היערות יינצלו, והספרות?

"המטרה שלנו היא שבכל בית ובכל מקום יהיו המון ספרי קודש", מכריז חיים רוזנברג, מנהל אתר הספרים התורני Hebrew Books. "יש לנו 42,874 ספרים במאגר, ורובם מאוד נדירים ומאוד ישנים. יש לנו אפילו ספרים משנת 1492. מדי יום נכנסים אלינו לאתר בסביבות 20 אלף איש, ביניהם גולשים שמעלים אלינו ספרים".

באלו ספרים מתעסק האתר?

"אנחנו מתרכזים בספרים שכבר אי-אפשר למצוא. בנוסף, המטרה שלנו היא לחסוך זמן לאנשים. ברוב המקרים, אדם הממוצע אינו מורשה להיכנס לספריות של בתי ספר או לספריות שבהן מאוחסנים ספרים נדירים. לכן השקענו המון זמן וכסף כדי להשיג סריקות של ספרי קודש נדירים, כדי שאלפי אנשים יוכלו להוריד. המטרה היא שזו תהיה ספריה פתוחה".

הרוח הכלכלית החיה מאחורי הפרויקט, המוצע חינם לגולשים, הוא צביקה רייזמן, איש עסקים מלוס אנג'לס. הוא מתקצב את האתר וגם דאג להכנסת מערכת OCR שמזהה כתב מודפס וממירה אותו לטקסט ממוחשב, כך שניתן לערוך חיפושים בטקסטים של ספרים בני 200 שנה. מערכת ה-OCR לעתים אומנם מתבלבלת בין אותיות דומות כמו ר' או ד', אבל לדברי רוזנברג, היא הולכת ומשתכללת ובעתיד היא תסבול הרבה פחות מהטעויות הללו.

חשבתם להצטרף אל Google Books, שמציע פחות או יותר אותו דבר, רק באופן מקיף בהרבה?

"כן, אנחנו מדברים איתם. אבל אתה יודע מה זה גוגל - המניע שלהם הוא כמובן כלכלי. בנוסף, הם מאוד לא מאורגנים ומסודרים. מאוד קשה לחפש שם. אם אתה לא מאיית ממש במדויק - לא תמצא את הכותר. באתר שלנו קיימת טכנולוגיה שמאפשרת לטעות במילה אחת, למשל, והמערכת תציע לך כמה אפשרויות נוספות".

מה לגבי ספרים בני זמננו, אתם מתכוונים לסרוק גם אותם בסופו של דבר?

"אנחנו לא מתרכזים בזה, אבל אם אנשים שולחים אלינו כאלו ספרים - אנחנו מעלים אותם לאתר. בדרך כלל אנחנו מעדיפים להתרכז בספרים שאי-אפשר למצוא בקלות. 90 אחוז מהספרים באתר הם מלפני מאה שנה. אחרי שנגמור את כל הספרים הישנים, נמשיך עם ספרים מהזמן הזה".

איך אתם מצליחים להגיע אל הספרים העתיקים האלו?

"יש לנו יותר מעשרה עובדים, והמון מתנדבים בכל רחבי העולם, שעוזרים ושולחים לנו ספרים. אנחנו מציעים לספריות שברשותן ספרים נדירים לצלם את הספרים שלהם, כדי שהם יהיו נגישים באתר שלנו. כל ספרייה רוצה שאנשים יגיעו אל הספרים שהיא מחזיקה. אם אנחנו לוקחים את הספרים ומעלים אותם לרשת על חשבוננו, זה עוזר לה המון. קודם כל, כי היא לא צריכה להשאיל את הספר לאנשים שונים שיכולים להזיק לו או לגרום לבלאי. אנחנו בסך הכול מצלמים רק פעם אחת בזהירות, עם סורקים מאוד משוכללים. שנית, יש מקרים שבהם הספרייה מחזיקה רק עותק אחד של ספר מסוים בכל העולם - והספרנים רוצים מאוד שכל העולם ייהנה מהספר הזה. לכם הם שמחים לסרוק אותו כדי שיהיה אצלנו באתר, ולא יישב סתם כך".

מה השאיפה הלאה, הפרויקט לא מיצה את עצמו מבחינה מספרית?

