לא הייתי מאמין שדקה אחת של טיפשות צעקנית המוקרנת בטלוויזיה מסוגלת להחזיר אותי, ברוורס מטורף, עשרים שנה אחורה, ולהעיר בי זיכרונות שהצלחתי להרדים. אך כך קרה.
ברצף תמונות שמתרצד על המסך פעם אחר פעם, מצהריים עד ליל, קופץ איש ממושקף על מכסה המנוע של איזו וולבו ותיקה. הוא רוקד עליה בכל כובד משקלו בעודו צועק משהו לנהגת, ומן הצד מעודד אותו גבר אחר.
קטע מביך זה אמור לשעשע, אך אצלי חולל את ההפך: הוא הזכיר לי את גדודי הנוהרים אל אתרי הבילוי הליליים של כיכר אתרים, שבדרכם לאיזה טינגל-טאנגל (או בחזרה משם) היו קופצים על מכסי המנועים של הלנצ'יות החונות שלי ועל גגותיהן.
נסו לתאר לעצמכם מה הרגשתי כאשר בוקר אחר בוקר קמתי למחזה המפחיד: במקום לראות את מכוניותיי, שלגביי היו הפסלים היפים ביותר עלֵי אדמת היהודים, מצפות לי רחוצות ובוהקות כפי שהשארתי אותן בערב, עת הייתי מסובב אליהן את ראשי עוד ממדרגות הבית ומחייך בשמחה שהן שייכות לי - מצאתי אותן מדי בוקר פצועות, מושפלות, בלי אוויר בגלגלים הקרועים.
לא הבנתי כיצד מסוגל אדם כלשהו למחוץ בנעליים כבדות את מכסה המנוע האריסטוקרטי היחידי במינו של לנצ'יה פולביה זאגאטו ספורט, מכסה אלומיניום יקר-המציאות, שכן היה בין הספורים שנפתח הצידה, ולא כמו בלנצ'יות זאגאטות הרגילות.
והנה אני רואה שוב את מכסה זה מעוקם, ואת דלת הנהג האדומה (אף היא עשוית אלומיניום, חומר קשה לתיקון, אם לא בלתי אפשרי) חבוטה אף היא מבעיטות, עד שנפתחה ואפשרה לבליינים לחתוך את הריפודים ולגנוב את הרדיו, שבתוכו הייתה קסטה: מילים ראשונות של בני.
|
|
|
התעללות דומה עברה גם לנצ'יה השנייה שלי, קופה ראלי 1.6 HF, שחנתה לצידה של פולביה זאגאטו. הבליינים הוונדלים לא התייחסו אליה ביראת הכבוד המגיעה לאלופת עולם נצחית בראלי הנהוגה בידי הצוות האיטלקי מונארי-מאנוצ'י.
הברברים האנונימיים רקדו גם על מכסה תא המטען של קופה ראלי ועל מכסה המנוע עשוי האלומיניום שלה, עד ששניהם קרסו אל תוך עצמם. או אז פרצו החוליגנים אל תוך האוטו וניפצו את זגוגיותיהם של שעוני המהירות והסל"ד.
|
|
|
|
יש עוד פרשנות, די מביכה, שמעולם לא הגיתי אותה בקול רם, אף לא בפני עצמי. המעשים הוונדליים הנ"ל הזכירו לי שראיתי כבר בחיי הרס אכזרי של רכוש בני אדם, שהיו מפסידים ברגע את כל מה שיקר להם ונשארים בלי כלום – אם בכלל היו נשארים.
התביישתי באסוציאציה זו, אך לא הייתי מסוגל להשתחרר ממנה כאשר לנגד עיניי עמדו מכוניותיי האהובות כשהן מרוסקות ופגועות.
|
|
|
|
למה עזבתי את הרדיוס הציוני
|
|
ודאי שתיקנתי את שתיהן, עד כמה שניתן היה. הבאתי מאיטליה מראות חיצוניות ופנימיות במקום אלו שנשברו, וידית חדשה לדלת. זגוגיות למדים התאים לי שען מרחוב בן-יהודה – והנה, לנצ'יות שלי חנו שוב יפות-כשהיו כמעט.
עד שנפלו שוב קורבן להתקפה לילית, אלימה פחות אך עדיין שוברת לב.
רציתם לדעת למה בתחילת שנות התשעים מכרתי אותן, ולמה עזבתי את הדירה הדו-קומתית שלי ברחוב הירקון 162, וגם את תל אביב, וגם את הרדיוס הציוני? הנה ההסבר מוטל לפניכם.
|
|
|
|
עברו מאז עשרים שנה, והנה אני רואה בטלוויזיה את הפרסומת הטיפשית לאיזה כרטיס של דיסקונט. אין גבול לבוז שלי כלפי הקופירייטר, אידיוט מושלם השולח איזה בריון שכונתי לקפוץ על מכסה המנוע של וולבו ותיקה, ועוד בריון אחד, ידוען, נשלח כדי לעודד את הקופץ מן הצד - הכול כדי לשחזר אצלי רגעים של השפלה וחוסר אונים.
|
|
|
תגלית אקראית שופכת אור על גורלו של הוונדל ההוא שהתנכל ללנצ'יות שלי.
מסתבר שהוונדל שחיבל לי, יחד עם חבריו הבליינים, בלנצ'יות שהוא גילה בתל אביב חונות ברחוב הירקון מול כיכר אתרים – נסע אחר כך לגרמניה. והנה הטוקבק שהוא כתב משם ופרסם באתר News1:
- "אני חי בגרמניה ואני נשוי לנכדה של קצין SS, ואני חייב להגיד שהגרמנים הם נשמות טובות ואני לא מבין מה האשכנזים כל זמן בוכים 'נאצים רעים'. מאז שאני חי איתה כאן בגרמניה ויש לי גם שני ילדים יפים וחכמים שסבא שלהם היה קצין SS, שבסך הכול רצח והרג רודפי בצע חמדנים שהתחפשו ליהודים.
"אבל מה אני רוצה להגיד - שהאשכנזים הם הרבה יותר נאצים ורעים ומפלצות מהגרמנים. הנקמה הכי מתוקה שלי לאשכנזים זה שהיום אני נשוי לנכדה של קצין SS שרצח בדם קר אשכנזאצים חמדנים והפך אותם לסבונים נהדרים.
"אשכנזים זה עם רע, מפלצתי, לא יהודי במקורו, עם שאוהב לגזול, לרמות, לשקר ותאב בצע ברמות הכי גבוהות בעולם. הגרמנים לא שנאו יהודים, עובדה שאותי הם לא שונאים כי הם יודעים שאני אמיתי ולא אשכנאצי רודף בצע שמחופש ליהודי.
"אשכנזים, תלכו כפרה על הנאצים הכי גדולים, אתם לא מגיעים לקרסול של הסבא של נכדיי, קצין SS לשעבר".
|
|
|
|
מה השנאה הזו כלפי הלנצ'יות שלי? תמהתי, כי אף מכונית חונה אחרת בקרבת מקום לא נפגעה.
- "הצעירים פוגעים בהן כי הם לא מכירים אותן. אין כאלה בשכונות שמהן הם באים", אמר לי שוטר, והוסיף שהיה לי מזל שבהתקפת הזעם לא שרפו אותן.
|
|
|
Lancia Fulvia Zagato
|
|
|
|
| תאריך: |
08/10/2010
|
|
|
עודכן: |
08/10/2010
|
|
|