בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הסוגיות בהן יכריע בית המשפט העליון בנוגע למינויו של אריה דרעי לשר הפנים ולשר הבריאות מתחלקות לשתי קבוצות, על-פי הצווים על תנאי שהוציא השופט יצחק עמית ערב הדיון. מדובר בשתי קבוצות מקבילות, שפסק הדין בכל אחת מהן יוביל לתוצאות שונות - הן מבחינה משפטית והן מבחינה פוליטית. אך בהינתן התמונה הרחבה של כוונת הממשלה הנוכחית להשתלט על מערכת המשפט, התוצאות מתלכדות לאותו מסלול של משבר חוקתי חסר תקדים בתולדות המדינה.
שתי הקבוצות הן: חוק דרעי ומינויו של דרעי. "חוק דרעי" הוא הכינוי לתיקון בחוק יסוד הממשלה, ולפיו רק מי שנדון למאסר בפועל צריך לקבל את אישורו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שאין במעשיו קלון, כדי שיוכל להתמנות לשר. הנוסח הקודם דיבר על "מאסר" סתם; דרעי נדון אשתקד למאסר על תנאי לאחר שהודה בעבירות מס. הוא בחר שלא לפנות למסלול הקבוע בחוק (פרקליטו, עו"ד נבות תל-צור, הודה בדיון שהייתה זו טעות) אלא לעקוף אותו על-ידי שינוי החקיקה.
בהקשר זה הוציא עמית שלושה צווים על תנאי, שהורו למשיבים (בעיקר היועצת המשפטית לממשלה, הכנסת, בנימין נתניהו ודרעי) לענות על ארבע שאלות: מדוע לא ייקבע שהתיקון לא יחול אישית ורטרואקטיבית על דרעי; מדוע לא ייקבע שהתיקון יחול רק מיום פרסומו ברשומות ולא מיום אישורו בכנסת; מדוע לא יבוטל התיקון מיסודו או יוחזר לכנסת לשם דיון מעמיק; ומדוע לא ייקבע שעל דרעי לפנות ליו"ר ועדת הבחירות (השופט נעם סולברג) כדי שיקבע האם במעשיו דבק קלון.
בג"ץ מתבקש כאן לבטל סעיף בחוק יסוד, מה שלא עשה מעולם. כל המשיבים, כולל הכנסת, טענו שאין מקום לעשות זאת, אם כי מנימוקים שונים. כך למשל, הכנסת אומרת שהחוק בעייתי מאוד, אך אינו נופל בגדר המקרים שהגדיר בג"ץ בעבר כעילה להתערבות בחוק יסוד; נתניהו טוען שלבית המשפט העליון כלל אין סמכות להתערב בחוקי יסוד. השופטים גם רמזו בבירור בדיון, כי לא מדובר בחקיקה חפוזה באופן קיצוני המצדיקה הוראה לכנסת לדון בה מחדש. לכן, נשארנו עם שלושת הסעדים האחרים: שניים שמטרתם למנוע את החלת התיקון על דרעי, ואחד שמשמעותו היא הוראה לדרעי לפעול במסלול הקודם.
בהסתמך אך ורק על דבריהם של השופטים בדיון (שאינם אינדיקציה מובהקת, הן משום שהשאלות וההערות לרוב מיועדות לחידוד עמדות הצדדים והן משום שלהכרעה בפועל יש דינמיקה משלה) ולנוכח העילות שציין בג"ץ בעבר להתערבות בחוקי יסוד (בעיקר - פגיעה ביסוד השיטה המשטרית והדמוקרטית), אפשר לנחש בזהירות שבג"ץ ידחה את העתירות בנוגע לתיקון לחוק. אבל אם הוא יקבל אותן, הדבר יתדלק עוד יותר את כוונתה של הממשלה לרמוס את בית המשפט העליון.
מיארה מול נתניהו ודרעי
רוטמן ולוין. נגד עילת הסבירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
זה מותיר אותנו עם הקבוצה השנייה והעיקרית: הצווים שהורו לנמק מדוע לא יבוטל מינויו של דרעי, בלי שום קשר לחוק המכונה על שמו. כאן הוציא עמית שני צווים על תנאי: לנמק מדוע לא ייקבע שדרעי אינו יכול להעלות טענה כלשהי בדבר כשירותו, וזאת לנוכח הצהרתו הנטענת בהליך הפלילי על פרישתו מהחיים הציבוריים; ולנמק מדוע לא יבוטל מינויו של דרעי בשל חוסר סבירות קיצוני.
