בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חורף, עבודה, שפעת ומה שביניהם
|
לאחרונה, אנו שומעים על בתי חולים רבים ברחבי הארץ שנסגרים בשל העומסים הכבדים הנגרמים בגלל ריבוי מקרי השפעת ● החשיפה לנתונים אלו בתקשורת, מקיפה ונרחבת ● בכתבה זו נייחד את הדברים לשינויי דפוסי התנהגות העשויים לצמוח מהמשבר הנוצר בשל ריבוי השפעות ולצמצם את התחלואה, תוצר מבורך שיקדם את הבריאות בישראל ככלל ואת המנהיגות במקומות עבודה בפרט
|
חולים? הישארו בבית [צילום: AP]
|
|
|
|
|
במגיפה מעוררת בהלה זו, טמונה גם הזדמנות לקידום בריאות ומנהיגות. כל משבר הינו חלון הזדמנויות לשינוי ופריצת דרך, מהרגלים בעייתיים שעד שלא הפכו למשבר, לא באמת קיבלו את תשומת הלב הראויה. אולי כעת בסכנת השפעת טמונה הזדמנות לשינוי מערכות יחסים בעבודה, ולמיגור החג-דיא של השפעות.
הורים שולחים ילדים חולים לגן, כדי לא לאבד ימי עבודה ויוצרים נורמה, שהגננות לא חזקות דיין למנוע. הגננות חשופות למחלה כמו יתר הילדים בגן, שגם הם, בתורם, מגיעים כשחולים, כי ממילא זו הנורמה. כפי שאומרת אחת מלקוחותינו שהיא גם אמא: "הרופא הסביר שזה שכיח שילד חולה מאוד בשנתיים הראשונות שלו בגן, ושזו בעצם חשיפה "מחסנת" למערכת החיסונית שלו". היום, היא אומרת, "גם כשהילד שלי חולה, אני שולחת אותו לגן, כי אם הורים אחרים לא מוכנים להפסיד ימי עבודה, שבגללם הילד שלי נדבק, למה שאני אנהג אחרת".
אז ילד מדביק ילד, שמדביק את הוריו, שממשיכים את השרשרת בהגיעם חולים לעבודה, כחלק מהתרבות הארגונית שדורשת מעובדים לתת יותר גם עם פחות. לאור תרבות זו, מי שבא חולה למקום העבודה, הינו בחזקת גיבור, או לפחות לא מואשם בעצלנות - כי המנהל והקולגות לעבודה, מרימים גבה, כשעליהם לספוג העדרות עקב מחלה, ועל אחת כמה וכמה בעקבות ילד חולה. גם אם התרבות בעבודה אינה כזו, והמנהל מעודד עובד חולה להישאר בבית, שיקולים כלכליים, ואופי העבודה משפיעים על קבלת ההחלטות של החולה. לא כל העובדים יכולים להרשות לעצמם להחסיר ימי עבודה, כשעל חלקם אין החזר כספי, ולא כל המעסיקים יכולים להרשות לעצמם לתת החזר מלא, ובפרט כשמדובר בהעסקת עצמאים ("פרילנס"). התוצאה היא, יותר סיכון לסיבוכים, בשל העדר מנוחה, תוך חשיפת אוכלוסיה נוספת לתחלואה.
אולי היום כשסכנת ההידבקות הופכת למשברית, נתחיל לתת את הדעת על התרבות של "לעבוד בכל מחיר", ונאפשר לחולים להישאר בבית ולהבריא, ולסכן פחות את הסביבה. על-מנת שזה יקרה, יש צורך בשינוי מערכתי, שכן הטלת האחריות על החולה אינה הוגנת. השינוי המערכתי מחייב טיפול בלחצים החברתיים והכלכליים המופעלים על האזרח והפגנת מנהיגות.
