ההזדמנות הגיעה השבוע, עם הופעתו של ארד בוועדה לביקורת המדינה. ארד חזר ותיאר שם את השתלשלות האירועים ברדתו מן המטוס.

"ניגשה אליי גברת נכבדה וביקשה ממני להתלוות אליה להתייעצות ביטחונית", שחזר ארד. "ואתה מתלווה לכל אחד שאומר לך שאתה מבוקש להתייעצות ביטחונית?", תהה ח"כ רוני בר-און, שניהל את הישיבה. "לא", השיב ארד. "זה לא נראה לי מוזר. הערכתי שעורך דינו של ראש הממשלה, יצחק מולכו, מבקש להתעדכן בפרטי שליחותי", הסביר.

וכך, במשך דקות ארוכות צעד ארד בעקבות אותה צעירה אלמונית. הם חצו פרוזדורים ארוכים במסע שהסתיים בהגיעם לחדר צדדי ומרוחק. שם, להפתעתו של ארד, במקום עורך דינו המצוחצח של רה"מ המתינו לו אנשי השב"כ. שלוש שעות נמשכה החקירה, ובמהלכה התברר לארד שאיש אינו יודע לאן נעלם.

"הצוות בא לקבל אותי ולא מצא אותי", תיאר ארד באוזני המוזמנים לישיבת הוועדה, ובהם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ומבקר מערכת הביטחון במשרד המבקר, האלוף מנדי אור. אלה הקפידו כל העת לשמור על פנים חתומות, גם כאשר ארד אמר שבקרב אנשיו התעורר חשש ביטחוני: "ראש המל"ל נעלם! גם במשפחה יש דאגה".

י', שצפה לבקשתי בדיון ששודר בערוץ הכנסת, זועזע. "בכל תקופת שירותי בשב"כ לא הובאו ארבעה חוקרים יחד לחקירה, גם לא לחקירת פצצות מתקתקות. העובדה שראש אגף חקירות לקח חלק בחקירתו של ארד בנתב"ג חריגה עוד הרבה יותר. אובייקטיבית היא אינה תואמת את הנסיבות. גם אם הייתה הדלפה חמורה, כפי שלכאורה נחשד.

"לכן", אומר י', "אני מעריך שכל הסיטואציה הביזארית בשדה התעופה לא נועדה כלל לצורכי חקירה. כדי לעצור מישהו בשדה התעופה צריך להניח שהחשדות כלפיו עלו לכלל ריגול, שזה המצב הקיצוני והחמור ביותר. אולם אז החקירה הייתה צריכה להתבצע באופן שהסביבה לא תהיה מודעת לה. זה לא מה שקרה. להפך. עם רדתו מן המטוס לקחו את ארד והעלימו אותו באופן שגרם לכל הפעמונים בסביבתו לצלצל. משפחתו ידעה שהוא צריך להגיע, העוזרת האישית שלו המתינה לו בשדה התעופה, הצוות שלו חיכה לעידכונים. היה ברור שתיווצר מהומת אלוהים. מכאן עולה, לכאורה, שהיה פה סוג של זדון, כוונה להשפיל את ארד עד עפר ולשבור אותו. מדובר בהתנהלות שעל פניה נועדה לדחוף את ארד אל הקצה.

"זה מה שעולה גם מתוך מה שאמר ארד בוועדה", אומר י'."בפועל החוקרים לא התעניינו כלל בדברים שאמר ארד בחקירה בנתב"ג, אלא במה שקרה בעקבותיה. שהרי אם מראש הודיעו לארד ששוללים ממנו את סיווגו הביטחוני, המשמעות היא שמאותו רגע הוא אינו יכול עוד לשמש בתפקידו כראש המועצה לביטחון לאומי. לכן, הניסיון להציג את מה שאירע כחקירת הדלפה, ולו גם חמורה, אינו אלא הצגה מאל"ף ועד ת"ו".

כשאתה אומר שהכוונה הייתה להשפיל, לבזות ולדחוף את ארד אל הקצה, למה בדיוק אתה מתכוון, שאלתי. לקצה ממש? "כן", הוא עונה, "לקצה. ולא, את לא טועה בהבנה מה זה קצה. ככל הנראה, מתוך הכרת האיש, אופיו, הטמפרמנט שלו וההיסטוריה של הנאמנות שלו לביבי - הייתה סיבה טובה להניח שהאיש ייפול על חרבו".

במובן מסוים, אני אומרת, הוא אכן נפל על חרבו. עם צאתו מנתב"ג הוא כבר לא היה ראש המל"ל, וכפי שניסה לטעון רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במהלך עדותו השבוע בוועדה לביקורת המדינה - על-פי זיכרון דברים של השב"כ קיבל ארד אחריות להדלפה - ומרגע שקיבל אחריות להדלפה הוסר סיווגו וממילא בטל תפקידו.