הצו הראשון הוא המסלול אל השני: העותרים ביקשו לקבוע שדרעי בכלל לא יכול לטעון שהוא כשיר להתמנות לשר, כי במסגרת הסדר הטיעון אשתקד הצהיר שהוא פורש מהחיים הפוליטיים. ואם אינו יכול לטעון זאת, הרי שאין אפשרות להגן על מינויו מבחינת הסבירות. יודגש: הקביעה של חוסר סבירות קיצוני אינה תלויה בקביעה בדבר השתק מצידו של דרעי, אך היא קצת פחות סבוכה אם השתיים נעשות יחדיו.
בנושאים אלו נחלקו דעותיהם של המשיבים. היועצת המשפטית, גלי מיארה, סבורה שיש לקבל את העתירה בנוגע לחוסר הסבירות הקיצוני. זאת, בהסתמך על פסיקתו של בג"ץ – מאז עניינם של דרעי ורפאל פנחסי ב-1993 – ולפיה כשירות לחוד וסבירות לחוד. זה שאדם כשיר פורמלית לתפקיד, עדיין מחייב לקבוע שגם סביר למנות אותו אליו. למשל: יכול פלוני להיות מורה מעולה ובעל הישגים חינוכיים מופלאים, אך יהיה זה בלתי סביר בעליל למנותו לבית ספר אם הוא מואשם בהכאת אשתו. במקרה של דרעי, הטענה היא לחוסר סבירות קיצוני במינויו של מי שהורשע בפלילים שלוש פעמים, כולל בשנה שעברה. לצד זאת, מיארה אינה סבורה שדרעי התחייב בצורה פורמלית לפרוש מהחיים הציבוריים – אבל זה לא ממש משנה לאור עמדתה בסוגיה המרכזית.
דרעי ונתניהו כמובן מתנגדים מכל וכל לקבלת העתירות גם בהקשר זה. דרעי טוען שלא התחייב לפרוש אלא מן הכנסת הקודמת, ושאין להתעלם ממאות אלפי הקולות של מצביעי ש"ס שידעו היטב על עברו הפלילי. נתניהו טוען שלדרעי יש כישורים וניסיון מוכחים וחיוניים לעבודת הממשלה. הכנסת, אגב, לא התבקשה להגיב לצווים אלו שאינם נוגעים אליה.
כאן נכנסת לתמונה עילת הסבירות, אחד המוקדים של הרפורמה שמקדמים נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן. בתי המשפט מתערבים לעיתים בפעולות שלטוניות משום שהן בלתי סבירות – מושג חמקמק הנתון לפרשנויות רבות. כפי שציינה בשבוע שעבר הנשיאה אסתר חיות, הסבירות משמשת בתחומים רבים: החל מ"ספק סביר" לזיכוי בפלילים וכלה ב"רופא סביר" בתביעות נזיקין. אין מנוס ממנה, כי לא את הכל אפשר לקבוע בצורה חוקית ברורה ומוגדרת מראש. הפוליטיקאים שונאים אותה, כי לשיטתם היא נותנת הרבה יותר מדי כוח לשופטים בכלל ולבג"ץ בפרט.
הממשלה תאבד את הלגיטימיות הציבורית
דרעי לא יתפטר; נתניהו יפטר? [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
ההנחה היא שאם בג"ץ יתערב, יהיה זה בנימוק של חוסר סבירות קיצוני. אם זה לא יקרה והעתירות כולן יידחו, יהיו – משני צידי המפה הפוליטית – מי שיפרשו זאת ככניעה של בג"ץ לאיומים הפוליטיים, חלקם גסים במיוחד ("הם יירו לעצמם בראש" הזהיר אתמול ח"כ אברהם בצלאל), וכהוכחה לכך שניתן לסחוט את השופטים. דחיית העתירות יכולה לנבוע גם משיקולים משפטיים וגם משיקולים טקטיים (אלו מלחמות לנהל ואלו לא), אך באווירה הנוכחית היא תתפרש כאמור ככניעה.