"מדי חודש אנחנו מגלים שיש עוד ועוד ספרים. בגלל שיש לנו כל כך הרבה, אנחנו צריכים לעבור על כל הספרים שמתגלים, למפות מה שיש לנו ומה שאין. להערכתי יש 60 אלף ספרים עתיקים בסך הכול שניתן לסרוק".

עד שצוות Hebrew Books יגיע למספר היעד, הם החלו לסרוק לאחרונה גם כתבי יד נדירים מלפני כמה מאות שנים שלא הודפסו מעולם באופן מסודר. "בתוך שנה", אומר רוזנברג, "אנחנו מקווים שיהיו לנו 10,000 כתבי יד כאלה".

לא בטוח שבעידן מבצעי ה-1+2 משתלם כל כך לקנות ספר בסמ"ס. 'ג'נסיס', ספרו של דרור פויר עולה, למשל, 1.5 ש"ח לכל פרק, ויש 54 כאלה (כלומר, 81 שקל לספר כולו). בנוסף, את הספר אי-אפשר לשמור על המדף לנכדים. ולמרות זאת, לטענת דדי צוקר, ח"כ בעבר והבעלים בהווה של המיזם 'קצרצר', זה לא מפריע לעשרות אלפי קוראים להשתמש בשירות שלו, שתמלוגיו מתחלקים לשלושה: שליש ל'קצרצר', שליש לחברה הטכנולוגית שמספקת את הפלטפורמה, ושליש לסופר.

"עם הרעיון הזה באתי למפעל הפיס, והצעתי תחרות סיפורים קצרים ב-140 תווים", מספר צוקר על גלגולה הקודם של ההוצאה הסלולרית. "שם התחלתי מבלי לדעת מה יקרה עם זה. בתחרויות הראשונות הגיעו 10-11 אלף סיפורים בתשעה ימים. ואז הבנתי את הנכונות של משתמשי הסלולר להתעסק בכתיבה שהיא מעבר לסמ"ס אישי. הבנתי שהם מוכנים לקרוא ולכתוב באמצעות המכשיר הזה סיפור של ממש. לא רוצה להגיד ספרות, אבל זו כתיבה. פניתי לקבוצת סופרים והצעתי להם לכתוב סיפור קצר בן 5,000 מילה, שאותו נחלק לפרקים, כך שיתקבל בסלולר סיפור בהמשכים".

מאיפה הרעיון?

"ז'אנר הסיפור בהמשכים נולד במאה ה-19. הלכתי לפורמט מאוד ישן, רק על גבי טכנולוגיה חדשה. לא המצאתי כלום, הלכתי אחורה. אלה סיפורים ברמות שונות, כותבים שונים, ז'אנרים שונים. כל אחד פונה למה שמתאים לו".

השירות של 'קצרצר' הושק לפני כחמישה חודשים, ולדברי צוקר כ-40 אלף איש השתמשו בו, כאשר כ-80 אחוז מהקוראים המשיכו לסיפור השני, נתון שמצביע לדעתו על הבעת אמון במדיום הזה. "עכשיו אנחנו הולכים להרחיב את השירות עם עוד סופרים ועוד ז'אנרים, כולל ספרות ילדים", אומר צוקר. "דן תורן ואראל סג"ל נכנסו עכשיו. בערך כל שבועיים אנחנו מכניסים סופר חדש".

נראה שהקריטריון העיקרי לכתיבה הוא היותך ידוען.

"יש שם גם כותבים לא מוכרים. אבל יודע מה, כן. יש בעיקר סופרים מוכרים. התחלנו עם קניוק, דנקנר, לפיד. אבל מי שמוכר הכי טוב הוא בין השאר דרור פויר, דמות לא ממש מוכרת. למה העדפנו כותבים מוכרים יחסית? פשוט לגמרי - יותר קל למכור אותם".

אתה אישית רואה את עצמך קורא פרקים בסמ"ס?

"אני קורא. היום אלה פרקים של 200 מילה".

מבחינתך מדובר בשינוי בעולם הספרות או במשהו קצת יותר אזוטרי?

"אני רואה פה כמה דברים. קודם כל, יש שינוי מהותי בהרגלי הקריאה. הקוראים משתנים, הכתיבה משתנה. מה שאנחנו עושים הוא לא במקום הספרות הקיימת, ממש לא. אנחנו מציעים משהו חדש, נוסף, שהוא לא תחליף לספר. הספרים האלקטרוניים יחליפו מתישהו חלק מהנייר. אגב, לא התחלתי בכלל עם ציפיות גבוהות, כי לא ידעתי לאן אני נכנס. בסופו של דבר ההצלחה מאוד הפתיעה אותנו".