השאלה היא עד כמה התיאור של נזרי הוא תיאור נאמן של מה שקרה בשדה התעופה. נזרי מסתמך על זיכרון דברים שקיבל מן השב"כ, אולם על-פי מה שאמר ארד בוועדה לא הייתה בשדה התעופה שום קבלת אחריות מצדו להדלפה, אלא נשיאה עקרונית באחריות. יתרה מזאת, ארד הצביע על סתירה בדבריו של נזרי. על-פי ארד, ההודעה על שלילת סיווגו הביטחוני התקבלה מיד בראשית חקירתו בשדה התעופה ולא כתוצאה מ"קבלת אחריות" להדלפה.

בתיאור של ארד יש הד מסוים לפרשייה ביטחונית קפקאית אחרת. קפטן ג'ורג', חוקרו של מוסטפה דיראני, מנהל כעת מאבק נגד המדינה שלשיטתו, אם לסכם אותה בשלוש מילים, זרקה אותו לכלבים. בזמנו, כאשר עלו חשדות שג'ורג' השתמש בחקירת דיראני בעינויים, היה עליו לעבור בדיקת פוליגרף תקופתית, כמקובל ביחידות מסוג זה. ג'ורג', מסיבותיו, סירב לעבור בדיקת פוליגרף, ככל הנראה מחשש שתוצאות הבדיקה ייתפרו לטובת המדינה. המדינה מצדה הודיעה לו שמרגע שסירב לבדיקת פוליגרף בטל סיווגו ועל כן גם תפקידו.

לכן נראה שלא משנה המיקום במערכת. במרחב שנמתח מחוקר זוטר כמו ג'ורג' ועד קצה הפירמידה בדמותו של ראש המל"ל עוזי ארד, מסתמנת שיטה פשוטה ויעילה שבה המערכת הביטחונית משתמשת כדי להיפטר ממי שהפכו עבורה לנטל. אין סיווג - אין תפקיד. כל השאר פרטים. ההבדל בין ג'ורג' לעוזי ארד הוא שהאחרון דווקא עבר בדיקת פוליגרף, ובה לא הוכח שהדליף. ומה שחמור עוד יותר, המשנה ליועץ המשפטי, רז נזרי, הודה שבשום שלב שהוא הפרקליטות לא האשימה את ארד בהדלפה. בשורה התחתונה, ארד יצא השבוע מנצח.

גורם משפטי נשוא פנים, שאירוע החקירה של ארד הוצג לו, התייחס בחומרה רבה למה שהתרחש בשדה התעופה. "על פניו מדובר בהליך בלתי חוקי", אמר, "וברי שמבקר המדינה, שער להיבטים החוקתיים, יבחן את העניין על כלל היבטיו, החל במעמד בשדה וכלה בהתנהלות השרירותית ששמה קץ לאלתר לתפקידו של ארד".

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הודיע בסיומה של ישיבת הוועדה לביקורת המדינה שיחל בבדיקת פרשת ארד. העניין לא יהיה פשוט כלל וכלל. במשרד המבקר יצטרכו למצוא פתרון יצירתי להתמודדות עם החקירה, בין השאר בשל העובדה שחלק מטענותיו של ארד מתייחסות לכך שהדוח שהעביר משרד רה"מ למבקר היה דוח מוטה.

באופן נורמלי, החקירה צריכה לעבור אל מבקר מערכת הביטחון במשרד המבקר, מנדי אור. אלא שבאופן מסורתי, חוקרי שב"כ, ובהם גם היועץ המשפטי לשעבר של השב"כ, בסיום תפקידם בשירות מוצאים את דרכם למשרד המבקר. הפעם יצטרכו להסתדר בלעדיהם.

מעבר לכך, הסיטואציות יהיו לא פשוטות. כדי לברר עד הסוף את טענותיו של ארד יצטרך המבקר לזמן לחקירה שני נחקרים שעד כה היו מחוץ לטווח. ראש הממשלה וראש השב"כ. זה שנתן את ההוראה וזה שביצע אותה, אולי בהתלהבות יתרה. מה שיעמוד לשקילה ולבדיקה הוא היחסים ביניהם, או יותר נכון משוואת הכוח בין השניים. המשמעויות יהיו מרחיקות לכת. ומבחינה ציבורית אי-אפשר יהיה להצניע אותן בחלק החסוי של דוח המבקר.

ארד בינתיים שועט קדימה. ביום שלישי בערב יצאו ארד ואשתו רותי לקונצרט. המנצח היה קורט מאזור והפילהרמונית ניגנה את הפתיחה אגמונט ואת השביעית של בטהובן, שהיה כבר חירש לגמרי כשכתב אותה. למבקר אין הפריבילגיה הזאת. הוא יצטרך להקשיב היטב כדי לפרק את החקירה הבלתי קונבנציונלית שהניח לפתחו עוזי ארד.