אם העתירות יתקבלו, הכדור יעבור לידיו של נתניהו. בג"ץ אינו יכול לחייב את דרעי להתפטר, והוא כבר הבהיר שלא יעשה זאת, אלא לחייב את נתניהו לפטר אותו. כאן אנחנו נכנסים למסלול של משבר חוקתי עמוק, ולא משנה מה יעשה נתניהו. אם הוא יתעלם מפסק הדין, תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה ראש ממשלה מצפצף על פסיקה שיפוטית ועוד של בית המשפט העליון. העותרים יוכלו לבקש מבית המשפט לקנוס אותו על בזיון בית המשפט, אך סביר להניח שהוא יתעלם גם מזה. בכל חלק של התרחיש הזה, אנו מצויים במצב בו הממשלה והעומד בראשה מאבדים את הלגיטימיות הציבורית שלהם, ומעמידים בספק את סמכותם המוסרית לאכוף על הציבור את החלטותיהם ואת החוק.
נתניהו יכול לציית לפסק הדין (כמובן עם ביקורת משתלחת על השופטים – שלו, של מקורביו, אולי של בני ביתו) ואז לחכות להעברת הרפורמה של לוין שתבטל את עילת הסבירות. זה אומר, שהכנסת תתבקש לאשר – שוב, בצורה חסרת תקדים – חוק שיבטל בצורה רטרואקטיבית פסיקה פרסונלית של בית המשפט העליון. היו שינויים בחקיקה אשר חלו למפרע, אבל בודדים מאוד, בצורה רוחבית וכדי להקל על הציבור (למשל: הרפורמה בעבירות ההמתה, אשר אפשרה להקל בעונש בתיקים תלויים ועומדים).
גם מהלך שכזה יעמיד בספק את הלגיטימיות של הממשלה, אשר לא רק שתחתור תחת עצמאות בתי המשפט – שבלעדיה אין דמוקרטיה – אלא שאף תעשה זאת כדי לאפשר לעבריין מורשע ספציפי לקבל בה תפקידים בכירים. עד שזה יקרה, נתניהו יכול למנות בינתיים את דרעי לראש הממשלה החליפי – שכן החוק אינו אומר דבר על כשירותו של עבריין לתפקיד זה. מובן שמהלך שכזה יגרור עוד עתירות, לצד היותו יריקה עסיסית במיוחד בפרצופם של השכל הישר, המינהל התקין ואמון הציבור.
בכל מקרה, פסק דין דרעי הוא רק הקדימון למלחמה הגדולה בעולם – על ההפיכה המשטרית המתחפשת לרפורמה משפטית. אין ספק שגם החוקים הללו יגיעו לפתחו של בג"ץ, אשר יהיה חייב להתמודד עם סוגיות משפטיות וציבוריות שלא נראו ב-75 שנותיה של המדינה. ובסוף-בסוף, בהנחה שלא יהיה מנוס מפסילת החוקים הללו, הכל יתנקז לשאלה אחת ויחידה: האם הממשלה ה-37 תציית לפסקי דין. התשובה כלל אינה מובנת מאליה.
שרת התחבורה, מירי רגב, כינתה את בית המשפט העליון 'סיעת בג"ץ' וטענה כי היא החליטה באופן שרירותי כי האזרחים שהצביעו בבחירות האחרונות, לא סבירים אל מול 10 שופטים שבחרו את עצמם.
"זו לא דמוקרטיה. זו עריצות המיעוט. היום הובהר חד משמעית שביהמ"ש אינו מעוניין בפשרות. על זה אני מדברת. בית המשפט בקרב מאסף על שימור הכוח הבלתי סביר של האליטה. הם כנראה עדיין לא הפנימו שהעם אמר את דברו. את זה בדיוק באנו לשנות ונשנה", טענה.
ארבעה שופטים פסלו את המינוי בנימוק של אי-סבירות, אותו מתיימרת הרפורמה של לוין לבטל - אבל לפחות ארבעה נוספים קבעו שדרעי חייב לקיים את הבטחתו לפרוש מהחיים הפוליטיים, לפחות בקדנציה הנוכחית ▪ ל-161 עמודי פסק הדין יש השלכות גם לעתירות הצפויות נגד הרפורמה
דרעי ומועצת חכמי התורה, הערב [צילום: דוברות ש"ס]
בג"ץ בדיון בעניין דרעי [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
מועצת חכמי התורה של ש"ס פרסמה (יום ד', 18.1.23) הודעת תגובה לפסק הדין של בית המשפט העליון אשר פסל את כהונת אריה דרעי כשר בממשלה וטענו כי מדובר בהחלטה המעידה על עוול ואטימות שמוחקת את זהותם של המוני עמך בית ישראל.