"הקמנו את אתר 'מועדון קריאה' לאנשים הכי עסוקים בעולם: אנחנו, את ואתה", כותב זהר עמיהוד מנהל אתר 'מועדון קריאה', בפנייה לגולשיו. "אנשים חושבים שאין להם זמן להקדיש לקריאה. בעולם הטכנולוגי שבו אנחנו חיים, עם כל כך הרבה ערוצי תקשורת, קל להתבטל מול הטלוויזיה או לגלוש באינטרנט ללא כל מטרה. אבל האמת היא שלא צריך הרבה זמן כדי לחזור לקרוא בכיף, ומי שמתחיל יגלה מחדש את ההנאה שבקריאה. פעם בשבוע יישלח אליכם בדואר האלקטרוני קטע קריאה. להערכתי, תוכלו לקרוא אותו בכ-25 דקות. מכל ספר נקרא ביחד כ-30 עמודים".

לפרנסתו עוסק עמיהוד בשיווק באינטרנט, כש'המועדון' הוא למעשה תחביב שלו ושל אשתו. המיזם הוקם ב-2002, וכיום כ-14,000 מנויים מקבלים מדי שבוע קטע קריאה של כמה עשרות עמודים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם.

"העתקנו מודל אמריקני, עשינו אותו צבעוני יותר, עדכני יותר - וכמובן בעברית", מספר עמיהוד. "בהתחלה כמעט אף הוצאת ספרים לא רצתה לעבוד איתנו. אבל אז פנינו לרם אורן שהיה לו כבר ניסיון במדיום הזה, לאחר שפרסם בו אחד מספריו, והוא הראשון שהרים את הכפפה. אחריו הצטרפו 'עם עובד' ו'כתר', ובשנים האחרונות גם 'ידיעות' ו'כנרת-זמורה-ביתן'. היום אנחנו עובדים עם 50 הוצאות ספרים".

איך אתם מחליטים איזה ספר לשלוח בכל פעם?

"אנחנו פשוט יושבים ומחליטים. בדרך כלל נשלחים קטעים מספרים שיצאו לאחרונה. הנקודה היא שאני לא שופט את הספר, ולא קורא אותו, אלא מביא אותו כמות שהוא. מה ששולחים אליי מההוצאות - אני לוקח. שולחים אליי די הרבה, ואני צריך לסנן. אני משתדל לשלוח את הספרים הכי טריים, ואם אני מצליח לחבר את זה למועד אקטואלי, כמו יום השואה, זה כמובן עדיף".

ושאלת השאלות: עד כמה המיזם רווחי?

"הוא לא רווחי. הרעיון הכלכלי היה שאנשים יקבלו את התחלה של ספר, ויהיה להם מניע לקנות אותו בחנויות האלקטרוניות. כשאני מפרסם את הספר, אני נותן לו קישור לרכישה באתרים כמו 'בוקמי' או 'דיבוק', ומהם אני מקבל כמה אחוזים בודדים כעמלה. כדי שזה יהיה רווחי, אני צריך שיקנו מאות ספרים מדי שבוע. וזה לא קורה. אבל זה לא עוצר אותי מלהמשיך בפעילות הזו".

לדברי עמיהוד האתר הולך ופורח, עם כניסות של 1,000 איש ביום, והוא מהווה מקור משיכה לגולשים היות שמדובר באינדקס גדול של ספרים ושל סופרים. "מכיוון שאני עוסק בשיווק באינטרנט", אומר עמיהוד, "האתר הזה מקודם טוב מאוד, וזה מביא תנועה של אנשים דרך גוגל. מעבר לספר ולכריכה האחורית, משולבים באתר הרבה דברים מסביב. בחלק מהספרים אנחנו מביאים פרקים ראשונים, סרטוני וידיאו מתוך טריילרים של סרטים שמבוססים על ספרים, וכן הלאה".

אם אין כאן רווח כלכלי משמעותי, ואתה ממילא לא איש ספרות במקור - למה להשקיע כל כך הרבה אנרגיה באתר?

