בועז יונה, ובמידה פחותה גם אביו המנוח מרדכי, העבירו בין ינואר ליוני 2007 כ-155 מיליון שקל מחברת ג'רוזלם גולד הציבורית לחמש חברות בבעלותם. כך אומר כונס הנכסים הרשמי, בכתב תביעה שהכין נגד מעורבים בפרשה. חלק מהכסף חזר, כך שהוא עומד לתבוע מהם 72.4 מיליון שקל, ועוד ריבית, הצמדה והוצאות. הנתבעים הם ארבעה בנקים, שני דירקטורים חיצוניים, חברת הביטוח כלל ומשרד רואי חשבון קוסט-פורר.
הבנקים, אומר הכונס, לקו במה שהוא מכנה "תסמונת הטייקון": רוב החשבונות של חברות יונה נוהלו בסניפים קטנים, כגון סניף קריית משה בירושלים של הבנק הבינלאומי. הפקידים והמנהלים, שלא היו רגילים במשקיעים ובסכומי כסף גדולים, לקו במה שהכונס מכנה "תסמונת הטייקון", יראת כבוד בפני איל הנדל"ן. הם מילאו אחרי הוראותיו והנחיותיו ללא בדיקות רבות.
מוקד הפעילות של בועז יונה, שהכונס הרשמי מכנה שוב ושוב כגניבה, אכן היה בסניף זה של הבינלאומי. בין פברואר למאי 2007 העביר בועז יונה, בשורת הוראות, 67.5 מיליון שקל מג'רוזלם גולד, רובם הגדול לחשבונות של חפציבה באותו סניף, וכן 5.8 מיליון שקל לחשבונות חפציבה בבנקים מסחריים אחרים, 3.5 מיליון שקל לחשבון שלה בדיסקונט-משכנתאות, ועוד.
חלק מהעברות הכספים נעשו במה שהכונס מתאר כעסקות סיבוביות. הנה לדוגמה מה שקרה בחשבון של ג'רוזלם גולד בלאומי, סניף כפר שמריהו: ב-30 במרס הפקידו חברותיו 18.6 מיליון שקל בחשבון של ג'רוזלם, כדי שרואי החשבון יראו, שביתרות שלה ל-31 במרס הכל בסדר. למחרת, ב-1 באפריל, העביר 20 מיליון שקל מג'רוזלם לחשבון הבנק של "בוי", חברה פרטית של בועז יונה. כלומר, הכסף נכנס - ומיד יצא. זו דוגמה בולטת, אך לא יחידה.
לדברי הכונס הרשמי, תכנן יונה לחזור על התרגיל בסוף יוני, לקראת סגירת הספרים ב-30 ביוני. הוא כבר הקציב לכך 29 מיליון שקל. אולם מסיבות שונות, לא יצא התרגיל לפועל.
|
|
חקירות הכונס, שנעשו בעזרת רואי חשבון חיצוניים, מפרטות עשרות העברות כספים מג'רוזלם גולד לחברות האחרות של חפציבה. בתוך שלל הנתונים בולטים כמה אירועים מיוחדים:
- משיכת כספים ללא זכות חתימה - ב-1 באפריל הוצאו 4.4 מיליון שקל מחשבון של אחת החברות בבנק דיסקונט. על ההמחאה חתום מרדכי יונה, אביו של בועז. מרדכי לא היה בעל זכות חתימה בחברה, ולכן אסור היה לבנק לכבד את ההמחאה. אבל הוא כיבד! ("תסמונת טייקון"). נזכור, שהמדובר ביזם נדל"ן מן הגדולים בענף, שהיה 8.5 שנים נשיא התאחדות הקבלנים.