"מועצת חכמי התורה מחזקת את ידיו של שלוחא דרחמנא, יו"ר תנועת ש"ס המעטירה השר הרב רבי אריה דרעי שליט"א, אשר נשלח למערכה להחזיר עטרה ליושנה על-ידי מרנן ורבנן ובראשם מרן רבנו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אשר סמך עליו את ידיו בכל דבר. מועצת חכמי התורה קוראת לרבי אריה דרעי, לך בכחך זה והושע את ישראל, המשך להוביל את תנועת ש"ס בכל עוז ותעצומות, להרים קרנה של תורה ולדאוג לכל אדם, כפי שעשית כל השנים", אמרו.
"בטוחים אנו כי רבותינו יעמדו בשמים ויעתירו בתפילה על מפעל חייהם ועל שלוחם הנאמן, ויתקיים בנו השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו צרה יגון ואנחה במהרה", לשון ההודעה.
השרים מאיר פרוש ושלמה קרעי הגיע לביתו של דרעי לחזק את ידו ולהביע את תמיכת יהדות התורה בהישארותו סביב שולחן הממשלה. פרוש אמר לדרעי: "זה מאוד כואב לנו, זה הפסד ענק ליהדות החרדית. גם אם ר' אריה לא יהיה סביב שולחן הממשלה לימים בודדים זה הפסד גדול. באתי לפה כי זה מה שאבי היה עושה, הוא לא עזב אותו לרגע וגם אנחנו לא נעזוב אותו".
לקול שירה של תומכי שס "אל תירא ישראל", יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו מביתו של אריה דרעי. פגישת השניים נמשכה כ-40 דקות, ובמהלכה טיכסו השניים עצה כיצד לנהוג לנוכח הכרעת הדין. נתניהו אמר לדרעי: "כשאח שלי במצוקה - אני בא אליו".
בניסיון לגבש פתרון חוקי שיחזיר את דרעי לשולחן הממשלה: עו״ד ראבילו מהליכוד השתתף בחלק מהפגישה של נתניהו ודרעי. זמן קצר לפני ביקור הפתע של נתניהו בהר נוף התקיימה שיחת ראשי מפלגות. דרעי לא נכח בשיחה. בתום הפגישה נתניהו-דרעי, עלו נציגי שס ורבניה אל ביתו של יו"ר התנועה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "היום בשעה 16:00, קיבלו רבים מאזרחי ישראל הודעה אבסורדית מבית המשפט העליון, לפיה הצבעתם בבחירות שהתקיימו לפני חודשיים - בוטלה.
"הפסיקה שניתנה היום רומסת לא רק את הצבעתם של קרוב לארבע מאות אלף מצביעי שס, אלא גם את בחירתם של רוב אזרחי ישראל, אשר ידעו את כל העובדות הרלוונטיות והצביעו בעד ממשלה בראשות נתניהו, אשר אריה דרעי שותף בכיר בה. צר לי מאוד על כך שראשי מערכת המשפט לא מצאו גם הפעם לכבד את הכרעת העם, את שיקול דעתו של ראש הממשלה, ואת החלטת הכנסת שהביעה אמון בממשלה המכהנת. אעשה את כל הדרוש על-מנת שהעוול הזועק לשמים שנעשה לרב אריה דרעי, לתנועת ש״ס ולדמוקרטיה הישראלית - יתוקן במלואו".
חברי מועצת חכמי התורה של שס ורבני הציבור הספרדי יגיעו הערב ב-18:00 למפגן תמיכה בביתו של יו"ר שס השר דרעי בשכונת הר נוף. באירוע ישתתפו גם חברי הכנסת של שס. בתנועה, בליכוד ובציונות הדתית הוכרז על עוצר ראיונות.