"אתה יודע, מישהו אמר לי אתמול משפט יפה על ספרים: 'לאנשים עניים יש טלוויזיות גדולות, ולאנשים עשירים יש ספריות גדולות'. אני אומנם לא סופר, אבל אני גם קורא ספרים, מלבד החומר המקצועי בעבודתי. אני חושב שזו פעילות חשובה, ובהחלט רואה לנכון להשקיע בה, למרות שאין שם כסף".

איפה אתה רואה את 'מועדון קריאה' בעוד חמש שנים?

"אני רואה אותו יותר בהקשר של רשת חברתית. היום האתר ברובו הגדול הוא חד-סטרי, אם כי יש אפשרויות להגיב ולהעלות לפייסבוק, אבל בעוד חמש שנים אני מקווה שהאתר ייצור דו-שיח. זה גם הכיוון של הספרות העולמית - שיתוף הקוראים".

וזה לא החלום היחיד של עמיהוד. "לפני שלוש שנים", הוא מגלה, "רציתי לייבא רעיון מחו"ל, שבו סופרים מופיעים בסרט וידיאו קצר של שתי דקות ומספרים על הספר שלהם - על מה העלילה, מה הביא אותם לכתוב אותו, וכן הלאה. הלכתי להוצאות והצעתי לעשות כך לכל הסופרים שלהן. הם חשבו קצת והציעו לי לעשות את זה בחינם. אם מסתכלים בעולם, זה טרנד פורח. חבל שלא כאן".

'מדף הספרים הגדול בעולם', שהושק בשנה האחרונה וכולל המלצות גולשים לספרים נולד, לדברי אורלי פינקלמן סמנכ"ל השיווק של סטימצקי, מתוך החלטה אסטרטגית להעביר את שוק הספרים לעיסוק בתוכן ובספר - ולא במחיר. "בשנים האחרונות אנשים התחילו לדבר על 'כמה ספרים קניתי וכמה שילמתי עבורם'", היא אומרת. "זה עבר לשפה של שוק, כאילו מדובר בקילו עגבניות. התפקיד שלנו בין השאר הוא להחזיר את הדיון לספרים עצמם. ביקשנו ממשרד הפרסום שלנו לחשוב על כיוון חדש, והם הציעו לאפשר לגולשים, כולל אלו בחו"ל, להמליץ על ספרים באמצעות העלאת סרטונים.

התוצאות, על-פי פינקלמן, בהחלט משביעות רצון. "השקנו את הפרויקט בינואר, בקמפיין נרחב באמצעי התקשורת, כולל באינטרנט, וגם היום, כשהקמפיין כבר לא באוויר, אנשים נכנסים כל הזמן ומעלים המלצות לספרים".

מבחינה מספרית עד כמה הפרויקט תפס?

"קרוב ל-130 אלף גולשים ייחודיים ביקרו באתר. זמן שהייה ממוצע עומד על קרוב לשלוש דקות, שזה נתון טוב. מתוך האנשים שנכנסו לאתר, יש לנו למעלה מ-12 אלף המלצות, חלקן טקסטואליות בלבד וחלקן ויזואליות. אחת האפשרויות באתר הייתה להגיב להמלצות או לסמן 'לייק'. יש בערך 830 אלף תגובות ו'לייקים' באתר. במקביל פתחנו עמוד בפייסבוק לפרויקט. נכון להיום יש לו יותר מ-10,600 אוהדים, ובכלל התפתחה שיחה ערה על הספרות. כלומר, העמוד בפייסבוק, שבמקור היה אמור רק לתמוך, הפך לבמה ערה בפני עצמה. יש שם דיונים, תחרויות, המלצות ועוד. מבחינתנו הפרויקט עדיין חי ברשת, וההצלחה שלו היא הפתעה גדולה מבחינתנו".

כמה אחוזים מהמכירות שלכם עוברים דרך אתר האינטרנט?

"כמו בכל השוק הישראלי, מכירות הספרים באינטרנט מהוות נתח קטן מאוד מהסך הכללי. זה נובע בעיקר מכך שהזמינות של החנויות בישראל גבוהה מאוד לרוב האזרחים. לסטימצקי בלבד יותר 160 חנויות ברחבי הארץ. שנית, פעם נהגו לקנות יותר באינטרנט, כי שם היה בדרך כלל יותר זול, אבל כיום יש בחנויות מבצעים טובים ולכן אין סיבה לקנות באינטרנט. בחנות אתה גם יכול לעלעל, לקרוא את העטיפה האחורית, וליהנות מחוויית קנייה. באינטרנט צריך להיכנס עמוד-עמוד כדי לצפות בספרים.