- ג'רוזלם גולד החזיקה חשבון גם במזרחי-טפחות, סניף סמילנסקי נתניה. במרס-אפריל 2007 הועברו, בשני תשלומים, כ-6 מיליון שקל מחשבון זה לחשבונות חברות פרטיות של יונה, שהיו בעלים של שני בנייני דיור לעולים בראשון לציון. אחד המקבצים היה בבעלות חלקית של רונית בן-סירא, בתו של מרדכי "שעשה בחשבון זה כבתוך שלו". ההעברות היו אסורות, אך הבנק אישר אותן.
|
|
|
|
4.5 מיליון שקל לחשבונות הפרטיים
|
|
- בין היתר, הועברו 3 מיליון שקל מחשבון ג'רוזלם גולד לחשבון הבנק הפרטי של מרדכי יונה, ועוד 1.5 מיליון שקל לחשבון הפרטי של בנו בועז.
- איש לא פיקח - בניגוד לחוק ולתשקיף, לא היו בג'רוזלם גולד ועדת ביקורת ומבקר פנים, כך שלא היה מי שיפקח ויבדוק. אולי לא במקרה.
- מעשיהם של האב והבן היו אמורים להדליק נורות אזהרה בארבעת הבנקים המעורבים בפרשה. אבל הם לא שמו לב.
- הדירקטורים החיצוניים אפרת זיו וגדעון משה היו אמורים לבדוק ולפקח על הפעילות. הם לא עשו זאת. במקום זאת, כאשר הכל התמוטט, פנו לכלל, שהוציא פוליסת ביטוח דירקטורים, ודרשו שתממן את הוצאותיהם המשפטיות. כלל סירבה. הם נתבעים להחזיר לקופה כ-19 מיליון שקל.
|
|
|
|
כל אחד עשה כרצונו בכספי החברה
|
|
- בחברות שבהן היו לאב ולבן זכויות חתימה, די היה בחתימה אחת כדי לעשות כל פעולה. בשום מקרה לא הייתה דרושה חתימה של אדם נוסף. כל אחד מהם עשה כרצונו בכספי החברה.
בסיכום, אומר הכונס הרשמי, העבירו האב והבן מג'רוזלם גולד לחברותיהם הפרטיות ולכיסם הפרטי כ-155 מיליון שקל: הבינלאומי 67.5 מיליון, לאומי 63.4 מיליון, דיסקונט 17.8 מיליון ובנק מזרחי 6 מיליון שקל. אולם כיוון שחלק מהכספים חזרו, התביעה נטו היא 72.4 מיליון שקל.
למרות כל הפרטים, נשאר נושא אחד בגדר תעלומה: מדוע היה צריך בועז יונה להוציא עשרות כספים מהחברה הציבורית, כדי להעביר לחברות הפרטיות? מדוע היה להן חור של עשרות מיליוני שקלים, והיכן כשלו? האם הדבר נובע ממכירת דירות בזול, מהוצאות מימון גבוהות, מרכישה לא מוצלחת של נדל"ן, או מרכישת מגרשים ברומניה?
|
|
|
האם בועז יונה, 52, יעיד? לא ברור. לפני 8 חודשים השתחרר מהכלא, לאחר שריצה 4.5 מתוך 7 שנות מאסר שנגזרו עליו. כונס הנכסים הרשמי החליט שלא לתבוע אותו לדין, כי הוא נמצא בהליכי פשיטת רגל, ומוגדר כחדל פרעון.
מרדכי יונה נפטר לפני כשנה וחצי. לכאורה, אפשר היה לתבוע לדין את עזבונו. אך הכונס החליט שאין טעם לעשות זאת, כי גם העיזבון הוא במצב של חדלות פרעון. במילים אחרות, האב, הבן והעיזבון הותירו שובל של חובות, שברור שלא יוכלו להחזירם. אולי בועז יונה יעיד, ואולי יספר מדוע העביר את עשרות המיליונים מחברה לחברה.
|
|
תפוס כינוי יחודי
יש להזהר מתהליך עמוק של כרסום מוסדי ומטישטוש אידאולוגי ומערכת משפט משתקת
