דוחף כפר קאסם

שנים יידרשו כדי התחבורה הציבורית במגזר הערבי תגיע לרמה העונה לצרכים. במשך מעל 60 שנה, בשל סיבות שונות לא הופעלה תחבורה ציבורית ראויה ליישובי המגזר. רוב הקווים כלל לא נכנסו ליישובים עצמם ועצרו רק בכביש הראשי מחוץ לישוב, ואחרים היו בתדירות, ובזמינות נמוכה. המודעות לצורך בתחבורה ציבורית בחברה הערבית נמוכה משום שבמשך שנים רבות למדו התושבים להסתדר בלעדיה, אומנם בקושי - במוניות שירות ובטרמפים, אך בלעדיה.

70 שלטים דיגיטליים ל-13 ישובים

דרור גנון, סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, ציין כי רוב ראשי הרשויות הערביות אינם מודעים לחשיבות התחבורה הציבורית. בכינוס שערכה (יום ד', 12.9.12) עמותת יוזמות קרן אברהם בשיתוף המחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית והתקיים בכפר קאסם, אמר שכיום כאשר פונה אליו ראש רשות ומבקש לשפר את חזות הכניסה לעיר במזרקה, או להשקיע בשיפור צירים ראשיים ומשניים, כורך המשרד את התקצוב בקידום נושאי התחבורה הציבורית ברשות - בהתקנת מתקנים וכדומה. לדבריו, במסגרת תוכנית קידום ישובים ערבים במשרד ראש-הממשלה, יותקנו 70 שלטי מידע דיגיטליים לתחנות ב-13 ישובים. גנון הדגיש כי בכל המכרזים החדשים נכנס נושא קידום התחבורה הציבורית גם בישובים ערבים.

לשרון מלכי, יועצת בכירה למשרד התחבורה לנושא תחבורה ציבורית ביישובים הערביים, היה חשוב לומר שבשנים האחרונות עשה המשרד כברת דרך, אבל "כברת הדרך הזו היא רק תחילת הדרך. אנחנו עובדים כיום במקביל גם על שיפור השירות והתשתיות ביישובים בהם כבר יש תחבורה ציבורית וגם על קידום תחבורה ביישובים חדשים, תוך התמקדות בהבנת הצרכים הספציפיים של כל אוכלוסיה".

מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר בערבי במשרד ראש-הממשלה, איימן סיף, הבטיח כי עד סוף השנה תהיה תחבורה ציבורית ביישובים המשתייכים לתוכנית החומש, ו"על-פי התוכנית שאני מכיר עד סוף 2013 תהיה כניסה של תחבורה ציבורית למרביתם של היישובים במגזר המיעוטים".

סייף העריך העלות של הפעלת תחבורה ציבורית בכלל היישובים הערביים ב-70 עד 80 מיליון שקל בשנה. "זו השקעה קטנה יחסית שיש לה יתרונות כלכליים עצומים, מעבר לשירות הבסיסי לאזרח", אמר וגילה כי בקרוב הממשלה תצא במסע פרסומי נרחב להעלאת המודעות לתחבורה הציבורית בחברה הערבית.
כסף קטן - שינוי גדול

גם שאר הדוברים בכינוס עמדו על כך שמדובר בהשקעה נמוכה שתפוקה גדולה בצידה. בין היתר מדובר בהגברת הבטיחות ובהפחתת תאונות הדרכים, הפחתת הפשיעה, יציאה לתעסוקה של יותר תושבים - בעיקר נשים, הגברת אפשרויות הבילויים, חיי קהילה וחברה ועוד. מוחמד דראושה, מנכ"ל שותף של קרן אברהם אמר כי חשוב לשים דגש גם על חיבור בין הקהילות הערביות לבין עצמן ולא רק בין כל קהילה ערבית לקהילות יהודיות סמוכות.

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "בכסף קטן מאוד ניתן לעשות שינוי גדול מאוד". הוא אמר כי את מה שאמרו לפני עשור על היהודים, שהם מאוהבים ברכב הפרטי, אומרים היום על הערבים. "היום רואים רבים שזנחו את הרכב הרכבי ונוסעים ברכבות לרחובות ולחיפה. לאהוב את הרכב הפרטי זה לא חלק מהתרבות, נוסעים ברכב פרטי כי זו הדרך היחידה שמאפשרת לזוז".

לשאלת News1, האם ראוי ליצור תחבורה נפרדת או משותפת לערבים וליהודים, השיב חנין: "תחבורה ציבורית תפקידה לחבר. המרחב הציבורי צריך להיות משותף ליהודים ולערבים. יש דוגמה שמצאה חן בעיני אבל לא הכי נוחה לי. כידוע אני בעד חלוקת ירושלים לירושלים המערבית בירת ישראל ולירושלים המזרחית בירת פלשתין. בירושלים נוסעים באותה רכבת נשים וגברים, ערבים ויהודים, חרדים וחילונים, וכולם שומעים את הכרוז ומדברים בכל השפות". בנקודה זו הטעים פרופ' ערן פייטלסון כי כולם גם מקללים את הרכבת בכל השפות...

איפה ה"פיקסרים"?

פייטלסון, איש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, הביא כדוגמה את העיר מודיעין שבה תשתיות טובות, ובעבר נמצא כי התחבורה הציבורית בה אינה טובה. הסיבה לכך, לדבריו, היא העדר "פיקסרים", אנשים שתפקידם הוא לצאת אל השטח, להתוודע לתקלות הזמינות, הנגישות, התדירות וכו' מקרוב, ולהציע תיקונים בהתאם, כגון: לא להכניס לרחובות צרים אוטובוסים עם 50 מקומות וכדומה. הוא מחה על כך שבמשרד התחבורה ישנם רק חמישה, ואולי קצת יותר, ממונים על כל התחבורה הציבורית בישראל, מה שלדעתו עשוי להיות שורש הבעיה.