"אנשים גם לא בהכרח נכנסים לחנות ספרים מתוך ידיעה ברורה מה הם עומדים לקנות. לכן ספרים באינטרנט הם כבר לא דבר כזה גדול. יחד עם זאת, כל עוד יש לקוחות שמעוניינים לרכוש דרך האינטרנט - אנחנו נהיה שם כדי לתת להם את השירות הזה".

אפיק נוסף שאתם מעורבים בו הוא קורא הספרים האלקטרוני e-vrit, שניתן להוריד אליו בתשלום באמצעות האינטרנט ספרים שלמים. עד כמה אתם מעריכים שהוא ישנה את פני השוק?

"קשה לנו להתנבא. אנחנו מסתכלים על זה לא בהכרח מבחינת פוטנציאל המכירות, כי זו הסתכלות פחות נכונה. אין לנו מספיק נתונים כדי להצדיק את הכניסה להרפתקה הזו. אבל העולם משתנה, יש התקדמות טכנולוגית, והתפקיד שלנו הוא להיות חלוצים בכל מהפכה שמנגישה את הספרים לציבור. אנשים יצטרכו להתרגל לכך שספר כבר לא מוגבל לקריאה בדרכים שאנחנו מכירים, ואני מניחה שמי שאוהב חידושים טכנולוגיים יאהב גם את זה".

הכול התחיל מכך שרון בן-טאטא רצה לאפשר לאחייניות שלו, לחברותיהן ולילדים נוספים במשפחה, להיעזר בתוכנה ללימוד אותיות ומספרים, תוך הנאה ומשחק. משם הדרך לאפליקציית אייפון הייתה קצרה. זה קרה בסוף 2010. היום חברת 'נבי ארנבי' שבהנהלתו כבר מפעילה מספר אפליקציות אייפון לילדים, שהבולטת שבהן היא ספר דיגיטלי בשם 'הספר הזה', שאותו מקריאה חני נחמיאס. בינתיים צצו ספרי אייפון נוספים בשוק, כמו 'הדובי שחיפש דבש' ו'צב על הגב', ונראה שזו רק ההתחלה.

"שוק ספרי האייפון למבוגרים צמח בחודשים האחרונים, עם הצגתם של ספרי קריאה רבים - ביניהם ספרים של רם אורן שקודמו על ידו - כמו גם ספרי שמע רבים", מספר בן-טאטא. "לעומתו, שוק הספרים בעברית לילדים עדיין בחיתוליו, ויש עוד מקום רב להתפתחות וליצירה. בעולם, תחום ספרי ילדים לאייפון מפותח יותר, ומכיל עשרות, אם לא מאות של סיפורים ברמות ובשפות שונות. 'נבי ארנבי' החל את דרכו ביצירת אפליקציית סיפור לאייפון בשם 'הספר הזה', תוך שיתוף פעולה עם כוכבת הילדים חני נחמיאס. האפליקציה מכילה שני סיפורים קצרים פרי עטה של חני ושני משחקים המבוססים על הסיפורים האלו".

נבי ארנבי פעיל לא רק בתחום הספרים בעברית אלא גם בנישות מקבילות כמו משחקים, לומדות וכדומה. האם המיזם כבר משתלם מבחינה כלכלית, או שמדובר בהשקעה עתידית?

"תהליך יצירת אפליקציה - החל משלב התכנון, האפיון, העיצוב ועד לשלב הפיתוח ושליחתה לאישור על-ידי 'אפל' יכול להימשך כמה שבועות. עלות הפקה של אפליקציה עשויה להגיע למאות ואלפי שקלים. כלומר מדובר בהשקעה בעלת אופי לזמן ארוך. בחודשים האחרונים המיזם מתחיל להחזיר את ההשקעה, ואנו צופים לגידול ולצמיחה נוספת בתחום".

כיצד אתה רואה את התחום בטווח הרחוק יותר?

