חיות: פגיעה קשה וחמורה בתדמית ובעקרונות יסוד

"כהונתו כשר בממשלת ישראל יש בה משום פגיעה חמורה וקשה בתדמיתן ובמעמדן של רשויות השלטון בישראל ובעקרונות היסוד של ניקיון כפיים וטוהר המידות, שלהם מחויבים נבחרי הציבור". כך אומרת (18.1.23) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בהחלטתה ולפיה אריה דרעי אינו יכול לכהן כשר.

פסק דינה של חיות מבוסס בעיקרו על עילת הסבירות: מינויו של דרעי, לאחר שלוש הרשעות פליליות שהאחרונה בהן הייתה לפני שנה בלבד, חורג בצורה קיצונית ממתחם הסבירות. המצג של דרעי בפני בית חשפט השלום, כאילו יפרוש מן החיים הציבוריים, והתכחשותו למצג זה כבר למחרת, "מחזקים את המסקנה כי אין מדובר עוד במינוי המצוי 'על גבול מתחם הסבירות' [כפי שקבעה חיות ב-2015], אלא במינוי שחוצה גבול זה באופן ברור".

חיות מקבלת למעשה את הטענה לפיה דרעי התחייב לפרוש לצמיתות מהחיים הפוליטיים. היא מצטטת את דבריו ואת דברי סניגורו, עו"ד נבות תל-צור, בטיעונים לעונש בפני נשיא בית משפט השלום בירושלים, שמואל הרבסט, וממשיכה: "בית המשפט הבין את התחייבותו של דרעי כהתחייבות לפרוש לצמיתות מהחיים הפוליטיים ואין לתמוה על כך בהינתן האופן שבו הוצגו הדברים בפניו. בית משפט השלום אף הדגיש מפורשות כי פרישתו של דרעי מן החיים הפוליטיים מהווה מבחינתו שיקול רלוונטי במניין השיקולים ששקל לזכותו בגזר הדין. נדמה כי הוא לא ראה לנגד עיניו בגוזרו את הדין תרחיש שבו דרעי שב - ודאי לא בתוך תקופה כה קצרה - לתפקיד שלטוני בכיר".

עוד עומדת חיות על חומרתן של עבירות המס בהן הודה דרעי, ודוחה את טענתו לפיהן הן מצויות ברף הנמוך: "בהקשר זה יש לשוב ולהזכיר כי 'חומרתן הרבה של עבירות המס, נובעת בין היתר מפגיעתן הקשה בקופה הציבורית והקושי הרב שבחשיפתן'. זאת, לצד פגיעתן במשק, בכלכלה ובערך השוויון של נטל המיסים החל על אזרחי המדינה". דרעי אכן לא הורשע בחמורות שבעבירות המס, אך הודה בעבירה שהעונש המירבי עליה הוא שנתיים מאסר".

חיות מזכירה, כי "מדובר בהרשעה בגין שני אירועים נפרדים, אשר באחד מהם איפשר דרעי - שכיהן באותה עת כחבר כנסת - הצגתו של מצג כוזב לרשויות המס, באופן שעל פני הדברים סייע לאחיו [עו"ד שלמה דרעי] 'לחסוך' תשלום מס בשווי ניכר. בחינת מכלול הדברים מלמדת, אפוא, כי לא ניתן לקבל את טענתו של דרעי לפיה יש לייחס להרשעה זו משקל נמוך".

רמז עבה לחקיקה הנוכחית

חיות גם מותחת ביקורת חריפה על התיקון לחוק יסוד הממשלה, ולפיו רק מי שנדון למאסר בפועל (ולא למאסר על תנאי כמו דרעי) צריך לקבל אישור שבמעשיו לא דבק קלון. התיקון "מדיף ריח חריף של פרסונליות משום שהוא נועד בראש ובראשונה כדי לסלול את הדרך למינויו של דרעי לשר". לדבריה, זוהי נקודת שפל בתופעה מדאיגה "לפיה חברי הכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. בכך הם גורמים לשחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד שנועדו להיות פרקים מפוארים במפעל החוקה הישראלית. בפרט, יש להצר על כך שהשינוי בו עסקינן נועד להנמכת רף הכשירות הנדרש לכהונת שרים בהיבטים הנוגעים לטוהר המידות".

בדבריה של חיות ניתן גם למצוא רמז עבה לתיקונים הנוכחיים בחוק יסוד השפיטה שמקדמת האופוזיציה: "מוטב היה לו תיקונים לחוקי היסוד לא יקודמו בבהילות ובלוח זמנים מהיר ועוד טרם הקמת הממשלה. אל לנו לשכוח כי הוראות חוקי היסוד 'מעצבות את דמותה של החברה ואת שאיפותיה. הן קובעות את מסגרותיה הפוליטיות. הן מניחות את היסוד לערכיה החברתיים. הן קובעות את שאיפותיה, את מחויבותה ואת מגמותיה של החברה. הן נועדו לכוון התנהגות לתקופה ארוכה. הן קובעות את המסגרות לחקיקתם של חוקים ולהתנהלותו של הממשל'. מכאן מתחייבת 'גישה המבוססת על מירב שיקול הדעת האפשרי בכינונם של חוקי יסוד או בתיקונם'".