גר או גט

ערב חג השבועות, שוב מתחדד הדיון בנושא גיורם של יוצאי חבר העמים ● רבני צהר מציגים את נקודת המבט האנושית והמעשית, בעוד חב"ד נוקטת בגישה חרדית נוקשה ● ההכרעה תהיה מן הסתם פוליטית, אך אולי לשם שינוי השיקולים המוסריים והלאומיים הם שיכריעו
איתמר לוין כתבות תגובות
בשנים האחרונות הפך חג השבועות, בנוסף להיותו זמן מתן תורתנו וחג הביכורים, גם למועד בו מתחדש ומתחדד הוויכוח סביב הגיור בכלל וגיורם של יושבי בריה"מ-לשעבר בפרט. העובדה שבחג זה נקראת מגילת רות, שבמרכזה התגיירותה של רות, היא האליבי לכל העוסקים בנושא, על-מנת לשוב ולדון בו.

שניים מהעלונים שחולקו בבתי הכנסת בסוף השבוע החולף, מעניקים מבט אל שתי הנקודות הקוטביות בוויכוח המתנהל בתוך הציבור הדתי. מצד אחד: רבני צהר הדתיים-לאומיים, המסבירים מדוע יש ללכת ככל האפשר לקראת הגרים. מצד שני: חב"ד, העומדת על כך שיש להקפיד בכל קוצו של יו"ד. הוויכוח הזה, כפי שנראה בהמשך, אינו חשוב מאוד רק כשלעצמו, אלא גם כמייצג שתי תפישות עולם רוחביות שונות לחלוטין.
חב"ד: צמודים לרבי שהלך לעולמו
הרבי מלובאביץ'. הקצנה בחב"ד

לעומת זאת, הגישה של "שיחת השבוע" שמפרסם חב"ד שונה בתכלית. המאמר הפותח, שכתמיד אינו חתום אך כנראה נכתב בידי העורך, מנחם ברוד, קובע: "יש מי שאינם מבינים מדוע המבקש להתגייר צריך לקבל עליו עול תורה ומצוות. מדוע אינו יכול להיות יהודי שאינו שומר מצוות. השאלה הזאת באה מחוסר הבנה על מהותו של העם היהודי. בלי התורה אין שום דבר שמחבר את כל בני העם היהודי, המפוזרים במדינות רבות, הדוברים שפות נבדלות והקשורים לתרבויות מגוונות. הדבר היחיד שמשותף לכולם הוא הזיקה לתורה ולמצוותיה, כהמשך לקבל התורה מהר סיני".

כאמור, הוויכוח הזה הוא על הרבה יותר מאשר הגיור. זהו ויכוח על עצם דרכה של היהדות במאה ה-21: האם להתבצר בשמרנות או להגיב לאירועי הזמן. יש להדגיש, כי בניגוד למה שאולי חושבים רבים - היהדות ידעה תמיד להגיב על המתרחש בתוכה ומחוצה לה. היא ידעה להסתגל לחיים ללא בית המקדש, כמו גם לשיבה לארץ ישראל; להתפתחויות הטכנולוגיות ולחידושי הרפואה; לשאלות ביטחוניות ולסוגיות מדיניות. והכל - לא במסגרת של רפורמים או קונסרבטיבים, אלא בתוך היהדות האורתודוכסית.

הגישה של רבני צהר אינה מפתיעה. היא המשך ישיר לדרכם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ורבים מגדולי הדורות האחרונים. היא אולי שונה מהקו של כמה חרד"לים (חרדים-לאומיים), אך הם אלו שהקצינו ועזבו את הדרך שהתוו הרב קוק וממשיכיו.

לעומת זאת, חב"ד מציגה בסוגיית הגיור - כמו בנושאים אחרים - קיפאון והקצנה. תנועה חסידית אינה יכולה להתקיים לאורך זמן בלי אדמו"ר, וחב"ד מנסה לעשות זאת כבר 18 שנים - אחרי 40 שנות מנהיגות דומיננטית ביותר של ר' מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובאביץ'. התוצאה היחידה האפשרית היא הסתגרות בתוך המבנים הקיימים, אלו שקבע הרבי לפני עשרות שנים או אלו שנראים לחסידיו כמתאימים לדרכו. כאשר אין מי שיכוון את הדרך, כל שנותר הוא להמשיך ולסמוך על חוקי תנועה נושנים, גם אם הכבישים וכלי הרכב השתנו לבלי הכר.

