אכזבה מ"חיים נלו"

כבר 52 שנה מככבת "חיים נלו" כוותיקת מסעדות הבשרים על האש בתל אביב. במשך חמשת העשורים שחלפו מאז שהוקמה, מהווה המסעדה, הממוקמת בדרך אילת 11, על גבול יפו, אבן-שואבת לחובבי הגריל הרומני. אלא שבאחרונה נראה שהיא איבדה לא מעט מקסמה המיתולוגי של פעם ונותרה דורכת במקום בתפריט הקלאסי שלה, אף שהוא, עדיין, מגוון למדי.

הדברים אמורים במסעדה בוהקת בניקיונה, מרווחת, מעוצבת היטב, ומרוהטת בריהוט של עץ מאסיבי. במרוצת ימות השבוע (מלבד יום ראשון שבו היא סגורה) היא שוקקת-חיים, בעיקר בסופי-שבוע, כאשר רבים מיוצאי-רומניה נוהרים אליה כשומרי-אמונים לתפריט הנוסטלגי שלה, המזכיר להם את הטעם הבלתי-נשכח של מטבח ארץ-מוצאם.

ללא התעלות

לשולחן שלנו הגיע מבחר של מנות ראשונות, שכללו איקרה, חציל רומני, כבד קצוץ, כרוב ומלפפונים חמוצים, עם פיתות ולחמים הנאפים במקום. המנות לא התעלו על עצמן והותירו אחריהן טעם של היעדר-טריות. בעקבותיהן באו המנות העיקריות, ואף אלה לא הלהיבו אותנו, אף שבחרנו במנות הדגל של המטבח הרומני - קבב על האש וסטייק-צלע. אל שלוש הקציצות הנדיבות שנחתו בצלחת התלוותה מנה של אורז, ואל צלע הסטייק התלוותה מחית תפוחי-אדמה. שתי הבחירות היו כישלון.

כשל קולינרי

מתפריט המנות האחרונות, שהבטיחו גדולות, לפחות על-פי המלצר, בחרנו בקרם-בווריה, אלא שגם הוא התגלה במערומיו המאכזבים. מה שהיה אמור להיות מעדן של ממש הפך באחת לקינוח שנעשה כלאחר-יד. הייתה זו עיסה דביקה, מרופדת בשוקולד נוזלי, שמקורו, כנראה, בקופסת-שימורים.

השירות היה אדיב ומהיר, אבל לא היה בו כדי לחפות על הכשל. אפילו האספרסו הכפול, שהיה במיטבו, לא הצליח להציל את מצב הביש הקולינרי. לא נותר לנו אלא להעניק ל"חיים נלו" ציון 7, בינוני למדי בסולם קולינרי בן 10 דרגות, וגם להיפרד בצער מ-260 שקל עבור ארוחה זוגית בלתי-מוצלחת.