זה, לפחות לטעמו של הח"מ, בא דווקא בחקירה הנגדית. חדד ציטט את עדותו במשטרה של אפי אזולאי, שהיה אב הבית במעון ראש הממשלה, אשר סיפר שכאשר בני הזוג היו חוזרים מביתו של מילצ'ן - היו איתם בקבוקי שמפניה ושקיות של שאריות אוכל. הבנתם? ראש ממשלת ישראל חוזר למעון הרשמי כאשר במכוניתו "דוגי באג" של אוכל, כאילו המדינה אינה מספקת את כל צרכיו וכאילו הוא איננו מיליונר בעצמו. אנקדוטה המתמצתת את כל התמונה.
4. קליין עצמה אמרה בסיום עדותה: "עשיתי את זה למען ההורים שלי ולמען הילדים שלי. גיליתי את הפנים היפות של עם ישראל ואת הפנים האכזריות של עם ישראל. קומץ אלים של אנשים שלא מכירים אותי לא יודעים מי אני, מי משפחתי, בחרו לפגוע, להכפיש, להשמיץ. הייתי צריכה לעשות את מה שכל אזרח במדינת ישראל צריך לעשות". השאלה שנותרה פתוחה: האם היא תבקש לשים מאחוריה את כל העדות, או שתגיש תביעת לשון הרע נגד מי שלשיטתה הכפישו אותה.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