|
משרד הבריאות מפרט המלצות להימנעות מהידבקות. המידע המפורט מתעדכן באתר המשרד ולהלן המלצות, שבכוח מעסיקים לקדם בכל ארגון:
- על החולה להישאר בבית מתחילת התסמינים ועד 24 שעות לאחר שחלפו;
- עודדו מודעות לחיטוי ידיים עם מים וסבון למשך כ-20 שניות / ג'ל חיטוי לעיתים קרובות ובפרט לאחר שיעול / עיטוש והקפדה לזרוק ממחטות לסל האשפה. במיוחד במערכות חינוך;
- דאגו להגיינת השירותים, ספקו אמצעים המאפשרים הימנעות משימוש במגבת משותפת בעיקר במערכות החינוך - הורים בקרו (תרתי משמע) את השירותים במסגרות של ילדיכם;
- דאגו לניקיון משטחי מגע ציבוריים כגון: ידיות דלת, טלפון, מקלדת וכדומה (הנגיף יכול לשרוד ולהדביק בני אדם באמצעות מגע ישיר או עקיף, במשך 8-2 שעות). במקביל, הנחו את העובדים לשטוף ידיים לאחר מגע עם חפצים שעוברים מיד ליד (כגון: כסף, צעצועים בגן וכדומה).
ואחרי הכל, חשוב לא להיכנס להיסטריה. דעו כי אפידמיולוגים אומרים, שלחולים שאינם בקבוצת סיכון, חשיפה לשפעת, עשויה לחסנם, בפני המגפה הבאה, כך שאם כבר נידבקתם, דאגו לטפל בעצמכם וראו גם את היתרון שבמצב.
לסיכום, בעקבות ריבוי השפעות, נפלה בידינו הזדמנות לשנות את תפיסה חברתית והתנהגות במצבי חולי. המטרה - אדם חולה נשאר בבית. כמה שזה נשמע ברור ופשוט, המציאות עדיין מראה אחרת. אנו קוראים לקוראי הכתבה- השאירו את החולה בבית, לטובת חברה בריאה יותר, ולא רק בהיבט של השפעות.
|
המעסיקים יכולים לגרום לשינוי
|
|
אולם היות ובישראל, כמו בישראל, יש יותר סיכוי שהחורף יגיע לפני שהמדיניות הלאומית תשתנה, להלן פנייה למעסיקים, כסוכני שינוי.
- מדיניות אירגונית: צאו בהצהרה והטמיעו אותה (כפי שמטמיעים כל שינוי) באמצעות דיונים עם הצוות לגבי איסור הגעה לעבודה כשחולים, תוך הדגשת חשיבות ביקור רופא ואם אובחנת כחולה בשפעת, לא לחזור לעבודה עד 24 שעות מתום הסמפטומים (כאמור);
- דוגמה אישית: גבו את ההצהרה, בדוגמה אישית, בכך שאתם עצמכם לא תגיעו חולים, ובהתנהגות שלכם כלפי החולים. כמו בכל הטמעת שינוי, העובדים יבחנו אם אתם אכן רציניים, וידוע שהמעשים שלכם חזקים בהרבה מההצהרות המילוליות;
- מדיניות החזר ימי מחלה: במידת האפשר גבו את ההצהרה גם במדיניות החזר ימי מחלה, כבר מהיום הראשון והקלו על יעדיו של עובד חולה;
- שיתוף הקהילה: היות וידוע כי החורף הקרוב יהיה עמוס חולים, היערכו מראש בהקמת מחלקת מתנדבים מקרב הפנסיונרים בקהילה. הפנסיונרים עשויים להוות משאב משמעותי במשבר זה, היות והם כנראה חסינים יותר לנגיף (יש אפידמיולוגים האומרים, שזה בזכות חשיפתם בעבר לנגיף דומה). בכך תתרמו לקהילה במעורבות קהילתית, ותערכו מראש באופן שיוריד עומס מיתר העובדים, בעת היעדרות חולים;
- עודדו עבודה מהבית: במקרים בהם יש לחץ חריג שאינו סובל דיחוי / מילוי מקום, להשלמת משימה בעבודה - מנפו את הקדמה לבידוד החולה מיתר העובדים. אפשרו לעובד החולה לעבוד מהבית, חסכו לו את המעמסה של להגיע לעבודה ואת סכנת ההדבקה. בפ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה, למשל, יצאה הנחייה לצוות, שאם לקוח מגיע חולה לפגישת יעוץ, במידה והוא לא יוכל לפרגן לעצמו את המנוחה ולהזיז את המפגש, יש להמשיך את המפגש טלפונית, כחלק ממדיניות קידום הבריאות של צוות פ.ד.ה ושל יתר הלקוחות עימם הם יתראו בהמשך. במערכת החינוך אפשר להיעזר בטלוויזיה במעגל סגור הקיימת בחלק מהמוסדות, לשמור על קשר עם ילד חולה.