ראשי מפלגות הקואליציה מחזקים את השר אריה דרעי וסיעת שס ומוסרים בהודעה משותפת: "נפעל בכל דרך חוקית שתעמוד לרשותנו וללא דיחוי, כדי לתקן את העוול ואת הפגיעה הקשה שנגרמה להכרעה הדמוקרטית ובריבונות העם".
עוד נמסר: "קיבלנו בזעזוע, בכאב ובצער גדול את פסק הדין בעניינו של המשנה לראש הממשלה, השר אריה דרעי. יכולותיו יוצאות הדופן ונסיונו העצום דרושים למדינת ישראל בימים מורכבים אלה יותר מתמיד. מעבר לעוול האישי הקשה שנגרם לשר דרעי עצמו, פסק הדין מהווה עוול עצום ללמעלה משני מיליון אזרחים, רוב העם, אשר הצביעו בעד ממשלה בראשות בנימין נתניהו שאריה דרעי ימלא בה תפקיד מרכזי ומשמעותי".
שס לומדת את ההחלטה ותחליט על צעדיה הבאים בהתאם להנחיית מועצת חכמי התורה ▪ לפיד: "אם אריה דרעי לא יפוטר, ממשלת ישראל עוברת על החוק" ▪ התנועה לאיכות השלטון: "קוראים לנתניהו לכבד את פסק הדין, ולפטר את דרעי"
דרעי. תגובות חריפות לפסק הדין [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
השופטים בראשותה של חיות קובעים, כי עברו הפלילי של דרעי - ובכללו הרשעתו בעבירות מס בשנה שעברה - מונעים את מינויו לשר הפנים ושר הבריאות ▪ עשרה מבין 11 שופטי ההרכב מורים לנתניהו לפטר את דרעי ▪ מתחו ביקורת קשה על שינוי חוק יסוד הממשלה, אך לא הכריעו בעתירות לפסילת התיקון
בית המשפט העליון יפרסם (18.1.23) בשעה 16:00 את פסק דינו בנוגע לכהונתו של אריה דרעי כשר הפנים ושר הבריאות. הפסק יינתן בידי הרכב של 11 שופטים בראשות הנשיאה, אסתר חיות. העותרים ביקשו לפסול את חוק דרעי, ולפיו רק מאסר בפועל מחייב את המועמד לכהונת שר לקבל מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית פטור מתחולת קלון (דרעי נדון אשתקד למאסר על תנאי בעבירות מס). עוד ביקשו לקבוע, כי מינויו של דרעי לשר הוא בלתי סביר בצורה קיצונית בשל עברו הפלילי.
שר ירושלים ומסורת ישראל, ח"כ מאיר פרוש, נפגש (יום ג', 17.1.23) בלשכתו בכנסת עם שגריר ארצות הברית בישראל תומאס ניידס. ניידס אמר שהממשלה לגיטימית, אך הביע חשש ששרים מסיומים יובילו מהלכים שיסכנו את האזור.
במשרד החינוךנערך (יום ג', 17.1.23) טקס חילופי המנכ"לים, במעמד שר החינוך, ח"כ יואב קיש, השר במשרד החינוך ח"כ חיים ביטון המנכ"ל הנכנס אסף צלאל, המנכ"לית היוצאת דלית שטאובר וחברי הנהלת משרד החינוך.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה (יום ב', 16.1.23) את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 54 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת חוקה להמשך הדיון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מאשים (יום ב', 16.1.23) כי הדיון ברוב ערוצי התקשורת סביב הרפורמות המשפטיות הוא בכוונת-מכוון שטחי וחד-צדדי. "הכל נועד ליצור תבהלת-שווא על 'קץ הדמוקרטיה' ו'הרס המדינה' כביכול. האמת היא כמובן הפוכה", אמר נתניהו.
בחודש פברואר המתקרב יפקעו נקודות הזיכוי והגדלת מענקי העבודה, שהיטיבו עם עובדים ששכרם נמוך. ממשלת בנט-לפיד פעלה לתמרץ את העובדים המשתכרים שכר נמוך יחסית באמצעות הגדלת מענק עבודה - מס הכנסה שלילי. שר האוצר אביגדור ליברמן, באישור ממשלת ישראל הקודמת, נשען על תפיסה, שיש לעודד יציאה לעבודה בסיוע באופן ממוקד למשפחות שהכנסותיהן משכר עבודה הוא נמוך.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...