עדנה שביט, בעבר שחקנית תיאטרון "זירה" ובהמשך - מוותיקי מורי החוג ובימאיו, ביימה כאן הצגה מיוחדת שלא דומה לשום דבר שראיתם. הדגש - על תנועות הגוף וההבעות. לא כמו הקומדיה דל ארטה, אלא הרבה יותר מזה. ארבעת השחקנים הפכו בידיה כמו למריונטות - בגמישות הגוף והקפאת מצבים כדי להדגיש. הסיפור הקצר על מנהל בנק ומנהל החשבונות שלו, הנערכים לפגישה גורלית עם בעלי המניות, כשהם מכינים מצגת כוזבת של הצלחות פיננסיות - מקבל את תפניתו הדרמטית על הופעתן הפתאומית של אשת מנהל הבנק ושל אשה תמהונית המטרידה עם בקשות מוזרות ועיקשות.
בוריס גורליק (כחירין קוזמה רואה החשבון) במונולוג הפתיחה, מזכיר עם בעיותיו הרפואיות והנפשיות את עיסוקו של המחבר אנטון צ'כוב כרופא כפרי. שפת גופו כה מצחיקה, שהטקסט הופך למשני בחשיבותו. יכולותיו הגופניות והמימיקה של פניו כה עשירות, שהוא מהפנט אותך לכל אורך ההצגה. בהמשך, מנהל הבנק הנפוח שיפוצ'ין, (נדב ויזל) שדמותו היא קריקטורה של כל הפונקציונרים שם ואז וכאן והיום, בלבושו המוקפד ובתסרוקתו המגוחכת, נוסך בתנועותיו ובמיוחד בדיבורו המושהה להדגשות, גורם נוסף לצחוק ולעג, שששיאו הוא לקראת סוף ההצגה.
מויה בארי היפהפיה כטאטיאנה, אשתו של שיפוצ'ין, מפתיעה אותו באמצע ההכנות למסיבת היובל של הבנק, כשהוא בעצם שמח להעדרה מהעיר. הצביעות ביחסי השניים היא הצביעות השולטת ביחסי זוגות רבים בעולם גם כיום, ועצם ההמחשה מצחיקה עד דמעות. בארי היפה והסקסית, באה לדקה, כדבריה, אך נשארת עד הסוף.
היא מטריפה אותו ואת כל תוכנית ההכנות ל"שיפוץ" הדוח הכספי, כשלפתע מגיחה אשה עניה ללשכה, ודורשת שכר עבודת בעלה שפוטר. הוויכוח בין שיפוצ'ין לאשה (מילנה סנדלר), כשהוא משנס את כל כוח הסבלנות שלו, כדי להסביר לה שבעלה לא עבד כלל בבנק אלא במשרד הביטחון - לא עוזר. אך העימות ביניהם ונוכחות השניים האחרים, הופכת את הפארסה לקומדיה מוטרפת, שכל מלאי הממחטות שלי לא הספיק בגלל שנרטב כולו מדמעות הצחוק.
עיצוב הבמה המסוגנן והיפהפה כמו גם עיצוב התלבושות - נעשה בידי בוגרת החוג (שמניב את מיטב מעצבי התיאטרון הישראלי) - יפעה גניאל. את כל שאר היוצרים מילאו תלמידי החוג המוכשרים, כולל עוזרת הבימאית שרון גמבוש עם עידן עמית.
עבודת צוות כה מוצלחת, שהניבה הצגה ממש מוכנה לעלות על בימות התיאטרונים המכובדים ביותר שלנו, כי זוהי הצלחה בטוחה. לא צחוק נמוך כמו בטלוויזיה, לא שחקנים-דוגמנים חפים מכל ידע של משחק, אלא מהמובחרים ביותר, כשעל הטקסט מופקד אחד מהגדולים שהפך לקלאסיקה - צ'כוב. בטלו הכל ורוצו לראות - כי זה יעלה רק עד ה-25.5.11, בבנין מכסיקו, בשעה 8 בערב.
