מה היה קורה אילו רונלד רייגן לא היה מסיר מגג הבית הלבן את מערכת האנרגיה הסולארית שהתקין ג'ימי קרטר? זו השאלה שמציב טום פרידמן בניו-יורק טיימס לאחר פטירתו של הנשיא ה-39, אשר ב-1979 הורה להתקין את המערכות בהן נעשה שימוש במשך 3.5 שנים במגורים ובקפיטריה.
לקרטר היו משגים, אך בנושא האנרגיה הנקייה הוא הקדים בהרבה את זמנו. היה לו דמיון פורה מאוד בתחום זה, הרבה מעבר להורדת טמפרטורת החימום וההצעה ללבוש סוודר. במציאות החילופית של פרידמן, ב-1986 רייגן היה מורה להגביר את השימוש באנרגיית השמש, להקים מתקנים על גגות בנייני הממשל וארה"ב הייתה הופכת לסעודיה של המערכות הסולאריות.
העולם היה שונה. פיתוח האנרגיה הנקייה היה מהיר יותר, מחירי המערכות הסולאריות היו יורדים מהר יותר. היום ניתן היה למצוא אותן בכל בית בארה"ב, כל מדינה ענייה הייתה יכולה להרשות לעצמה אותן, ארה"ב לא הייתה יוצאת לעוד מלחמה על נפט ושינויי האקלים היו איטיים יותר.
כאשר הותקנו המערכות על גג הבית הלבן, אמר קרטר: "בשנת 2000 המערכת הזאת תמשיך לספק אנרגיה זולה ויעילה. בעוד דור, המערכת הזאת עשויה להיות משהו מוזר, מוצג מוזאוני, דוגמה למסלול שננטש – או רק חלק קטן מאחת ההרפתקאות הגדולות ביותר והמרגשות ביותר בתולדות העם האמריקני".
תחזיותיו של קרטר היו מדויקות ושגויות בעת ובעונה אחת. הדור הבא של אנרגיה סולארית אכן הפך לאחד ממקורות האנרגיה הזולים ביותר, אך נדרשו לכך 40 שנה. ייתכן שהזמן היה מתקצר אילו יורשיו של קרטר היו שותפים לחזונו. הם לא עשו זאת, והמערכת הסולארית שלו היא סמל לדרך שההתקדמות בה לא הייתה מהירה די הצורך. חלק מהפאנלים אכן הפכו למוצג מוזאוני: במוזאון לתולדות ארה"ב בוושינגטון, בספריית קרטר ובמוזאון הטכנולוגיה בעיר דֶז'וּ שבסין.
|
סין שולטת באנרגיה הסולארית
|
|
|
|
|
עץ חג המולד בממשל בוש, 2008 [צילום: סקוט אפלווייט, AP]
|
|
רייגן לא האזין לקרטר, בעוד בייג'ינג עשתה זאת – מציין פרידמן. סין שולטת כיום ב-80% מאספקת המערכות הסולאריות בעולם, והיא מייצרת אנרגיית שמש כפולה מהתפוקה האירופית ופי שלושה מזו האמריקנית. בניגוד לארה"ב, סין התחייבה במשך עשרות שנים להשקעה ממשלתית באנרגיית השמש, ומדיניות האנרגיה המתחדשת שלה לא השתנתה מדי ארבע/שמונה שנים כמו עם כל נשיא אמריקני.
ב-1979 הציב קרטר יעד ל-2000: הפקת 20% מהאנרגיה בארה"ב ממקורות מתחדשים. לאחר זמן כפול, אנרגיה מתחדשת אכן מהווה 20% מתפוקת החשמל האמריקנית, אך חלק ניכר ממנה הוא אנרגיית רוח ואנרגיית מים; אנרגיית השמש היא 4% בלבד. אחת הסיבות היא שרייגן ויתר עליה לטובת ניצול הדלקים המאובנים הזולים שבאדמת ארה"ב. זה היה ב-1986 – אותה השנה בה הורדה המערכת הסולארית מגג הבית הלבן.
דרושה סבלנות כדי להעריך כהלכה את מורשתו האמיתית של נשיא, ממשיך פרידמן. במשך 20 שנה לאחר תום כהונתו של קרטר, רבים ראו את המערכת הסולארית כפיל לבן – סמל לנשיא ליברלי ותמים. אבל אחרי 20 שנה נוספות, חזונו לאנרגיה מתחדשת נראה מתקדם להפליא – היסוד הנחוץ לארה"ב בטוחה יותר מבחינה כלכלית, סביבתית וגיאו-פוליטית.
גם מורשת האנרגיה של רייגן סבוכה במבט לאחור. פיתוח מקורות הנפט והגז האמריקניים, לצד לחץ על סעודיה להפיק יותר נפט, הורידו את מחיר הנפט אל מתחת ל-20 דולר לחבית בשלהי שנות ה-1980. היה זה חלק מאסטרטגיה מכוונת להוביל לפשיטת רגל את בריה"מ, שהתבססה על הכנסות מנפט וגז. כך נפלה חומת ברלין, מזרח אירופה שוחררה, האיחוד האירופי התרחב וכיום הוא מן המובילים באנרגיה הנקייה.
סמלים הם היבט חשוב של מנהיגות, מוסיף פרידמן. אנדי קרסנר היה עוזר שר האנרגיה בממשלו של ג'ורג' בוש הבן ושכנע אותו להאיר את עץ חג המולד בנורות לד. הוא אומר: "לסמליות יש משקל בפוליטיקה. מדובר בהמרת הדמיון לתצוגה, כך שאנשים יוכלו להבין כיצד ייראה עתיד טוב יותר". לקרטר היו כשלונות, אך חזונו בתחום האנרגיה – כמו גם בהובלה לשלום בין ישראל למצרים – ראויים להארה, ורצוי בנורות לד הפועלות על אנרגיה סולארית.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
01/01/2025
|
|
|
עודכן: |
01/01/2025
|
|
|