"יש לי קשר מיוחד לבניין הזה" – אמר שובל בדבריו, ולא פירש. שאלתי אותו למה כוונתו. שובל הניף ידו לעבר דירה בקומה השנייה של אחד משני הבניינים הישנים במתחם, שהוכרזו כבניינים לשימור: "בדירה הזו נולדתי. יאיר המבורגר, מראשי קבוצת הביטוח הראל, גר ממולי, בקומה השלישית".

למען הדיוק, שובל נולד בעיר החופשית דנציג, מוקד המחלוקת ההיסטורית בין גרמניה לפולין, כיום גדנסק הפולנית. הוא עלה לארץ עם משפחתו בגיל 8. נראה שכוונת דבריו היא לכך, שימי ילדותו עברו עליו בבית בהירקון 96. אחרי שסיים את לימודיו בתל אביב התגייס לצבא, הגיע לדרגת קצונה גבוהה, השתחרר והצטרף למשרד החוץ.

מה שעזר לו להיכנס לחיים הכלכליים היה נישואיו עם כנה מאיר, בתו של איש העסקים המצליח משה מאיר. האחים מאיר - משה ומרדכי - בנו את מגדל שלום מאיר, הקרוי על-שם אביהם. החתונה נערכה בי"ד אלול תשכ"ו, 21 באוגוסט 1956. המקום: הגינה המפוארת של הדוד מרדכי, ברחוב בלפור בבת ים, בצמוד לווילה שלו, שנרכשה ונהרסה לפני שנים מספר על-ידי הקבלן אלברטו גבסו, לצורך בניית דירות יוקרה. עולם קטן.

אחד מאורחי הכבוד בחתונה היה משה שרת, שחודשיים קודם לכן התפוטר מתפקיד שר החוץ. ככלות הכל, זלמן שובל היה אחד מעובדיו, והאחים מאיר תרמו לבניית הבניין החדש של גימנסיה הרצליה - פרויקט באחריותו של שרת. ביומנו כתב: "נסעתי לבת ים, לחתונת בתו של משה מאיר עם אחד מפרחי משרד החוץ. ראיתי שם המון עם אשר לא יימנה ולא ייספר מרוב, וטכס כלולות שכמוהו כהצגה תיאטרונית. הזוג היה נאה".

לסיפור יש המשך: ב-1963 הקימה משפחת מאיר את חברת ההשקעות יצוא ואת החברה-הבת שלה, בנק ירושלים, שתיהן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. לעיתים עשוי להיווצר רושם , ששתי החברות הן בשליטה מלאה או חלקית של שובל. העובדות שונות: כנה שובל היא בעלת 74% מחברת יצוא, שהיא בעלת 86% מבנק ירושלים. לכן, כנה שובל היא בעלת השליטה גם בחברת ההשקעות, וגם בבנק, המתמחה בשוק המשכנתאות.

מה עושה שם זלמן שובל? הוא יו"ר דירקטוריון חברת יצוא ודירקטור בבנק ירושלים, ותו לא. אין לו מניות באף אחת משתי החברות, והוא גם איננו מנכ"ל של אף אחת מהן. בכל זאת הוא יושב שם, וככל הנראה פעיל מאוד. הערכה: הוא קיבל ייפוי כוח מאשתו. בנם, גדעון, הוא מנכ"ל יצוא.

שובל הקדיש ומקדיש חלק גדול מזמנו לפעילות פוליטית וציבורית. ב-1970 נבחר לכנסת, וכיהן בה 11 שנים. תוך כדי כך היה ממקימי הליכוד. מאוחר יותר, בסוף שנות השמונים, חזר לכנסת לקדנציה נוספת. אחר כך היה פעמיים שגריר ישראל בארה"ב. כשחזר, הקים עם גרופמן את קרן פייר 1.

הקרן, הרשומה כשותפה מוגבלת, ריכזה השקעות ב-40 מיליון דולר של משקיעים ואנשי עסקים ידועים מישראל, מארה"ב ומקנדה. היא בנתה מאות דירות ושיווקה את כולן. כשעברו שבע שנים חילקה הקרן את יתרת רווחיה בין המשקיעים, והפסיקה לפעול, כך על-פי התקנון שלה. אחר כך הקימו שובל וגרופמן את פייר 2, שבה משקיעים מישראל, מארה"ב ומדרום אפריקה. היא מגייסת 50 מיליון דולר, וממשיכה ליזום ולבנות דירות יוקרה באיזורי הביקוש. גרופמן ושובל גם השקיעו כ-500 אלף דולר כל אחד בכל קרן.

מה תפקידך בקרנות?

שובל: "אני השותף השקט, וגם רוצה להיות כזה. את ההחלטות מקבלים שנינו, שלמה ואני, יחד".

אתה מרוצה מהפרויקט האחרון שלכם, הירקון 96?

שובל: "לפני מספר ימים ביקרתי במוזיאון לאדריכלות ברומא. תל אביב היא מוזיאון חי של בתים מתקופות שונות. הבניין ברחוב הירקון היה דוגמה בולטת לבניין באוהאוס משנות השלושים, ששיפצנו ושימרנו אותו".

מה מידת המעורבות שלך בפרויקט בתל אביב?

שובל: "אני הבאתי חלק גדול מהמשקיעים, שקנו כאן דירות".

כאן כדאי להעיר, שבתו יעל שובל היא אחד משני אדריכלי הפנים של הבניין ברחוב הירקון. הבת השנייה מיכל עובדת באופרה הישראלית.

"אנחנו עומדים בפני ימים קשים, לא רק כלכלית"

והתוכניות לעתיד?

שובל: "שלמה ואני נמשיך לבנות את הארץ. זאת, למרות שאנחנו עומדים בפני ימים קשים מבחינה כלכלית, ואולי גם מבחינה אחרת". שובל מתכוון כמובן לגרעין האירני.

יש להניח, ששובל יודע לא מעט בנושא האחרון. אשתקד מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לשליח מיוחד מטעמו. שובל מרבה לטוס, במסגרת תפקיד זה, לחו"ל. בניגוד לרבים אחרים, הוא (ככל הידוע לי) איננו מדליפן.

מהו נושא הפגישות שלך בחו"ל?

שובל: "אינני יכול לדבר על כך".