בפדה יעוץ ארגוני והדרכה מאמינים, כי עובד טוב הוא עובד שטוב לו, ושהתנהלות כזו תהיה כדאית קודם כל למעסיקים. מעט התפוקה של עובד חולה, בטלה בשישים, מהעלות בגין הדבקת חברים נוספים בצוות. שלא לדבר על העלאת המוטיבציה של עובד, שהוא או ילדיו חולים, והמנהל שלו התייחס אליו קודם כל כאדם - מנהיגות לשמה. לעסקים, זו הזדמנות להיערך עסקית, למשל ללקוחותינו מתחום המזון באמצעות שירותי Take away, לענפי הצריכה זה הזמן למנף טכנולוגית אפשרות הזמנת שירותי דרך האינטרנט ולענף התיירות פרסום מבצעים בארץ, שכן הציבור ימנע משהייה במקומות סגורים (מה שיוריד את היקף הטיסות לחו"ל ויגביר צריכת שירותים לבית במקום בילוי בחוץ).
|
ראשית, מקבלי ההחלטות במדינת ישראל חייבים לתגמל ולגבות היעדרות מהעבודה. שהרי סיוע בתגמול ימי מחלה מהיום הראשון, ודאגה לכוח עבודה משלים, יעלה למדינה בסופו של דבר פחות מאשר להמשיך לעודד חולים לבוא לעבודה (הצפי של סקר, מטעם דן אנד ברדסטריט שפורסם לאחרונה הינו של עלות של כשני מיליארד שקלים למדינה בשל אובדן ימי עבודה, אשפוזים, חיסונים וכדומה ואם המחלה תתפשט, צפויות עלויות נוספות בשל נזקים לתחומי הצריכה והתיירות). בסקנדינביה הבינו זאת, וקידמו נורמה שבה חולים לא מגיעים לעבודה, ואכן זה אחד האזורים עם אחוזי המחלות הנמוך ביותר.
עלות מניעה זולה בהרבה מעלות הטיפול, כפי שנהגה לומר סבתא - 'a stitch in time saves nine'. אבל כמה מאיתנו באמת מתפנים לחזק כפתור מתרופף? בעולם העסקי, חוק פי 10, מדבר על כך שבעיה שלא אותרה בזמן, עולה פי 10 מאשר עלות המניעה. זו הסיבה המקצועית, שבפדה מעודדים עבודה לפי יעוץ שוטף (רטיינר) הדואג לתחזוק ומניעה, בעלות מוזלת בהרבה, בכל המובנים, מזו שעולה התערבות נקודתית ובפרט במשבר.
|
זו גישה המציעה שינוי מערכתי שיאפשר לפרט לסגל התנהגויות מקדמות בריאות, לפיה "יש למנף את חלון ההזדמנויות שנוצר, על-מנת לבודד את החולה, ולמנוע התפשטות המגפה". משרד הבריאות בהמלצותיו מצהיר: "אם חלית, הישאר בבית למניעת הפצת המחלה לאחרים", אולם יש לגבות זאת במדיניות ממלכתית שתאפשר לחולה הלכה למעשה להישאר בבית... נכון להיום, אין המערכת החברתית והכלכלית תומכות בכך. ללא שינוי מערכתי, ההמלצות ישארו בגדר מס שפתיים.
לדוגמא, בית-חולים העמק שהזהיר את הציבור שלא לבקר חולים, כדי לא להידבק. במקום להבין שזו התנהגות המונעת התפשטות של מגפה, זכה בית-החולים בביקורת ציבורית, מצד קרובי המטופלים. דוגמה זו ממחישה עד כמה השינוי צריך להיות מערכתי ומדיני, ושאין בכוחו של ארגון אחד ליצור שינוי תפיסה.