"אין ספק כי חלה התעוררות בתחום הספרים האלקטרוניים, עם הוצאת מכשירים מתקדמים בעולם ואפילו בארץ. הגורמים השונים העוסקים בתחומי פיתוח, יזמות ומכשירים קוראים, רואים בנושא בהחלט פוטנציאל לא קטן. 'נבי ארנבי' הוקם ופותח על הבסיס של ראיית הפוטנציאל הזה וההשקעה בו, מתוך אמונה שהוא יממש את עצמו ויתקדם הלאה".

אדם שוב, מנכ"ל Refresh, הוא איש ניו-מדיה שמעורב בכמה פרויקטים המשלבים את עולם הספרות במדיום הדיגיטלי. כך לדוגמה, הקימה החברה שבבעלותו אפליקציה ייעודית בפייסבוק, שאפשרה לגולשים לכתוב סיפורים קצרים עד 140 מילה, במסגרת תחרות 'קצרצר' של מפעל הפיס, שהוזכרה לעיל, וגם לדרג זה אותם. בניגוד לתחרויות הקודמות, שבהן ועדת סופרים קבעה את זהות המנצח, כאן הגולשים החליטו.

במסגרת האפליקציה, מספר שוב, אנשים שכתבו סיפור יכלו בלחיצת כפתור לשתף את החברים שלהם בפייסבוק. זו הייתה הצלחה גדולה מאוד".

השאלה היא האם מדובר בשינוי מהותי בעולם הספרות או גימיק זמני?

"קודם כל, הדבר הנפלא שהאינטרנט עשה הוא לאפשר לאנשים שבעבר כתבו למגירה משום שלא היו להם אמצעים, מו"ל או קשרים, להעלות לאינטרנט את מה שכתבו, ולגלות באמצעות הפידבקים שקיבלו האם זה שווה משהו. כך הם גם יכולים להיחשף למו"לים ולבעלי תפקידים שעשויים לראות את התכנים שלהם".

כשכל אחד יכול לכתוב, זה עלול להביא לזילות בתחום הספרות.

"כמו בכל דבר המוני, יש הרבה מוץ אבל יש גם תבן, ומי שקובע מהו המוץ ומהו התבן הם הגולשים. נכון שפופולרי הוא לא בהכרח איכותי, אבל קטע פופולרי בהחלט מצביע על כך שהרבה אנשים חשבו לפחות שהוא מעניין. יש הרבה אנשים שחושבים שהם סופרים דגולים, והם לא, ויש הרבה שעד כה לא הייתה להם היכולת להגיע לדברים האלה, ועכשיו יש להם".

בין שלל פעילויותיה, מנהלת Refresh את הנוכחות של סטימצקי במדיה החברתית, בעיקר בפייסבוק, עם פעילויות והמלצות של גולשים, שעושות את הבאזז הנחוץ. "בהמשך נארח סופרים בפייסבוק", מבטיח שוב, "כך שהם יוכלו לענות לשאלות הגולשים. אפשר לראות שם ממש מדי יום עד כמה המספרים צומחים".

לאן זה יכול להגיע להערכתך?

"אחת החידות הגדולות היא האם עולם הספרות ילך למקום שאליו הלך עולם המוזיקה. מצד אחד מתפתחות טכנולוגיות כמו הקינדל והאייפד, שמאפשרות לנו לקרוא ספרים בפורמט דיגיטלי. ספר אפשר להשאיל, אבל אי-אפשר להפוך אותו ברגע נתון ל-3,000 ספרים, אבל כשהוא הופך לקובץ דיגיטלי - זה כבר אפשרי".

מה שאומר שייתכנו גם לא מעט עותקים פיראטיים.

"נכון. לא כל העותקים יביאו תמלוגים ליוצריהם. זו סכנה מאוד גדולה לעולם הספרות. מצד שני, זה יתרום במישור 'הירוק' - אם למשל יוצא ספר עם טעות, אפשר לתקן את זה אונליין בכל העותקים. נכון אומנם שאין כמו ספר, שהמון אנשים עדיין רוצים למשש, להריח ולראות אותו בספרייה שלהם, אבל לדעתי בסופו של דבר, העולם ילך לכיוון הדיגיטלי. רשתות כמו סטימצקי יגדילו את ההכנסות מנושאים דיגיטליים ופחות ממקורות פיזיים. מקורות ההכנסה ישתנו".