קו דומה נוקטת חב"ד במישור המדיני: לאו מוחלט למו"מ עם הפלשתינים, שלא לדבר על נסיגה כלשהי או הקמת מדינה פלשתינית. כמו בנושא הגיור, גם כאן התנועה מתעלמת מן המציאות ורק אומרת מה לא - ואינה מציעה מה כן. ושוב: כאשר אין מי שיגיב על ההתפתחויות, כל שנותר הוא לדבוק בהנחיות שניתנו לפני 20 שנה ומעלה.

הדבר מצטרף להתחרדות הכללית של חב"ד. כך למשל התנועה מחרימה בצורה מופגנת את יום העצמאות ויום ירושלים, ואני מדבר על התנהגות שראיתי במו עיניי. למרבה האירוניה, רק לאחרונה עברה חב"ד מיתוג מחדש, במסגרתו קבעה סיסמה: "כל הלב לכל אחד". בעוד התנועה אכן ממשיכה לפעול גדולות ונצורות ברחבי העולם, דומה שדווקא בישראל היא דוחקת את עצמה יותר ויותר לשוליים שבהם תתקשה מאוד לתת את כל הלב לכל אחד.

אם לחזור לשאלת הגיור, הרי שניתן לתצמת אותה בשלוש מילים: גר או גט. האם היהדות תדע לפתוח את זרועותיה כלפי מי שנדחקו ממנה בעל-כורחם, או שמא תדחה אותם. האם היא רוצה גר או מעדיפה להעניק גט. ההחלטה אומנם תיפול ככל הנראה במישור הפוליטי, אך אולי לשם שינוי גם שיקולים מוסריים ולאומיים ארוכי-טווח יכריעו ולא רק שיקולי ההישרדות הפוליטית קצרי-הטווח.
צהר: חשש לנישואי תערובת
הרב יעקב אריאל. צאצאי יהודים [shuki]

את העלון של צהר פותח נשיא הארגון והרב הראשי לרמת-גן, הרב יעקב אריאל. הוא מסביר, כי הדרך בה יש לקבל את המתגיירים מקרב יוצאי חבר העמים צריכה להיות שונה מהיחס כלפי הגרים בעבר, שכן מדובר בצאצאיהם של יהודים, אשר הורחקו מדתם ועמם בכוח הזרוע של השלטון הקומוניסטי. "שם נרדפו בני משפחות אלו על יהדותם. הן הגיעו ארצה מתוך הנחה שהם יהודים. היחס אליהם צריך להיות שונה, לא של דחייה אלא של קירוב", הוא קובע.

הרב יהודה גלעד, רבו של קיבוץ לביא וראש ישיבת הקיבוץ הדתי, מעביר את הדיון להשלכות המעשיות. בניגוד לרוב העולם, הוא אומר, בישראל אין כמעט נישואי תערובת, כי אין עם מי. אבל אם לא יצורפו יוצאי חבר העמים לעם היהודי - התוצאה המתבקשת מאליה תהיה נישואי תערובת איתם.

הוא מסביר: "מה מצופה מצעיר ישראלי מצוי הפוגש בצבא נערה נחמדה שנולדה או גדלה רוב שנותיה בארץ, בוגרת מערכות החינוך הרגילות, ישראלית לכל דבר ועניין, אלא שמבחינה 'טכנית' (בעיניו כמובן) היא אינה רשומה כיהודייה? האם יש סיבה שתשכנע אותו לא לשאת אותה לאישה אם יש אהבה ביניהם? מכאן, שאם לא יחול שינוי משמעותי בנושא הגיור, צפויים אנו, חלילה, לאלפי נישואי תערובת בשנים הקרובות במדינת ישראל".
Author
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
תאריך: 06/06/2011 | עודכן: 06/06/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
גר או גט
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ברמלאי
6/06/11 15:46
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]