|
|
|
הכותבות הן איילת פדה-גולדשטיין, מנכ"לית פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה ומרים פדה, אחות בריאות הציבור, בעלת תואר שני מבית-הספר לרפואה הדסה, לשעבר מפקחת בריאות הציבור
|
|
תאריך:
|
15/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
16/01/2011
|
|
איילת פדה-גולדשטיין, מרים פדה
|
חורף, עבודה, שפעת ומה שביניהם
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישע
|
15/01/11 14:15
|
|
כלי התקשורת בישראל התעצמו בשנים האחרונות ויצרו מעין "בתי דין שדה". מו"לים ועורכים ועיתונאים בכירים מנצלים את הכוח שצברו בידיהם, כדי לפגוע ביריבים עסקיים ו/או אידיאולוגיים, וכדי לבוא חשבון עם כל מי שמסומן למצער כמי שאינו נמנה עם תומכיהם ו/או כמי שעלול לפגוע במקורביהם. "תחקירים" שיקריים נולדים חדשות לבקרים רק כדי לדפוק מישהו שאינו נענה לדרישותיהם או חלילה מסכן את אנשיהם הקרובים. לכן אין אולי פלא כי הגבולות מיטשטשים. הדחף הלגיטימי להגן על חברים וידידים - לכולנו יש מאלה וגם מאלה - הופך לעיתים לבלתי נשלט אצל מו"לים ועורכים, שמבצעים, בזדון, פעולות הנוגדות את החוק. עובדות וחצאי-אמיתות וגם שקרים משמשים בערבוביה להכנת "תחקירים" ו"חשיפות", שנועדו מלכתחילה, משיקולים זרים, להשמיץ ולהרוס אחרים. כך נהגו באחרונה כמה כלי תקשורת בשורה של פרשות. ברשימה זו נביא להלן כמה מהן.
|
|
|
השבוע התברר שתיבות פנדורה קיימות גם מחוץ למיתולוגיה היוונית. תיבות פנדורה מציאותיות, מודרניות, שהיו נעולות משך שנים. וכשתיבות הפנדורה הללו נפתחות, ולאו-דווקא בפזיזות אלא בכוונה תחילה, הן עלולות להיות מזיקות במיוחד. את הלקח הזה גילה השבוע על בשרו סגן-נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט יהודה זפט, ששמו עלה לכותרות, שלא בטובתו, על-רקע יחסיו מן העבר עם עו"ד ד"ר יעקב וינרוט. ומי שפתח את תיבת הפנדורה היה וינרוט עצמו.
|
|
|
מאז הנסיגה מרצועת עזה בקיץ 2005, הפך חמאס מתנועה קטנה יחסית לתאגיד ארגונים עתיר תקציבים. הוא מצא דרכים לעקוף את הסנקציות ואת המצור, להדוף את קשיי ההתחלה דוגמת בעיית הנזילות הפיננסית, ולהקים מערכת ממשל יעילה שאחיזתה בשטח מתחזקת בהתמדה. כתוצאה מכך, חמאס מסוגל לתגמל בנדיבות את נאמניו ובה בשעה להשליך ממנו והלאה את נטל האחריות על מיליון ו-600 אלף תושבי הרצועה. הרשות הפלשתינית והמדינות התורמות מגלות סובלנות כלפי התופעה הזאת, וכך, למעשה, ממלאות שלא ברצונן את קופותיו של הארגון.
|
|
|
זה כבר הרבה זמן שכולנו חיים בבועה התל אביבית. מספיק לפתוח טלוויזיה בשביל להרגיש אותה עוטפת אותנו באהבה. אבל לפעמים אי-אפשר שלא להרהר מתי היה הרגע המדויק בו חיי הרווקות הפכו לרכושה הבלעדי של עיר האורות, לפני או אחרי שיפוץ מתחם התחנה?
|
|
|
כוכב מרקורי יגיע לצמידות עם כוכב פלוטו בתאריך 18.1, אבל השפעה כבר קיימת ומורגשת. שני אלה מייצגים את כוחן של המילים, כך שהמשמעות והפרשנות יכולות להיות כוחניות. היו זהירים בדרך בה אתם משתמשים במילים בימים הקרובים. אתם יכולים בהיסח הדעת לפגוע בזולת, או באדם קרוב או יקר לכם. העוצמה של המילים עלולה לחדור ולגעת בנקודות הכי רגישות החבויות בתוך הנשמה, משהו שלא התכוונתם אליו כלל.
|
|
|
|